בכל תחום שהתורה מדריכה את האדם והוא אינו יודע מה דעת התורה עליו לשאול רב, ונפרט: התורה מורה לקיים תרי"ג מצוות ובכל שאלה הלכתית שאדם אינו יודע מה הדין עליו לשאול רב.



התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב.





התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב

אין צריך לשאול רב איזה מפעל כלכלי להקים, אך יש לשאול רב בשאלות הנוגעות להלכה כגון הלכות ריבית או יורד לאומנות חברו וכדומה.



אין צריך לשאול רב היכן לקנות דירה, אך במידה שהדבר נוגע לענייני תורה, כגון מקום שבו יוכל לקבוע עיתים לתורה ולחנך את בניו לתורה ולמצוות, לעומת מעלות אחרות במקום אחר, כאן  בוודאי צריך להתייעץ עם רב. שאלה זו חשובה יותר מאשר שאלות הלכתיות פרטיות, כי זה נוגע להנהגה הכללית על פי התורה.



ככל שאדם גדל יותר בתורה הרי הוא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו צריך לשאול. כמו כן, ככל שהשאלות יותר פרטיות,כך יש מקום להפעיל שיקול דעת עצמאי. כגון במקרה שיש לאדם עשר דקות ללמוד לפני התפלה, והוא מתלבט מה ילמד אמונה או הלכה, עדיף שיחליט בעצמו מאשר שישמע תשובה מרב, כי רב צריך לרדת לסוף דעתו מה יותר מתאים ומועיל לו. זו אינה שאלה עקרונית, והתשובה תהיה שונה מאדם לאדם.



גם בשאלות ציבוריות, בשאלות פוליטיות ומדיניות, התורה מדריכה את עם ישראל. בדרך כלל יש לשאלות הציבוריות השלכות הנוגעות לענייני תורה. ועל כן כאשר המלך שוקל לצאת למלחמה עליו להוועץ בסנהדרין. הסנהדרין לא יתנו הדרכה איך לנהל את הקרב אך יתנו חוות דעת על עצם ההחלטה באם לצאת למלחמה או לא, שכן הדבר נוגע לפיקוח נפש. כמו כן יתנו דעתם בשאלות מוסריות והלכתיות הקשורות למלחמה.



מתוך העלון קוממיות alonkmm@gmail.com.