בתחילת התורה, ספר בראשית, כותב רש"י: "אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו"
ובאיזה צורה אנו מכריזים יסוד זה שארץ ישראל שייכת להקב"ה? כתוב בגמרא (סנהדרין ל"ט.): אמר הקב"ה לישראל, זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא
רואים מכל זה שהטענה היחידה שאנו יכולים לענות נגד אומות העולם, שמבוקר עד הערב לא פוסקים לצעוק שאנו ליסטים שגזלנו ארץ ישראל מן הערבים (ומצטרפים כעת עתה גם מרשעי ישראל, כמו אנשי שלום עכשיו), זה על ידי שאנו מכריזים ואומרים שארץ ישראל שייכת להקב"ה.
ובאיזה צורה אנו מכריזים יסוד זה שארץ ישראל שייכת להקב"ה? כתוב בגמרא (סנהדרין ל"ט.): אמר הקב"ה לישראל, זרעו שש והשמיטו שבע כדי שתדעו שהארץ שלי הוא.
והיינו שהקב"ה בשעת שנתן לנו את ארץ ישראל, השאיר חלק של שמיטה לעצמו כדי שעל ידי שמירת שביעית אנו מכריזים שהארץ שייכת להקב"ה, וזהו הדבר שנותן לנו את הכוח והרשות לענות לגויים שיש לנו זכות על הארץ, ואנו לא ליסטים. אבל מי שעובד בשביעית וגוזל חלק של הקב"ה מן הארץ, הוא כאילו מכחיש שארץ ישראל שייכת להקב"ה, וכתוצאה מכך הגויים באים בטענה: "ליסטים אתם".
וכל זה אפילו מי שעובד בשביעית בלי לעשות היתר מכירה. וכל שכן, מי שבידיים מוכר את הארץ לגויים כדי להסיר את הארץ מרשותו של הקב"ה, הוא עוד יותר מכריז בזה שאין להקב"ה חלק בארץ, וממילא באים לתת כוח לגויים לטעון ליסטים אתם, ואין לנו מה להשיב להם. וכן אמרו חז"ל (אבות פ"ה): גלות בא לעולם על עבודה זרה, שפיכות דמים, גילוי עריות ושמיטת הארץ, ויסוד זה קיבל אישור בדורנו כמה פעמים, לצערנו הרב.
"מלחמת יום כיפורים" במוצאי שביעית
הנה "מלחמת יום הכיפורים" התחיל ביום כיפור שנת תשל"ד, מוצאי שנת השביעית שנת תשל"ג. והיה בזה שני צרות צרורות:
1. נפילת כשלושת אלפים חיילים הי"ד.
2. ביום זה התחילה החלישות של הממשלה לוותר על חלקי ארץ ישראל במשך הזמן. וזכרוני שראש ממשלה יצחק רבין כשבא להצדיק את הסכם אוסלו, תמיד התחיל לדבר בנפילת שלושת אלפים החיילים ב"מלחמת יום כיפורים", כדי להגיד בזה שאנו עם חלש ואין לנו כוח להילחם ולנצח את האויבים, וצריך לנסות על ידי ויתורים של חלקי ארץ ישראל. ובזה התחיל תהליך שהביא לבסוף לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון.
והסיבה שהיה מלחמה זו דווקא ביום כיפור של מוצאי שביעית, ניתן לומר כמו שכתוב במשנה יומא פ"ה: עבירות שבין אדם למקום יום הכיפור מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו. ובעניין שמיטה, נחשב עבודה בשביעית גם עבירה שבין אדם להארץ שהוא כמו בין אדם לחבירו. כי הארץ עצמה לא מוותרת, כמו שכתוב בתורה ויקרא כ"ו, ל"ד: אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַּׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם, אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: (מ"ג) וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם, וְהֵם יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם, וגו' : והקב"ה לא רצה למחול ביום כיפור זה על זעקת הארץ שחיללוה רק על ידי קרבנות רבים.
ומי ששומע טוב, יכול לשמוע צעקת הארץ שזועקת: לא אשכח ולא אסלח על מה שמכרו אותי לגויים ומפריעים מנוחתי בשבת שלי להיות מקושר עם הקב"ה, כמו שנאמר: "ושבתה הארץ שבת לה'"ויש לנו כאן להזכיר מה שכבר כתבנו במ"א: שבזמן מכירת הארץ להפקיע שביעית, ג' ימים לפני ר"ה של שנת השביעית תשנ"ד נעשה הסכם אוסלו (כ"ז אלול תשנ"ג 13.9.93) שהביא טרגדיה על עם ישראל, כידוע לכל בר דעת. ובעקבות הסכם זה הועברו עזה ויריחו לרשות הפלסטינאי, יחד עם אלפי אמל"ח ושחרור אלפי רוצחים, ואחר כך הועברו הרבה עיירות לרוצחים. וכל אלו נעשו מקור לטרור ולהפצצות אוטובוסים, וקצרה היריעה מלהכיל. ובערב ר"ה של שנת השביעית תשס"א התחיל אינתיפאדה אל אקצה. כל יום היה פיגוע או ניסיון פיגוע במשך קרוב לשנתיים, וכל הצרות שהגיעו בעקבות זה עד לחורבן גוש קטיף. כל זה בזמן שמכרו את הארץ להפקיע שביעית. עוד יש להזכיר את מכת הארבה בשנת השביעית תשי"ט שהגיע עד מושב קוממיות, ושם לא פגעו כי שמרו שמיטה כהלכתה. ובזה ראו כולם בעליל שהמכה באה בגלל שמיטה.
ומי ששומע טוב, יכול לשמוע צעקת הארץ שזועקת: לא אשכח ולא אסלח על מה שמכרו אותי לגויים ומפריעים מנוחתי בשבת שלי להיות מקושר עם הקב"ה, כמו שנאמר: "ושבתה הארץ שבת לה'". והתיקון הוא רק על ידי שמירת שמיטה כהלכתה בשנת השביעית תשס"ח הבאה עלינו לטובה.