אי מניעת פשע יהיה הסעיף הקל ביותר במשפטם של ראש הממשלה, שר הביטחון ויתר האשמים בהרג של תושבי שדרות. זה היה מוות ידוע מראש והשאלה שנותרה הייתה רק זו הסטטיסטית: מתי זה יקרה? כמה ובאיזה גיל או מין יהיו הנפגעים? לו היה מדובר בארה"ב, הייתה הרצועה כבושה היום בידיהם. לו היו הקסאמים נוחתים בשטח רוסי, לא היה היום אף ערבי בכל רצועת עזה. אלא כשמדובר ביהודים, אלו שמבינים את כל העולם בעוד לגבי עצמם הם נטולי ביטחון... עצמי, כאן יש זמירות אחרות.



וכך, למשל ולשנינה, יכול דב ויסגלס (בראיון ברדיו, השבוע) לומר בלי גמגום שמאז "ההיתנתקות", בלשונו ה"נקייה", לא נהרג אף אחד שם, כי תושבי שדרות שנהרגו מקסאמים אינם נספרים

וכפי ששאל או הגדיר העיתונאי בראיון עם ראש העיר שדרות לאחר שהקסאם רצח תושבת ופצע אחר באורח קשה: ומתי תחזרו לשגרה? ולמי שאינו מבין השגרה פירושה המשך חיי היום יום, תוך הפסקות ריצה למקלט לקול הטיל המתפוצץ ("נו, שיעשו קצת כושר", יסביר שר התרבות והספורט).

המציאות אינה מעניינת את מושכי החוטים במדינה, להם יש מטרות משלהם. וכך, למשל ולשנינה, יכול דב ויסגלס (בראיון ברדיו, השבוע) לומר בלי גמגום שמאז "ההיתנתקות",  בלשונו ה"נקייה", לא נהרג אף אחד שם, כי תושבי שדרות שנהרגו מקסאמים אינם נספרים. גם העיסוק הרב בחטוף גלעד שליט, הצליח לעמעם את זכר חבריו שנהרגו בעת החטיפה. והוא יודע, אולי יותר מאחרים, שאם חוזרים על שקר שוב ושוב, ועוד בטון בוטח, הוא מתקבל כאמת.

כדאי שתושבי שדרות ויתר הפריפריה יבינו סוף סוף שהם לא מעניינים את הממשלה וחבריה בתקשורת. כן, אנחנו נשמע כמה ביטויים קשים. הם יצאו ידי חובה בקצת קינה והבעת צער, אולי גם בכעס אג'נדתי מבוים לזמן קצר, אך מהר מאוד יחזרו לתלם. והם בוודאי לא יבדקו מהיכן נפתחה הרעה הזאת. הקסאמים הרי לא צצו מהאין. הבסיס שלהם הוא פיסות הנייר שנחתמו מאוסלו ואילך. הם נבנו על גירוש הישובים מקטיף, ומישהו אחראי לכך, גם מי שעשה זאת בפועל וגם מי שהיה שותף בהמרצה, בתמיכה וביצירת האווירה התומכת.

תושבי שדרות, בניגוד לממשלה ושריה, אינם יכולים להימלט מהטילים המתפוצצים, הם חלק מהחיים ומההוויה שלהם. גם כשהם יושבים במסיבה או בחתונה הם אינם יכולים לשכוח את עצמם ולהתמכר כליל לשמחה. הם חייבים להוריד את הווליום שלא יחריש את אזעקת "צבע אדום", כל רעש מחסיר פעימה מליבם. החמאס, הפת"ח והג'יהאד האסלאמיים כבר הביסו את הממשלה רוחנית (עייפנו מלהילחם) וגם מעשית (ניצחנו בנקודות), והם מצליחים לייאש גם את תושביו המסורים של עוטף עזה. אולי האזרח עצמו איננו כלול ב"אג'נדה" הממשלתית המפורסמת.





למעשה, אולמרט וחבריו עסוקים. הם מבלים בלוס אנג'לס (סליחה, מבצעים שליחות לאומית חיונית), ואינם טורחים לשוב להלוויית הקורבנות שיש להם אחריות לגביהם

למעשה, אולמרט וחבריו עסוקים. הם מבלים בלוס אנג'לס (סליחה, מבצעים שליחות לאומית חיונית), ואינם טורחים לשוב להלוויית הקורבנות שיש להם אחריות לגביהם. אין גינויים ואין יוזמה ישראלית לגינוי באו"ם. אנחנו המצאנו את הוויקטימולוגיה (תורת הקרבן) כענף מדעי חדש. אבל לעומת זאת, הממשלה כבר מכינה תשובה של ממש, והפעם תשובה ניצחת שניכר בה לימוד הלקח מהניסויים הקודמים בחיי אזרחי ישראל. הם כבר מתכננים את ה"התכנסות בהסכמה" (עוד ביטוי מכובס). זה לא טרנספר הפסול ליהודים, לא גירוש ולא חיסול עמל חיים כשלב הבא. יריתם קסאמים? אפשר להבין אתכם. אתם רוצחים חפים מפשע? סליחה שנשמנו פה, אנחנו כבר מתקפלים. עוד כמה קסאמים ותוכלו לקבל את שדרות. אז אל תתעצלו, יאללה לעבודה. ואל תשכחו: דין תל אביב כדין נצרים.

במחשבה שנייה זה דווקא טוב. כי כך הטילים עצמם יגיעו גם למחליטי ההחלטות שבכיכרות תל אביב ורמת אביב. הטיל הראשון שינחת בנמל התעופה ישבש את טיולי חו"ל של האליטות השולטות. ואז, רק אז, הם כבר יניעו את גלגלי הממשלה שלהם והצבא שלהם כדי שהם יוכלו לישון בשקט. בשביל זה יש לוחמים שהם, כמובן, הבנים של אחרים.