אין דבר קשה יותר לאם מאשר לראות את ילדיה בקושי מסוים כשאין היא יכולה לסייע. כל הזמן אנחנו בשבילם: שלא יהיו רעבים, שלא יהיו עצובים, שיהיה להם חם ונעים, שיהיו בריאים, שיצליחו בלימודים ובחברה, שמחות תמיד לייעץ ומתפללות עבורם בכל לב.



ומביטה האימא בבן או בבת הנפלאים שלה שעדיין לא מצאו את זיווגם ותוהה: איך לא חוטפים אותם? איך לא מסייעים להם למצוא בן או בת זוג מתאים שיוכלו להקים בית נאמן, והיא תשאב מלוא החופן נחת?

ומביטה האימא בבן או בבת הנפלאים שלה שעדיין לא מצאו את זיווגם ותוהה: איך לא חוטפים אותם? איך לא מסייעים להם למצוא בן או בת זוג מתאים שיוכלו להקים בית נאמן, והיא תשאב מלוא החופן נחת?

יש כיום הרבה רווקים או רווקות, כולם מחפשים בני זוג ולא מוצאים אחד את השני. אז איך עוזרים להם? איך אפשר לזרז עניינים? 

אז נפגשנו אמהות ושדכניות לנסות למצוא פתרון שיסייע לאותם אלו שעדיין לא מצאו.

המפגש נמשך כארבע שעות. הוא החל בהרצאת רב שלימד כמה דברים חשובים על שידוכים. ולימד הרב: בני זוג לא צריכים להיות מתאימים, הם יכולים להיות הפכים ממש ומרקע שונה ולהקים בית לתפארת. ראו את יצחק אבינו ורבקה: יצחק שכולו דין ("פחד יצחק") עם רבקה שכולה חסד: "ואמרה שתה...גם לגמליך אשאב" (בראשית כ"ד, י"ח-י"ט).

וקיבלנו טיפ חשוב: יש שאלה אחת שיש לשאול את המועמד או המעומדת ומהתשובה ללמוד הרבה מאוד: "מה את או אתה עושה בשעות הפנאי שלך?".

אם חושבים על תשובה, מגלים מהר מאוד כמה שזה נכון.

אחרי ההרצאה דיברנו על האחוז הגבוה של הרווקים או רווקות ואז אמרה ככה לאט אחת הנשים מהצפון: "זה ממעט אותנו, זה ממעט את העם היהודי....". והוסיפה א' המושבניקית בשקט, כמו לעצמה: "זה בגלל שאצלנו מחביאים". מתביישים להגיד שמחפשים שידוך, מתביישים להגיד שישמחו לקבל הצעות טובות, מתביישים להגיד שמוטרדים ורק שואלים ככה על סידור התפילה: מתי? לא רוצים לצער את הילדים ובצדק.

למה לא לשתף מכרים? אנשים שמחים לסייע, אך חוששים להיראות טרחנים, חטטנים, יכנאים כאלה. וכך כל אחד בשקט לעצמו, כאילו שלא יודעים. מניסיוני אני יודעת שדווקא הרבה מהצעירים המדהימים מתעכבים משום מה בנישואים, וכשזה מסתדר מי סופר? אבל בינתיים קשה.

וסיפרה לנו אחת האמהות: "הייתי ביום עיון ובו השתתפו כ-100 אנשים, מתוכם 2 נשים חרדיות. בסוף יום העיון פנינו כל אחד לדרכו עם המידע והחוכמה שקיבלנו. אבל הן השתיים החרדיות, הן עשו בינתיים שידוך. האחיין של האחת עם בת השכנה של האחרת".

אז ככה, הם לא יוצאים להם מהראש וכל הזמן מנסים לסייע. חרדים, נכון. אבל בהחלט אפשר ללמוד מהם.



כל זוג שנישא יקבל על עצמו, בלי נדר, להציע לפחות הצעה אחת. לו יש חברים לה יש חברות, מה יותר קל מזה? מתוך היכרות המועמד או המעומדת זה יכול להצליח לא רע, זה יעשה שמחה גדולה בשמים

אז מה עושים? וכך הועלו כמה רעיונות:

א)  לדבר על זה יותר עם אחים, אחיות, שכנים, חברים, הדודה מעפולה, מפתח-תקווה או מבאר שבע. אתם מוזמנים להציע, גם עבור הצעות יש שכר בשמיים. רק בבקשה הצעות ראויות.

ב)  כל זוג שנישא יקבל על עצמו, בלי נדר, להציע לפחות הצעה אחת. לו יש חברים לה יש חברות, מה יותר קל מזה?  מתוך היכרות המועמד או המעומדת זה יכול להצליח לא רע, זה יעשה שמחה גדולה בשמים. אני מאוד מקווה שכבוד הרבנים יוכלו לסייע בנקודה זאת ולדרבן את הצעירים או צעירות.

ג)  יש כל כך הרבה מפגשים לרווקים ולרווקות, אבל הדברים לא מתקדמים ממש.  אז חשבנו על משהו אחר: מפגש לאמהות. וכך הוחלט לקיים מידי פעם פאנל-מפגש כזה לאמהות שיכירו, ידברו ומי יודע... אולי גם ישדכו בעזרת השם. מניסיוננו ראינו שזה מאוד תורם ומחזק.

ד)  ובסוף המפגש הציעה אחת: אולי אפשר לקבל רעיונות מהגולשים באתר?