שאלה:
חברתי בת 24 ודי מיואשת מכך שאינה מצליחה למצוא בן זוג. לאחרונה התחילה לדבר על כך שיש גם בחורים טובים שאינם שומרים תורה ומצוות, ואפשר לבנות איתם בית. אולם, אני חוששת לומר לה שלא תלך בדרך זו שמא בסוף לא תתחתן כלל, וארגיש שאני גרמתי לזה.
תשובה:
חיי משפחה מבוססים על אלפי פריטים בחיי היום-יום שגם הדמיון המפותח ביותר אינו יכול לשער אותם. גם אם נניח שניתן למצוא פתרונות לבעיות ההלכתיות, הרי שיש פערים גדולים בהבנת "דרך ארץ"
ניגודי השקפות בין בני זוג הם מקור לאי הבנות ולחיכוכים. אמת, שכאשר האישה שומרת מצוות ובעלה לא, קל יותר לחיות בשלום מאשר במקרה הפוך, בו הבעל שומר מצוות והאישה לא. הפרטים הקטנים נתונים יותר בידי האישה: כשרות המטבח, טהרת המשפחה וכדו'. לכן במבט שטחי יכולה לעלות מחשבה שניתן להקים בית על בסיס של דרך ארץ, כאשר האישה תיתן את החלק הדתי.
אולם, יש בכך התעלמות מגורמים רבים נוספים. חיי משפחה מבוססים על אלפי פריטים בחיי היום-יום שגם הדמיון המפותח ביותר אינו יכול לשער אותם. גם אם נניח שניתן למצוא פתרונות לבעיות ההלכתיות, הרי שיש פערים גדולים בהבנת "דרך ארץ". מושגים כמו יושר ונאמנות המתפרשים מכיוון חשיבה דתי בפנים מסוימות, הם עצמם מתפרשים באופן שונה בראייה חילונית. לבחורה שגדלה על פי אורח חיים דתי יש אמיתות מוחלטות שאין לעבור עליהם, אך למי שגדל בלי הכרה בסמכות עליונה אין מושגים וערכים מוחלטים, מפני שכל ערך של בשר ודם ניתן לשינוי (על בשרינו חווינו זאת באותם אשר היו בעבר נאמני ארץ ישראל, אך כאשר עלו צרכים פוליטיים הפכו את עורם ותמכו בצעד אשר נגדו פעלו בעבר).
גם אם הבחור מוכן להבטיח הבטחות ולומר שיקבל על עצמו לעשות שינוי באורח חייו, כדי שאשתו תוכל להמשיך באורח חייה, זוהי הבטחה שלא יוכל לעמוד בה. אחד הכללים היסודיים בהקמת בית הוא שאנו מתחתנים עם מה שיש "כאן ועכשיו". כלומר, אנו מקבלים את בן זוגנו כפי שהוא חי כעת ולא כפי שהוא אמור להשתנות. אין להסיק מכך שאדם נשאר במצבו לאורך זמן. בוודאי שיש שינויים, אך אי אפשר לסמוך עליהם, ואין להתנות את הקשר בשינויים שאולי יבואו ואולי לא.
אם חברתך עומדת במקום אחר, והיא מצהירה שהיא מוכנה להקריב את דתיותה על מזבח בניין בית, ועדיף לה לקיים אורח חיים ללא תורה ומצוות מאשר להישאר רווקה, גם זו אשלייה. יש גבול למה שבן זוג מוכן להקריב למען רעהו. ויתור על שמירת מצוות לא כנסיגה אידיאולוגית אלא כעשייה למען משהו או מישהו, אין לה קיום. בסופו של דבר תתעורר האמת הפנימית ותציק לה, והיא עלולה לסבול הרבה במהלך החיים.
מכל האמור עולה שהדרך הנכונה עבורך היא לחזק את ידי חברתך, להעמיק את אמונתה ולחזק אותה. וכמובן, לנסות ולהכיר לה בחור שומר מצוות. ובעזרת ה', יקויים בה: "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב - י-ה".
מתוך עלון קוממיות alonkmm@gmail.com