בשנת 1943 פותח לראשונה חומר פלסטי עמיד בפני טמפרטורות גבוהות ואינו קורס בקלות תחת לחצים ועומסים גבוהים, טפלון קראו לו הכימאים. לימים, נעשה שימוש רחב בחומר זה בתחום התעופה וגם במתחמי הבית הקרובים לא נגרע חלקו. מחבת נטולת שמן הפכה ללהיט במטבחים, אך בעיקר יצא שמו של הטפלון כעוטף פוליטיקאים חסינים מלכלוך וביקורת כלשהי.
שמה של שרת החוץ ציפי לבני יוצא למרחוק, טפלונית מבטן ומלידה. עכשיו היא נבחרה ע"י הירחון הכלכלי "פרובס" לאישה המשפיעה ביותר בישראל (ועל מי בדיוק היא משפיעה?)
שמה של שרת החוץ ציפי לבני יוצא למרחוק, טפלונית מבטן ומלידה. עכשיו היא נבחרה ע"י הירחון הכלכלי "פרובס" לאישה המשפיעה ביותר בישראל (ועל מי בדיוק היא משפיעה?). כל אמירה עקומה מתיישרת דרך מסכי טלוויזיה, כל ציוץ שמאלני למחצה משודרג לדברי אלוקים חיים. ברם, עיון קליל בדבריה של השרה במשך השנים האחרונות כמו לאחר ראיון לעיתון "וושניגטון פוסט" בינואר 2006, מעלים ספקות קשים נוכח ההתהדרות ב"יושר נדיר" ועוד כהנה מחמאות. "עוד בשנת 1995 חשבתי שיש לחלק את הארץ" טוענת לבני בפני כתב ה"וושניגטון פוסט", אולם חברי מרכז הליכוד לא ידעו דבר וחצי ממנו בשנת 1999 שעה שהתמודדה על מקום ברשימת הליכוד. במהלך מלחמת לבנון השנייה גזרה אלם ושתיקה על עצמה. חוץ מלבלבל את השכל בשלוש מילים לעוסות עד לזרא: "הקהילה הבינלאומית" ו"התהליך", נדמה לצופה מן הצד שהיא שרת החוץ של האיחוד האירופאי ולא של מדינת היהודים.
הנחישות אשר גילתה לבני בתמיכתה הקולנית ב"תוכנית ההתנתקות", דהיינו גירוש בני-אדם שהם במקרה גם בני עמה, דחקה את הרגישות המפורסמת אל מחוזות בעלי חיים. לפני שנה הובילה השרה לבני ברוב הוד והדר קמפיין מרשים למיגור סבלם של אווזים מפוטמים. היו איתה הבג"ץ, שרים מצטלמים וכמובן אורנה בנאי, שונאת מתנחלים ואוהבת חיות מושבעת. בדרך אל החוק הנאור, לבני ושותפיה רמסו ברגל גסה ונחושה במיוחד שמונים בעלי משקים מפטמי אווזים. חקלאים אלה השוכנים ברובם בחבל התענך, שומרים בגופם על חבל ארץ שטרם עלתה עליו מאכלת השרה לענייני "הקהילה הבינלאומית", הפכו לאויב האומה, גוזלי מים של ערבים, ועוד כהנה הכפשות מפי הרגישים לחיי האווזים. הובטח להם פיצוי הולם וכסף להשקעה בענפים חלופיים. אחרי שנה, אותם חקלאים שנואים נצבעו בכתום. הם הובלו אחר כבוד נרמס אל קבוצת בעלי-חיים דו-רגליים, אומנם מחוסרי עבודה, מלאי תסכול, זעם ובעיקר בושה - המגורשים הכתומים מגוש קטיף.
עצה אחת לגברת לבני: לפני שאת טסה לקטאר או לשבדיה, דלגי קלות דרך חבל תענך, ולמדי מעט מן הגבורה של דבורה הנביאה ושל יעל. ביחס לאויבי היהודים הן בטח לא היו צמחוניות
צרת החוץ הגיעה למסקנה שיש לחלק את הארץ מטעמי דמוקרטיה, דמוגרפיה, מוסר ("זה נוגד את המוסר שלי השליטה בעם אחר") ובעיקר נוחיות, מעדיפה כנראה את שלוותם של בעלי חיים, על חשבונם של מי שנברא בצלם אלוקים. לבני שכחה כי הטפלון הוא חומר האמור לעמוד בלחצים גבוהים ולא רק עמיד בפני לכלוכים. לא היה מקרה אחד בו אמרה לבני ושותפיה לאו רבתי או אפילו ציוץ שלילי לארה"ב או לאירופה (אפשר להתגעגע לאבא אבן, או לגולדה?).
עכשיו, ללא כל סיבה נראית לעין, היא שוב חוזרת על תמיכתה ב"תוכנית ההתכנסות", בתוכנית הסעודית ואולי איזה תוכנית מקטאר, כאילו שלא הייתה מלחמה בלבנון אשר סיבותיה ידועות לכל, למעט לצרת החוץ הישראלית. ומי ששם לב להתנסחות שלה, היא מציגה תמיד את עמדת הקוורטט, דהיינו עמדת אירופה האנטישמית, במקום להציג את עמדת ישראל. והמסכת עוד ארוכה.
עצה אחת לגברת לבני: לפני שאת טסה לקטאר או לשבדיה, דלגי קלות דרך חבל תענך, ולמדי מעט מן הגבורה של דבורה הנביאה ושל יעל. ביחס לאויבי היהודים הן בטח לא היו צמחוניות.