נפל הפור. ממשלת ישראל, קרי הקבינט הביטחוני וראשי מערכת הביטחון מודיעים בצער כי "לא נוכל למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני". במילים אחרות, מדינת היהודים מרכזת כיום למעלה ממחצית היהודים בכל העולם בטווח השמדה מרוכז בתכלית.
מה על ישראל לעשות בימים אלה? הרי את כל תחמושת "השטחים תמורת שלום או תמורת כלום" בזבזו בסוגיה הפלשתינית, במה ירצו את מולך הגרעין החדש? 
הנה כי כן, במשך כמעט 40 שנה מדינת ישראל כורה לעצמה בור ממולכד ומלא נחשים ועקרבים. ראשיה והוגיה אילפו אותנו לחשוב שאם רק נצא מהשטחים הכבושים יבוא המזור והמרפא לתחלואיה של המדינה הבוטחת במשענת קנה רצוץ כמו מצרים. אם רק נשב ונדבר עם הטרור יפתרו בעיותיו, וחזון עלי זית יכבוש את המרחב התיכון מאיראן ועד לבנון. בינתיים מסיק זיתים פלשתיני סוחט צווי גירוש של יהודים במאחזים האמורים להיות נקיים מיהודים שמא יפריעו רחמנא לצלן ליונות השלום.
מה על ישראל לעשות בימים אלה? הרי את כל תחמושת "השטחים תמורת שלום או תמורת כלום" בזבזו בסוגיה הפלשתינית, במה ירצו את מולך הגרעין החדש? ואם חוכמה מדינית נאצלה עומדת מאחורי הנוסחה האווילית המתקיימת תחת הממשלה הנוכחית "שטחים תמורת טרור", במה תשלם ישראל לקהילייה הבינלאומית שכה מרבים לפארה נוכח עמדותיה "האמיצות" של ישראל?
קל מצבה של ישראל היה לו נהגה כבת ברית ולא כבת חסות של אמריקה. שבעתיים היה מתחזק מעמדה לו העמידה את מדינות אירופה על טעותם המתמשכת בכניעה למדינות ערב בפרט ולאסלאם בכלל. על בשרם חווים בימים אלה מדינות אירופה מה כוחו של האיסלאם המתפשט ומה טיבו של טרור אשר אינו מבחין בגבולות יבשתיים. מחדליה של ישראל מתעצמים בעיקר נוכח הרפיסות מול הטרור ומשלחיו אשר מכריזים מדי יום על השמדתה של ישראל כמטרת-על, גם אם הם מבינים בסתר ליבם שזה לא יתרחש ביום הקרוב.
מה על ישראל לעשות? לפני למעלה מיובל שנים התקבל בקהילייה הבינלאומית מטבע לשון: עיקרון ההשמדה ההדדית המוחלטת, בעיקר בין שתי מעצמות העל ארצות הברית וברית המועצות. במילים אחרות, לכל אחת מהמעצמות היה הרבה מאוד מה להפסיד לו נפתחה מלחמה גרעינית. מאז ועד היום שום חלל לא נפל בשדה הקרב הגרעיני, אלא שהסביבה המזרח-תיכונית מורכבת שבעתיים מזו שהייתה בין המעצמות. למשל, השימוש בנשק כימי שעשתה עיראק נגד איראן או מצרים נגד תימן ממחיש עד כמה טעות גרעינית במזרח התיכון מוחשית. נוסיף לכך את העובדה שבחלק ניכר ממדינות ערב תהליך קבלת ההחלטות שונה בתכלית ממדינות המערב ובכללן ישראל (בימים אלה הייתי מסייג את הכללתה של ישראל).
בנוסף לאיראן וצפון קוריאה, עצם רצונה של מצרים לפתח יכולת גרעינית עצמאית מראה כי מדיניות העמימות של ישראל לא צלחה
ישראל קטנה עד כדי שפיץ העיפרון. למי ששכח שטחה של ישראל ללא שאריות יהודה ושומרון הוא 22 אלף קמ"ר, רוב רובה של האוכלוסייה מרוכז בין חדרה לגדרה. ישראל אינה יכולה לספוג טעות גרעינית ולו הקטנה ביותר. לתזכורת, דבריו של עלי אכבר האשמי רפסנג'ני מלפני 6 שנים: "נכון, הציונים יכולים לגרום לנו נזק כבד, אבל די בפצצה אחת כדי לחסל את ישראל. וכאן טמון כל ההבדל".
ישראל לא תוכל להישאר ללא יכולת גרעינית מוצהרת, ברורה ומוחשית. יש להציב באופן מיידי הרתעה נגדית כזו אשר תוריד אל התהומות את אשליותיה של האומה הערבית לחסל את היהודים. למרות זאת, על ישראל להוכיח בעליל כי קיימת ברשותה יכולת "מכה שנייה", כלומר גם אם תיפול הפצצה על ישראל ייתכן וגודלה יהיה 5 קילוטון (רבע מזו שהשמידה את הירושימה) או שזו תהיה פצצה כימית מוגבלת. ישראל מצידה תבהיר בדרך הנראית לה, כי 15 ערים מרכזיות מחוץ לשפיץ העיפרון יתאדו אל מחוזות אללה.
בנוסף לאיראן וצפון קוריאה, עצם רצונה של מצרים לפתח יכולת גרעינית עצמאית מראה כי מדיניות העמימות של ישראל לא צלחה. נוסיף לה את מדיניות הלוחמה בעצימות נמוכה בטרור, והרי לנו מסלול בטוח לעמימות האומה היהודית אל הררי החושך, חלילה וחס.