"ראש הממשלה הנחה את צה"ל לשמור על הפסקת האש", "אולמרט הורה להיערך לפינוי מאחזים", הם ושכמותם הן כותרות נפוצות בינינו אבל הן טועות ומטעות. אין דבר כזה שראש ממשלה יכול להנחות או להורות לצה"ל להפעיל את משרד הפנים או את מינהל מקרקעי ישראל, את שגריר ישראל בטנזניה או את פקיד הסעד ביוקנעם. פשוט אין.
ראש ממשלה בישראל איננו סמכות-על במדינה. הוא אחד מבין השרים והוא יכול לבקש, להמליץ, לקרוא, וכמובן לדבריו ולבקשותיו יש השפעה עצומה, מובילה, משמעותית ויתכן מכרעת
ראש ממשלה בישראל איננו סמכות-על במדינה. הוא אחד מבין השרים והוא יכול לבקש, להמליץ, לקרוא, וכמובן לדבריו ולבקשותיו יש השפעה עצומה, מובילה, משמעותית ויתכן מכרעת. כמעט תמיד פניותיו ייענו, אבל הוא יכול רק לבקש ולא להורות.
ומי הסמכות להפעיל את כל מערכות המדינה, מהצבא והמשטרה ועד השגריר בטנזניה והפקיד ביוקנעם?! נכון, מליאת הממשלה. דהיינו כינוס כל חברי הממשלה יחדיו. זאת הסמכות והפורום הרשאי לקבל כל החלטה, מיציאה למלחמה ועד ניוד שער החליפין.
אך גם מליאת הממשלה איננה מקור הסמכות. הממשלה שואבת את סמכותה אך ורק מהכנסת, ליתר דיוק ממליאת הכנסת. לא מהוועדות ולא מהיו"ר, אלא רק מהמליאה, אותו אולם ידוע עם 120 המושבים, המיקרופונים והצעקות. שם בלב-ליבו של מועצת נציגי העם שואבת הממשלה כגוף מבצע את סמכותה מהגוף הבוחר. לא לחינם נשבעים שרי הממשלה אמונים "למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת", כי זה מקור הסמכות. הכנסת ממנה ומאשרת שרים והיא יכולה גם להדיח ולפטר את הממשלה כולה, אם ייווצר בה רוב לכך.
את הדברים הפשוטים הללו לא הייתי כותב אלמלא מתגלה כי הממשלה פשוט מצפצפת על החלטות הכנסת. החלטות שהתקבלו במליאה על דעת כל סיעות הבית, כולל כל חברי הקואליציה, הממשלה פשוט מחליטה הפוך.
לאחרונה הוקם בממשלה "צוות שרים מיוחד לאכיפת החוק ביו"ש". הצוות הזה שעצם חוקיותו מוטל בספק שכן הוא מבטא אכיפת חוק בררנית ולסלקטיבית שנאסרה על ידי בית המשפט העליון, החליט להגביר את השימוש בצווי הרחקה מנהליים מהבית לתושבי יו"ש. על פי אותם צווים יכול אלוף הפיקוד להורות לתושב אחד הישובים, אזרח שומר חוק ומשלם מס, לעזוב תוך ארבע ימים את ביתו, משפחתו ועבודתו. לאזרח אין כל אפשרות להתגונן משפטית, כי חומר הראיות והחשדות נגדו חסוי וסודי.
אז מה עם שבועת האמונים של השרים? מה עם מקור הסמכות של הממשלה ממליאת הכנסת? מה עם סדרי מינהל תקין וסדרי שלטון?! את זה מותירה הממשלה לנאומי יום העצמאות ולקורסים במדעי המדינהכעשרים ושניים מתושבי יו"ש קיבלו לאחרונה צווים שכאלו. אך כבר בכמה מקרים נסוגה המדינה מהצעד וביטלה את הצו הדרקוני הזה, לא לפני שאנשים הופרדו במשך חודשים ארוכים ממשפחותיהם, ישבו בכלא ואיבדו את פרנסתם. סתם, לחינם כי אותם אנשים לא נחקרו מעולם בחשדות שהועלו נגדם ולא הוגש נגדם כתב אישום באותם האשמות שגרמו להרחקתם מביתם.
את המצב הזה הכנסת גינתה. מליאת הכנסת, לאחר דיון ארוך בתופעה, החליטה ב-13.12.06 פה אחד ובתמיכת סיעות: "קדימה", הליכוד, מר"צ, העבודה, ש"ס, ישראל ביתנו, יהדות התורה, הגמלאים, והאיחוד הלאומי-מפד"ל כי היא "דורשת מרשויות החוק לקיים חקירה והעמדה לדין של כל אזרח ישראל החשוד בפלילים, ולא יעשה שימוש בצווי הגבלה, מעצרים מינהלים ואמצעים אחרים שבהם מתקיימת ענישה ללא משפט, אלא במקרים חריגים בהם יש חשש מובהק לפגיעה בביטחון המדינה".
למרות זאת, ולמרות שהכנסת דורשת דווקא לצמצם את השימוש בצעדים שכאלו, הממשלה ו"צוות השרים המיוחד" והתימהוני הזה פשוט מצפצפת ומחליטה הפוך, דווקא להגביר.
אז מה עם שבועת האמונים של השרים? מה עם מקור הסמכות של הממשלה ממליאת הכנסת? מה עם סדרי מינהל תקין וסדרי שלטון?! את זה מותירה הממשלה לנאומי יום העצמאות ולקורסים במדעי המדינה. את זה יציגו לתפארה באתר האינטרנט של הכנסת על "חוק וממשל" וישאירו לנו פשוטי העם לשנן בשיעורי אזרחות.