מזה מספר שבועות רועשת הארץ וגועשת, ורועש העולם כולו, על הנעשה בשער המוגרבים. אילו היה מוחמד רואה את דברי ההסתה, המניפולציות, השקרים, התככים והמזימות של העולם הערבי כולו נגד עבודות התחזוקה במקום, ודאי היה מתהפך בקברו ומזדעק על חילול השם ועל חילול כבודו וכבוד האסלאם. כת מאמיניו במצח נחושה, ללא מיליגרם של כבוד עצמי ובלי להשפיל מבט, מעיזים להביט בעיני כל העולם ולטעון כי עבודות השיפוץ בשער המוגרבים מהוות פגיעה בקודשי הקודשים של האסלאם, ומתוך ניסיון "לכבוש" את מסגד אל-אקצא הם מבקשים את עזרת העולם כולו "לעצור את ההרס והחורבן בהר הבית".

טיפשים, הם לגמרי לא! הייתי רוצה לראות ערבי או מוסלמי אחד בעולם שיעמוד מול התקשורת, בארץ ובעולם כשברקע מפה מדויקת הממחישה את מיקומם המדויק של הר הבית, מסגד אל-אקצא, הכותל המערבי ואתר העבודות בשער המוגרבים
מה עניין שמיטה להר סיני? ומה הקשר בין שער המוגרבים למסגד אל-אקצא? ערבי או מוסלמי הטוען במצח נחושה כי העבודות פוגעות במסגד משתייך לאחת משתי קבוצות:
הקבוצה האחת: בורים ועמי הארץ שלא ראו מעודם היכן נמצא שער המוגרבים והיכן נמצא המסגד, אך ניזונים ממניפולציות, פרי מוחם הקודח של חברי הקבוצה השנייה.
הקבוצה המסוכנת הרבה יותר הינה הקבוצה השנייה: אלו שיודעים היטב שאין כל קשר בין המקומות, אך משקרים במצח נחושה כלפי כל העולם, עד כדי כך שהעולם כולו אומר: "אם כל הערבים אומרים שעכשיו זה חושך (למרות שהשמש זורחת בחוץ), אולי באמת זה חושך".
למרבה הצער, בקבוצה השנייה של אלו המשקרים ביודעין, מצוי רוב רובו של העולם הערבי והמוסלמי, ולו רק מפאת הקרדיט שאני מעניק לעולם הערבי. טיפשים, הם לגמרי לא! הייתי רוצה לראות ערבי או מוסלמי אחד בעולם שיעמוד מול התקשורת, בארץ ובעולם כשברקע מפה מדויקת הממחישה את מיקומם המדויק של הר הבית, מסגד אל-אקצא, הכותל המערבי ואתר העבודות בשער המוגרבים, וממשיך בתככים ובמניפולציות השקריות כאילו מדינת ישראל פוגעת באסלאם.
למרבה הצער, יש גם בתוכנו את אלו שממצמצים, מהססים, מגמגמים ומתחילים להאמין שאכן חושך. ואם אנו מפקפקים בעצמנו, מתנצלים על עצם קיומנו, מתרפסים, מהססים ומתגוננים, מה יגידו אזובי הקיר וכיצד נבוא בטרוניות על העולם כולו שמרים גבה ושואל הכיצד?
זה שהעולם הערבי כולו, כמעט, מתגייס להתסיס, ליצור תככים, ליצור "אמת" יש מאין, להפעיל מניפולציות, לשקר מול עיני כל העולם, לטעון ולשכנע כי "חושך בחוץ" למרות השמש הזורחת ולהתעקש כי לבן הוא בעצם שחור, את זה אולי ניתן להבין (אך כמובן לא להסכים) שכן, עם כל הכבוד, העולם הערבי והמוסלמי, ולפחות רובו, לא ויתר על החלום להעלים את מדינת ישראל מהמפה. שימשיך לחלום...

וכיום, כשכל העולם הערבי והמוסלמי מתגייס וקורא לעולם כולו, במצח נחושה ומבלי להניד עפעף, "לעצור את ההרס והחורבן בהר הבית", רואים אנו עד כמה כוחו של העולם הערבי כולו באחדותו, אפילו ערביי ישראל
אבל זה שאנו מספיק מטומטמים על מנהיגינו, שרינו ויועצינו, עיתונינו וכתבינו, להתחבט ולהסס, להתנצל ולהתרפס, ומעל לכל להמשיך לתת במה לשקרים, למזימות ולמניפולציות, ולהסס בקול "אולי אנחנו טועים" רק מלמד עד כמה אנו מפולגים בתוך תוכנו ועד כמה יצר ההלקאה העצמית (ואולי יצר ההשמדה העצמית..) מתפקד במיטבו אצלנו.
כשיש לנו שר ביטחון שנמנע מלהצביע בעד המשך העבודות ואף מציע להקים ועדה שתבחן את המשך נחיצותן של העבודות, וכשיש לנו עיתונאים שנותנים השכם והערב במה לכל מנהיג ערבי, לרבות להנהגת ערביי ישראל, להמשיך במסע ההתססות וההסתות הפרועות נגד מדינת ישראל, במקום לפרסם יום אחר יום מפה ברורה ובה סימון "שטח המריבה" והמרחק בינו לבין מסגד אל-אקצא, בל נתפלא על שאנו מצליחים, במו ידינו אנו, לכרסם בריבונותנו, בזהותנו, בזכויותינו ובעצם קיומנו וקיומה של מדינת ישראל.
אמר פעם ערפאת בקריאה אל עמו: "כוחנו באחדותנו". וכיום, כשכל העולם הערבי והמוסלמי מתגייס וקורא לעולם כולו, במצח נחושה ומבלי להניד עפעף, "לעצור את ההרס והחורבן בהר הבית", רואים אנו עד כמה כוחו של העולם הערבי כולו באחדותו, אפילו ערביי ישראל. עיין ערך: השייך ראאד צאלח. למרבה הצער, צדק ערפאת פעמיים: כוחו של העם הערבי באחדותו, ומכאן שחולשתנו היא הפילוג שבתוכנו.
ויפה שעה אחת קודם!