מה רצתה הלשון העברית לרמוז לנו בזה שהמילים "רגיעה" ו"רגע" יוצאות מאותו שורש? אולי שרגיעה היא עניין רק לרגע, ואולי שלהרגיע פירושו להקדיש את כל תשומת הלב רק לרגע הזה. תנו לי רגע אחד של שקט ואחר כך שימות העולם. כרגע לא איכפת לי מה אחר כך, כרגע אני רגוע. העברית כנראה חושבת שלמרות שלפעמים אדם צריך את רוגע הרגע, בכל זאת רוב הזמן לא כדאי להיות ברגיעה. שהרגיעה היא מקום לא אחראי.



ותתפלאו, אני בכלל לא מדבר על עזה ועל הפסקת האש. שם כל אחד יודע שאנחנו מוכרים את חייהם של מאות ואלפי חיילים ואזרחים שלנו בעתיד למען רגע אחד של רוגע כרגע. אני מדבר על הירשזון

ותתפלאו, אני בכלל לא מדבר על עזה ועל הפסקת האש. שם כל אחד יודע שאנחנו מוכרים את חייהם של מאות ואלפי חיילים ואזרחים שלנו בעתיד למען רגע אחד של רוגע כרגע. אני מדבר על הירשזון. יש בישראל עשרות אלפי עובדים שבאים יום יום לעבודה, ולא מקבלים משכורת. חודשים וגם שנים הם עובדים בלי שישולם להם שכר ובלי שיש איזה סימן לכך שבעתיד יהיה מאיפה לשלם. הם יודעים שכנראה יש הכרח לפטר רבים מהם, שבערך חצי מהם מיותרים, וזו אחת הסיבות לכך שאין למועצה כסף לשלם משכורות, אבל כמו שאף אחד לא משלם להם, אף אחד גם לא מפטר אותם. גם לא מציעים להם אולי להקטין את המשרה, אולי לקבל פיצויים ואולי לצאת לפנסיה מוקדמת, כלום. הם באים לעבודה כל יום כמו אתמול, ובסוף החודש אין משכורת. אף אחד לא מטפל בזה ברצינות.

ראש המועצה מרגיע

ולמה לא משלמים להם? לא מפני שראש המועצה או העירייה הוא אדם רע, אלא להיפך: הוא אדם טוב, אדם שתמיד משתדל להרגיע. בשביל שהכל יהיה רגוע, הוא לוקח עוד עובדים שכרגע אפשר לשלם להם משכורת. אחר כך, כשעובר הכרגע ואין כבר כסף בקופה, הוא רוצה שהכל יהיה רגוע, ולוקח הלוואות ועכשיו הוא צריך להחזיר. ככה שכרגע אין כסף בשביל העובדים. אבל ראש המועצה רגוע. "מה אתם רוצים"?, הוא אומר לעובדים, "להתחיל עכשיו פיטורים ועניינים? תרגעו". אין מצב שהאוצר לא מכסה גרעון של מועצה מקומית.

אלא שבאוצר ישב שר לא רגוע בשם נתניהו, והוא מינה חשב כללי ממש ממש לא רגוע בשם ירון זליכה. והשניים האלה לא היו מוכנים להרגיע את הגרעון. הם אמרו לראש המועצה: "בסדר, נניח שאנחנו משלמים לעובדים את המשכורות שאתה חייב להם, איזו בעיה זה יפתור? הרי אין לך מספיק כסף כדי לשלם לכל העובדים שלקחת, מה אתה מתכוון לעשות כדי שבעוד שלושה ארבעה חודשים לא תהיה שוב באותו מצב?", וראש המועצה לא הבין את הראש הזה. "אם אתם מכסים לי את הגרעון", הוא אמר להם, "אז כרגע אני רגוע. מה צריך יותר?".



אבל יכול להיות שבדיוק ביולי תתחיל המלחמה עם כל הקטיושות והרקטות שעכשיו החמאס מבריח לעזה בגלל ההבלגה שנועדה לשמור על הרגיעה, ומי ישים לב לעובדים שלא מקבלים משכורת בזמן שיש לנו מאות ואולי אלפי הרוגים?

והם לא העבירו כסף למי שרגוע, רק למי שלא רגוע. מי שהלך לדבר עם העובדים, פיטר חלק מהם, הקטין משרה לחלק אחר, התחיל לגבות ארנונה מאזרחים שמתחמקים, מי שהתחיל לחשוב ברצינות שיש מצב שהאוצר לא מכסה את הגרעון והוא נשאר לבדו מול כל אלה שהוא הבטיח להם, ואף אחד לא ישלם במקומו, מישהו כזה קיבל מהאוצר כסף לשלם לעובדים. אבל הרוב היו דווקא רגועים. וכך יצא שעשרות אלפי עובדים לא מקבלים משכורות חודשים על חודשים, והכל רגוע.

זליכה לא נרגע

אבל בסוף הגיע הרגע הלא רגוע שההסתדרות לא הייתה יכולה יותר, והיא ועשתה שביתה וזה היה מאוד לא רגוע. הם סגרו אפילו את שדה התעופה, ככה שאי אפשר אפילו לברוח ולתפוס רגיעה באיזה מקום בחו"ל. מאוד לא רגוע. בית הדין לעבודה השתדל להרגיע את המצב, ונתן לממשלה שבוע כדי להעביר כסף לכל המועצות שישלמו את המשכורות. הקורא הנבון בוודאי כבר ניחש שהירשזון יצא משם רגוע, והלך לטפל בכל מיני דברים יותר דחופים, כי פה הרי יש לו שבוע שלם לפתור את הבעיה. בסוף השבוע התברר לו שירון זליכה הלא רגוע לא מעביר את הכסף. הנודניק לא מוכן לשפוך סתם מאות מיליוני שקלים לחבית ללא תחתית. הוא שואל מה יהיה בעתיד? איך נדע שראש המועצה לא רץ עכשיו לקחת עוד הלוואות, ולשכור עוד עובדים שאין לו מאיפה לשלם להם, ובסוף יבואו אלינו לבכות שהם עבדו ולא קיבלו משכורת.

ושר האוצר לא מיד התרגז, הוא בנאדם רגוע. "תראה", הוא אולי אמר לירון זליכה, "כרגע הבעיה היא הכסף הזה למשכורות, והכסף כרגע נמצא ויש דרך חוקית להעביר אותו. למה שלא נעביר אותו ונרגיע את המצב?", אבל זליכה התעקש ולהירשזון לא הייתה ברירה. הוא הבין שאם אנחנו רוצים להרגיע את המצב, חייבים להזיז הצידה את זליכה, וזה מה שהוא עשה. הכסף יעבור, והעובדים המסכנים יקבלו את המשכורת של שנה שעברה, והם יהיו רגועים. רק אחרי יולי הם יתחילו שוב להיות אומללים ולעבוד ללא משכורת. אבל יכול להיות שבדיוק ביולי תתחיל המלחמה עם כל הקטיושות והרקטות שעכשיו החמאס מבריח לעזה בגלל ההבלגה שנועדה לשמור על הרגיעה, ומי ישים לב לעובדים שלא מקבלים משכורת בזמן שיש לנו מאות ואולי אלפי הרוגים? כך שכרגע המצב שוב רגוע בכל החזיתות.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו