בשורה טובה, סקר היתכנות לגבי תעלת הימים יוצא לדרך. הסקר יבדוק את חיבורם של ים סוף וים המלח, השלכות לטווח קצר ולטווח ארוך, עלויות ובוודאי גם יכולת וכדאיות ביצוע במונחי תשומה- תפוקה. גם אם הממצאים לא יובילו לפרויקט עצמו, הרי שעצם החשיבה על פרויקט לאומי מעין זה יש בה כדי לשמח בעידן שנדמה שהכל רק מתקפל ונסוג.



וכך, במלכודת פתאים, הם מכניסים את אנשי המקצוע לנושא הפוליטי. עוד תרגיל מבית היוצר של השמאל הישראלי ואנשיו הפוגע בקונצנזוס הישראלי, ומכרסם בו לרעת האינטרסים של מדינת ישראל

טבעי ונכון לשתף את כל מי שקשור בעניין, הן כדי להקל על הביצוע והן כדי למנוע שמישהו ישים מקלות בגלגלים. ההשקעה האדירה הצפויה, כמו גם השינויים שעשויים לחול באזור, בתחומים שונים (הצפת שטחים, שינויי אקלים, ענפים חדשים, מי התהום, ים המלח), מחייבים שיתוף פעולה עם כל גורם בשטח. ולכן טבעי היה לראות את השם "ירדן" מתנוסס ליד שמה של ישראל. התעלה הרי אמורה להזרים את מימיה על הגבול בין המדינות, גם ים-המלח מתחלק בין שתי המדינות. שותפות כזאת עשויה להיות לברכה, גם למניעת מלחמה עתידית בגלל אינטרסים משותפים.

אולם, מה עושה שם שמה של הרשות הפלישטינאית? איזו מדינה היא מייצגת? האם היא סתם ארגון שנמצא בסביבה? ובכלל, מה ממנה כלול בפרויקט הזה? וכאן מקנן החשש בלב כל בר דעת: האם הם לא הוכנסו לפרויקט בדלת האחורית, כדי שיצאו מאוחר יותר בדלת הקדמית? דהיינו, מדבר יהודה הגובל בים המלח, בכל האזור שבין עין-גדי לבית הערבה נתפס בעיני הממשל, הנוכחי, בישראל כחבלי מולדת העתידים להימסר לאויב. וכך, במלכודת פתאים, הם מכניסים את אנשי המקצוע לנושא הפוליטי. עוד תרגיל מבית היוצר של השמאל הישראלי ואנשיו הפוגע בקונצנזוס הישראלי, ומכרסם בו לרעת האינטרסים של מדינת ישראל. למה להכניס את העז הזאת לתמונה? שלא לציין ששום תרומה ותועלת יצמחו ממי שחסר את המומחים או המימון לתעלה הזאת. איזה בעל בית מכניס דיירים מסוכנים לביתו?

למעשה, בבחינה של הגיון פשוט, למצרים ולסעודיה יש יותר שייכות לתעלה. לפחות המים מים סוף נמצאים, בחלקם, בשטח השיפוט שלהן לאורך ים סוף...

בעיתוי מעניין עלה עתה הגילוי שמצרים רואה באילת שטח השייך לערבים. ואין להתפלא על הדיון במצרים אם אילת שייכת למצרים או לאותם ערבים המגדירים עצמם פלישטינאים. "חברינו" להסכם השלום אינם מעלים כלל את האפשרות שאולי גם לישראל יש מה להגיד בנושא. הוויכוח הפנים- מצרי אינו "שם פרוטה" על מדינת ישראל או מעמדה בעניין זה. ובצדק מבחינתם, הם כבר למדו מנסיונם שישראל מוותרת תמיד. היא ויתרה על סיני כולה, ללא שום מיקוח רציני. היא גם ויתרה, בינתיים, על כמה סעיפים בהסכם שלא היו נוחים למצרים. ישראל גם לא נלחמה משפטית, מדינית וערכית על טאבה.



הבריחה הזאת פירושה התנערות ישראלית מזכויותיה בחבל עזה גם לעתיד. הערבים הבינו שלממשל הישראלי אין כל דבר קדוש חוץ מהדגל הוירטואלי של אוטופיית השלום

הסוגיה הועברה לבוררות בינלאומית בהסכמת ישראל כשהסעיף לבדיקה הוא מיקומם של העמודים מצייני הטריטוריות בלבד. כלומר, עצם הגדרת השאלה כבר הכריעה לגבי התשובה שמדובר בשטח של המצרים. וראוי להדגיש שגבול בינלאומי מוכר לא היה שם לעולם, אלא רק ציון השטחים שבידי בריטניה, תורכיה או יורשיהן בפועל. ישראל לא ניסתה אפילו להעמיד את טאבה כתנאי להסכם הוויתור על סיני כולה. עמדה הגיונית ש"הקהילה הבינלאומית" הייתה חייבת להתעמת איתה, וסביר שהייתה מעמידה את המצרים במצב לא נוח או שההסכם היה נדחה לזמן רב כשהמצרים נושאים בנטל האשמה. כיוצא בזה הבריחה שלנו מחבל עזה ומהישובים היהודיים שבה, ובעיקר מהעובדות ההיסטוריות שהן לטובתנו.

הבריחה הזאת פירושה התנערות ישראלית מזכויותיה בחבל עזה גם לעתיד. הערבים הבינו שלממשל הישראלי אין כל דבר קדוש חוץ מהדגל הוירטואלי של אוטופיית השלום. אין אנו מתנהגים כבעל הבית אפילו לגבי שטחים שהעולם מכיר בריבונות שלנו עליהם, וכך יכולה הממשלה לדבר על "חילופי שטחים" וליברמן יכול להציע חלוקה מחודשת של עבר הירדן המערבי.

ולאויב נותר רק להשתעשע, כי בעל הבית השתגע.