עדים אנו כמעט מדי יום לעיסוק האובססיבי רווי הארס של השמאל ביהודה, בשומרון ובחברון. פעם בענייני שכנות, פעם בענייני עצים, פעם ענייני מאחזים, פעם נערי גבעות, ותמיד תמיד פטפוטים בנושאים קבועים שכל עניינם לקעקע את זכותם של היהודים על ארץ-ישראל .
וכמה קשה להדוף את השקרים, הרשעות, ההסתות, ההתגייסות העיוורת של אותם פרים שועטים ומשתוללים כשבידיהם המיקרופונים וכל שופרות התעמולה והתקשורת
השמאל הרדיקלי יודע בדיוק מה הוא עושה, ומנסה להביא לחיסול המדינה יחד עם סתם רפי שכל שאין להבין את מניעיהם. כולם יחד באותה ברנז'ה של הכה והלם ככל יכולתך במתנחלים, וכל האמצעים כשרים לכך. וכמה קשה להדוף את השקרים, הרשעות, ההסתות, ההתגייסות העיוורת של אותם פרים שועטים ומשתוללים כשבידיהם המיקרופונים וכל שופרות התעמולה והתקשורת.
ואינך יכול שלא לעשות את ההשוואה עם אירועים אנטישמיים אחרים בחיי העם היהודי, כי הדמיון גדול כל כך. כך עשו הגרמנים נגד היהודים שהיו האליטה של גרמניה, במטרה להכשיר את דעת הקהל נגדם וכדי להובילם למשרפות. כך עשה ויליאם שייקספיר באנגליה כאשר כתב בשנת 1600 את הסוחר מוונציה, כאשר להלכה לא חיו שם יהודים למעלה משלוש מאות שנים. היהודים גורשו מאנגליה בשלהי ימי הביניים ב – 1290. אם כן, מדוע כותב שייקספיר אודות שיילוק? אותו יהודי המבקש ליטרת בשר מבשרו של הנוצרי כבעל זיקה לשטן, תאב בצע, אכזר, מכוער, רשע ומפלצתי, אם לא ראה כלל יהודים מימיו? ואותו מחזה הוצג בחצר המלך, וזכה להצלחה כבירה במשך מאות שנים, כשכל הציבור כל כך נהנה ומתמוגג מההצגה בלא שהכיר אפילו יהודי אחד? הם נהנו כי זה היה הסטריאוטיפ של היהודי ממחזות הכנסייה, וכך תוארה דמות היהודי על ידי כל האנטישמים בארצות האסלאם והנצרות.
ההצגות, כולם הציגו אותו כאדם הנחות ביותר. דבר שהיווה לגיטימציה להמון להתפרץ מעת לעת, לפרוע פרעות ביהודים, לשרוף את בתיהם ולרוצחם נפש. כי אם ממילא היהודים מתועבים כל כך, הרי שזה לגיטימי ומותר לפגוע בהם, איש אינו נושא בעונש בשל כך, נהפוך הוא. כל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של יצירת תדמית מסוימת כדי שתחלחל בדעת הקהל, וכדי להמאיס אותו על סביבתו, להכפישו ולבזותו. ואז הדרך פתוחה לעשות בו שפטים.
מה שאירע בחברון הוא דוגמא מובהקת לכך. הרי בכל רגע ברחבי המדינה מתרחשים מריבות בין שכנים ומריבות בכלל. אם כן מה הרבותא דווקא בחברון? האין זה סהרורי שיעסקו בכך יום- יום בכל אמצעי התקשורת העדכניים ביותר, כאשר זה אירע לפני חודשים. האנטישמים הגדולים ביותר הם כאן אצלנו. מתהומות הנשייה הם מעלים תמונות וסיפורים כדי ליצור דה לגיטימציה למתיישבים ולהתיישבות בכלל, במטרה להכשיר את דעת הקהל לחיסול ההתיישבות.
מוטב נעשה, אם נחרים את ה"ממלכה השביעית" כולה שאין בה ולו קורטוב אחד של הגינות, של אמת, של אובייקטיביות ושל פטריוטיות, ונחזיק מעמד בחרם זה עד כי יבוא שינויגם ראש הממשלה ושר הביטחון לא נשארו אדישים לכך. איך אמר שר הביטחון: בגלל הקללה חייבים לתת הקלות לערבים, ונדמה ששום דבר לא מוציא את העם הזה משלוותו. הרי אפילו צ'מברלין התקומם בסוף, כאשר היטלר העלה תביעה חדשה לפרוזדור פולני לים הבלטי, אותו חלק שחצץ בין פרוסיה המזרחית לגרמניה. ומשלא נענה פלש לפולין, כאן היה הגבול של אותו חלש ונרפה ותבוסתן, אפילו הוא אמר: עד כאן, והכריז מלחמה. ואצלנו מעניקים לא רק פרוזדורים, אלא ערים שלימות לאויב המבקש להשמידנו. עולם הפוך שבו הלקאה עצמית נחשבת לנאורה, ונטיות אובדניות מוצגות כמתקדמות וליברליות.
התלונות על שדרן זה או אחר אינן מניבות תוצאות כידוע. וכולנו ממשיכים לשלם את האגרה, ועל מה? על רוח רעה שנושבת מהרדיו והטלוויזיה. כולנו ממשיכים לקנות עיתונים, לשם מה? כדי לחלות מהם. מוטב נעשה, אם נחרים את ה"ממלכה השביעית" כולה שאין בה ולו קורטוב אחד של הגינות, של אמת, של אובייקטיביות ושל פטריוטיות, ונחזיק מעמד בחרם זה עד כי יבוא שינוי.
כל הצדיקים יראים מהקללה
היא מאגית, היא איומה, היא שחורה.
במקומותינו טרם נשמעה כמותה,
לא בתל אביב ולא בממשלה.
היא מחרישה למעלה מאוטובוס מתפוצץ,
היא כואבת יותר מראש מתנפץ,
היא אדומה ובוהקת מדם הנשפך,
היא מתמלאת מעליה כמו שמן בפך.
ואפשר לדבר עליה כל יום מחדש,
עד שנמציא עוד ספין, עוד קשקוש.
ונתחיל מחדש, כי בראשית היה כיבוש.