כיצד יזקוף הציבור הדתי את קומתו?

עמידה איתנה על זכויותינו

ככל שהזמן עובר מאז הגירוש מגוש קטיף, הגירוש נראה יותר חמור ומרושע. איך אפשר לזרוק אנשים מבתיהם ומעבודתם ללא פתרון אלטרנטיבי מראש?! והרשעות נמשכת עד היום הזה. מאידך לא מובן איך הציבור שלנו לא עמד ביתר תקיפות למנוע את הרעה המושחתת הזו.

קמה תנועה רוחנית החפצה לרומם את הציבור ללכת בדרך האמונה, השואפת לשותפות אמת עם כל הציבור, לא בדרך של שתדלנות, אלא מתוך עמידה איתנה על זכויותינו

כל הטיעונים שלא לפגוע בלכידות הצבא, אינם עומדים אל מול הפגיעה הקשה בזכויות האנושיות הבסיסיות של אנשי הישובים. כאשר לאחר חצי שנה מהגירוש באה הגזירה על בתי הקבע בעמונה, חלה התפכחות בקרב הציבור והנוער. הפעם התאספו אלפים להגן על בתי עמונה ולא לתת למשחית להרוס. היד הקשה שנקטו המשטרה והצבא כדי להרתיע לא צלחה, אדרבה, התגברה התחושה בקרב רבים שיש לנהל מאבק נחוש אל מול הרשעות הממשלתית, המתעטפת בנימוקים חוקיים פורמאליים אך בעצם נובעת מתוך רשעות ושחיתות.

עד כאן הפן האנושי האישי של הגירוש וההרס. אך לא פחות חמור הפן המדיני בטחוני של ההתקפלות. יש כאן פגיעה בביטחון ישראל, חיזוק כוחו של האויב, ואלה דברים מוכחים. ומעל לכל - הפגיעה באיסור החמור של מסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.

הגירוש מגוש קטיף והימשכו בעמונה גילה נקודות של ריקבון, שחיתות ורוע בצמרת הנהגת המדינה. עם כל הצער שבמצב הזה, הגילוי הוא לטובה, ומאז הציבור התורני הלאומי מתעשת. קמה תנועה רוחנית החפצה לרומם את הציבור ללכת בדרך האמונה, השואפת לשותפות אמת עם כל הציבור, לא בדרך של שתדלנות, אלא מתוך עמידה איתנה על זכויותינו. זכותנו לעמוד על העקרונות שלנו בקיום התורה והמצוות, ומצות ישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות. ובכלל זה לזקוף קומתם של החיילים הדתיים שלא יתביישו לתבוע את האפשרות לקיים את כל המצוות בשירות בצה"ל בהידור.

מתוך עלון קוממיות alonkmm@gmail.com