"שרון הוא היחיד שיכול לעשות את ההתנתקות, לכן אני חושב שצריך לשמור עליו כמו על אתרוג גם עם קופסה אטומה וגם עם צמר גפן", אלו דברי אמנון אברמוביץ' שהיה שחצן דיו כדי לבטא במילים מפורשות את קוד ההתנהגות המושחתת של כל מערכות המדינה ערב ה"התנתקות".
אך בסופו של דבר, מי שביטא בצורה המדויקת ביותר את המגמה השלטת של כל הממסד והתקשורת לשיתוף פעולה עם שרון היה יואל מרכוס שלא התבייש אז לכתוב מאמר שכותרתו: "השחיתות יכולה לחכות" עד לאחר ההתנתקות, כמובן
מישאל חשין, סגן נשיא בית המשפט העליון, היה קצת יותר זהיר, הוא שחרר את לשונו רק לאחר פרישתו ותיאר את התרומה של בג"ץ לשמירת ה"אתרוג": "אני יכול רק לומר שכשאדם (גלעד שרון) בשביל לשוטט באינטרנט מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה. לא חשבתי להיות במיעוט, אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין בגלל שהייתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא הייתה התנתקות"...
אך בסופו של דבר, מי שביטא בצורה המדויקת ביותר את המגמה השלטת של כל הממסד והתקשורת לשיתוף פעולה עם שרון היה יואל מרכוס שלא התבייש אז לכתוב מאמר שכותרתו: "השחיתות יכולה לחכות" עד לאחר ההתנתקות, כמובן. כך חשבו כולם ושכחו כי שחיתות כלכלית המקבלת לגיטימיות מהעיתונות וממערכת המשפט היא כמו גידול סרטני- הוא לא מחכה.
תוך כדי ניסיון ההתחמקות מאישום השוחד וההדחה הבטוחה מכסא ראש הממשלה, מצאה משפחת שרון אוצר. היא גילתה את השיטה שבעזרתה ניתן לנטרל את כל הבלמים הקיימים במדינה. היא קלטה את מימדי הלהיטות החולנית שאחזה בצמרת מערכת המשפט והתקשורת לראות את חורבן המתנחלים בכל מחיר והיא ניצלה אותה בציניות למנות את מקורביה בכל מקום ולהשתלט על המדינה.
השיטה הזו אותתה לכל קצין שרצה קידום, לכל שר שלא רצה להיטבח על ידי התקשורת או על ידי "שלטון החוק", לכל שוטר מכה וכל פקיד לא יוצלח, על איזה צד מרוחה החמאה, ושהכל מותר כל עוד הוא מספק את הסחורה הפוליטית המסוימת שמוקדי הכוח כל כך אוהבים להסניף כשפרט לכך איש אינו מודד הישגים, פשלות, או לכלוך.
התוצאה הייתה שהצבא הצטיין בגירוש אזרחים, אך שכח מה עושים במלחמה אמיתית. משטרה שכל עוד הכתה ביסודיות נערים ונערות עם סרטים כתומים לא נתבקשה לספק קבלות במלחמה בפשע, ומח"ש שהפך למחלקה לחיפוי שוטרים. אותה משטרה ופרקליטות ששמטו מידיהן את רוצחי פנחס בוחבוט לא חולמים לוותר עד עצם היום הזה לנערות בנות 12 שחסמו כביש.
ההתנתקות לא המציאה את השחיתות בישראל, אך בחסותה ניתנה לה בפעם הראשונה לגיטימציה על ידי התקשורת במוצהר ועל ידי מערכת המשפט בשתיקה וכך היא הוכפלה למימדים מפלצתיים.
הנזק של האתרוג דן חלוץ כבר מוכר וידוע, הנזק של קראדי התברר כעת, דמותם האמיתית של הפוליטיקאים הקטנים היושבים בבית המשפט העליון מתחילה גם היא לבצבץ, ודומה גם שהגעגועים לשרון יצאו מן האופנההמחיר על המינויים הפסולים ועל הרישיון שניתן להיכשל בכל משימה, פרט לאחת, הגיע מהר מאוד.
וכעת ה"אתרוגים" נופלים בזה אחר זה לאחר שגרמו למדינה נזקים שאת מימדיהם קשה לאמוד. הנזק של האתרוג דן חלוץ כבר מוכר וידוע, הנזק של קראדי התברר כעת, דמותם האמיתית של הפוליטיקאים הקטנים היושבים בבית המשפט העליון מתחילה גם היא לבצבץ, ודומה גם שהגעגועים לשרון יצאו מן האופנה. כעת באמת כולם מזועזעים מממדי הריקבון.
אבל מי שחושב שהלקח נלמד עד תום, כדאי שיצפה בתוכנית היומית "אתרוג נולד". הטיפוח המתמיד מצד העיתונות של האתרוגית התורנית, ציפי לבני, החפה מכל הישג, אך לחובתה נזקפים המעורבות העמוקה באיוולת הנסיגה החד צדדית, ההסכמה הגאונית להשתתפות החמאס בבחירות, הכישלון ההסברתי המוחלט במלחמת לבנון וההסכם שאין גרוע ממנו לישראל בסיומה. איש בתקשורת אינו עורך את מאזן הכישלונות הסדרתיים הללו ודי בשאיפתה הפנאטית למסירת הארץ לאויב, כדי לקיים את קשר השתיקה ההרמטי לביסוס מעמדה כאתרוג מובחר.
תם מחזור ה"אתרוגים" הקודם, אך השיטה נותרה ללא פגע. המחיר בדרך.