בעקבות
בין יתר דבריך אמרת שהינך אחראי רק כלפי הממונים עליך, מטרות המלחמה לא היו ברורות וחדות, ושיש להמתין עם מסקנות לגבי הצבא עד פרסום דו"ח ועדת וינוגרד, ואז תתמודד עימן
בין יתר
א. מיהו הגורם הישיר הממונה עליך? האם זה ראש הממשלה, שר הביטחון או הממשלה כולה? (
סביר להניח כי המונח "הדרג המדיני" פירושו: כל הממשלה ולא רק ראש הממשלה, לפיכך: מדוע בכל הראיונות שהיו עימך טענת כי לא שמעת מראש הממשלה טענות נגדך, משמע: לא משנה מה חושבים כל השרים או מרביתם, העיקר מה שראש הממשלה אומר לגביך בפומבי.
ב. אם חשובה בעיניך רק דעתו של ראש הממשלה (או יותר נכון,
ג. משמע, גם אם ועדת וינוגרד תחליט כי עליך לפרוש מתפקידך לאלתר, ה
(והרי ידוע לך כי הממשלה אינה מחויבת במימוש החלטות של ועדת חקירה ממשלתית, בניגוד למסקנות ועדת חקירה ממלכתית).
מכאן ניתן להסיק כי
ד. מדוע אזרחים יסכימו לשרת בצבא ולסכן את חייהם, אם מפקד הצבא לא מסכים ליתן את הדין על החלטותיו כלפיהם וכלפי הוריהם?!
האם אין לרמטכ"ל חוב מוסרי כלפי הורי חיילים שמצאו מותם עקב טעויות שלו? והרי הודית כי הטעות הכי גדולה שלך הייתה אי-הכנסת יחידות המילואים למלחמה כבר בשלב הראשון.
ה. אם מטרות הדרג המדיני לא היו ברורות לך, מדוע כמפקד צה"ל הסכמת לסכן חיי אדם? דהיינו, אם הרמטכ"ל לא מבין מה נדרש ממנו, אז אלו הוראות אופרטיביות הוא אמור ליתן לפיקודיו?!
ואם רמטכ"ל לא מסכים להנחיות עמומות, אז עליו לעשות אחת מהשתיים: לסרב להן או להתפטר.
אני מבקש להבהיר כי איני מחפש את ראשך, אלא אך ורק את האמת וכל האמת. שכן לפנינו דם ולא דמים.
ברור לכל כי כל עוד תקבל גיבוי מממשלה זו, אתה לא תספר לציבור את כל האמת, וכך ינהגו גם פיקודיך בצבא. ומאידך ראש הממשלה ושריו ימשיכו לטעון כי יש להמתין עד פרסום דו"ח ועדת וינוגרד, וכאשר זה ייראה אור יאמרו כי יש ללמוד אותו, ואחר כך כי יש פנים לכאן ולכאן.
בסופו של
לפיכך, אני מצפה ממך כי, ללא קשר למה שהעדת בפני ועדת וינוגרד, תאמר לעם: מה היו ההנחיות של הדרג המדיני לצה"ל בפרוץ המלחמה, במהלכה ובסופה? וכך נדע אם ידי צה"ל היו כבולות או שהצבא הוא שכשל, או שאירע גם וגם.
כידוע לך ולכולי עלמא, ההיסטוריה שופטת אישים לא על פי התמיכה שהם מקבלים מאת הממונים עליהם, אלא האופן שבו אנשי מקצוע והציבור הרחב רואה אותם
כידוע לך ולכולי עלמא, ההיסטוריה שופטת אישים לא על פי התמיכה שהם מקבלים מאת הממונים עליהם, אלא האופן שבו אנשי מקצוע והציבור הרחב רואה אותם. אף אחד לא זוכר כי מרשל פטן היה גיבור צרפת במלחמת העולם הראשונה, אלא כי הקים ממשלת בובות בדרום צרפת שתמכה בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.
למרות שגנרל מק-ארתור פוטר מצבא ארה"ב על ידי הנשיא הארי טרומן, בהיסטוריה הוא נתפס כגיבור ואדם ללא מורא מלכות.
מי זוכר רמטכ"לים ואלופים בצה"ל שרק מילאו פקודות (יעקב דורי, יגאל ידין, צבי צור), אך זוכרים את משה דיין, אריאל שרון, עזר ויצמן, רפאל איתן, מאחר שאלו ידעו לעמוד על דעתם (לפחות בעת שירותם בצבא).
אני משוכנע כי אינך חפץ להיזכר בין אלו שרק מילאו פקודות, לכן עליך להוכיח לציבור כי אינך כזה.