עמיר פרץ : "בקרוב פינוי המאחזים ביש"ע", יום ב' 05/02/07.
לפני שנים רבות היו שנים של תום, חלום ונחישות. היו אלה שנים של בניית מאחזים רבים בארץ ישראל, אויבים היו אין-ספור סביב, העם המתקבץ חבול, ומפלגה אחת הייתה בראש, מפלגת פועלי אגודת ישראל. לפני שנים רבות המאחזים היו משאת נפש יהודית, הם נבנו באישון ליל ובלי חתימת הריבון המתעמר, העם הריע להם בעידוד התקשורת החמה, המפלגה תמכה כמובן, והאויבים? הם התנכלו כדרכם על ידי מעשי שוד ורצח. איש לא נסוג והתקפל עד שהסכינו האויבים, והמאחזים היו ליישובים פורחים כחזון הציונות החולמת.
השנים חלפו ומפא"י, "מפלגת פועלי ארץ-ישראל", התרחקה מפועלים והפנתה גבה לארץ ישראל, ואין טבעי יותר שהמונחים המיתולוגיים "פועלים" ו"ארץ ישראל" נשמטו משמה, עבר זמנם מבחינתה
כן, זה היה לפני שנים רבות.
השנים חלפו ומפא"י, "מפלגת פועלי ארץ-ישראל", התרחקה מפועלים והפנתה גבה לארץ ישראל, ואין טבעי יותר שהמונחים המיתולוגיים "פועלים" ו"ארץ ישראל" נשמטו משמה, עבר זמנם מבחינתה.
מפא"י הייתה ל"מפלגת העבודה". מילים הרי לא עולות כסף, בייחוד כשאין ממש כוונה מאחריהן. "העבודה" לעג לרש, בעתיד גם התואר הזה יישמט ממנה.
בכל מקרה, העבודות היחידות שאפשר למצוא במפלגה המתפרקת מערכיה זה עבודה בעיניים ועבודה זרה.
עבודה בעיניים: כבר שנים היא עובדת עלינו, והיום זה קורה בניצוחו של עסקן הסתדרות. בהכשרתו הוא היה אדם שהניף בידו טוריה או פטיש רק לחצי דקה עד שתמו הבזקי המצלמות. לאחרונה דרך משל ובקלי קלות, הוא הצביע על עצמו כנושא בשורה שהנה הוא מצא מענה לרקטות הנופלות על ראשינו בדרום ובצפון. מוכר האשליות הלה שאינו שונה מקודמיו, לא מצא כל מענה לרקטות הנ"ל שכן כבר תחת הכותרות והבשורה פירטו השורות הצפופות שתחתיהן את המגבלות והסייגים להצלחה. אבל הקוסם הוא קוסם, ופרטים קטנים לא מעניינים אותו. והנה הוא הרוויח כותרות ומיקרופונים, והרי ליותר מזה הוא לא שואף. זה חלול, שקוף, ריק וסתם. זה היה מספק אותנו אם זה לא היה דיני נפשות, אבל זה כן והרבה.
וכשמפסיקים להיות ציונים, אז הציונים באמת הופכים להיות מכשול ומטרה לפגוע בה. הנה שני עשרות מאחזים לערך, בלתי חוקיים במחוזות יש"ע, ערש העם היהודי וראה את "העבודה", זו מתנערת פתאוםעבודה זרה: הנה הוא ממנה שר ערבי למענו, והוא הרי המפלגה. מאחזים ערביים בלתי חוקיים למאות בגליל ובנגב. הכל כשר, ואם לא אזי יוכשר. הנה כבר מתחברים לחשמל, למים ולרישיונות. הלא במצוקה הפרלמנטארית שהולכת ומאיימת על המפלגה, הם, יושבי המאחזים הללו, הם הבוחרים לעתיד. עברה המפלגה מהובלת הציונות להשתרכות אחר הכוחות המתנגדים לה. צא וראה היכן הם עומדים, מה ההבדל בחזון ובמצע בין עזמי בשארה לעמיר פרץ, כלום!
וכשמפסיקים להיות ציונים, אז הציונים באמת הופכים להיות מכשול ומטרה לפגוע בה. הנה שני עשרות מאחזים לערך, בלתי חוקיים במחוזות יש"ע, ערש העם היהודי, וראה את "העבודה", זו מתנערת פתאום. הנה מתברר שיש אויב משותף לעמיר פרץ ולעזמי הנ"ל. מרחק כה רב עברה המפלגה הזו מאז שאני גדלתי עימה בנהלל של נעורי ובחרותי ועד היום, שהיא כתף אל כתף עם עזמי בשארה, אנטי-ציוני מוצהר וגאה.
עבודה בעיניים ועבודה זרה, זוהי מפלגת "העבודה". האויבים שלנו משחיזים סכינים סביב לנו, הגדר קמה לנוכח עינינו, ולנוכח עינינו הגבולות נפרצים, ובכל האנרכיה מפלגת העבודה הכריזה מלחמה על אויב שלא ידענו, על המאחזים היהודיים במחוזות יש"ע.
מפלגת העבודה נשרה יבשה ומנוונת, מרה ומצומקת מהמסע הציוני שעוד נכונו לו רבות, למרות ובלעדיה.