התנהלותו המבוהלת של נתניהו, שלאור התחזיות המסתמנות לחזרתו של "הליכוד" אל השלטון, שובר שמאלה אל "הוויתורים הכואבים" וכן קורא לפורשי "קדימה" לשוב "הביתה", היא דוגמא מובהקת לכשל המנהיגותי המובנה בימין. מאז ומתמיד נתקפו נבחרי המחנה הלאומי חיל ורעדה ברגע שחשו את התממשותו של חזיון הישיבה על כס השלטון. 
נתניהו, כמשל, כבר עתה אחוז צמרמורת לנוכח התרחיש הצפוי של מתקפות תקשורת, שמאל ושאר מרעין בישין, ושלא יבחלו בשום מעשה זדון על מנת לקעקע את ממשלו ולהכפיש את אישיותו מרגע היבחרו לראשות הממשלה
נתניהו, כמשל, כבר עתה אחוז צמרמורת לנוכח התרחיש הצפוי של מתקפות תקשורת, שמאל ושאר מרעין בישין, ושלא יבחלו בשום מעשה זדון על מנת לקעקע את ממשלו ולהכפיש את אישיותו מרגע היבחרו לראשות הממשלה. נתניהו נראה כמי שנגרר אל השלטון בעל כורחו ויצרו, ותוך כדי המאוץ הפוליטי הכפוי לצמרת נאחז בכל זיז של בלימה, בכל קנה קש רעוע ובכל כסות של הסוואה על מנת להגיע אל כס השלטון חבול ושרוט, בלתי מזוהה עם זהותו הפוליטית "הבעייתית" ושבוי בחיקו החמים של הקונצנזוס.
נתניהו, כעמיתיו בצמרת הפוליטית של המחנה הלאומי, לא קורץ מחומר המנהיגים. כולם יודעים זאת, כולל נתניהו עצמו במודע או בתת-מודע, ובכל זאת השעטה של הימין אל השום-כלום ואל הפיאסקו הבא מתנהלת במלוא המרץ כשבאופק קורץ כרטיס הכניסה לקרנבל מנעמי השלטון. אין חדש תחת השמש, ומצעד האיוולת של הימין נחגג במלוא תפארתו כמימים ימימה.
חרדת השלטון של הימין גבתה ממדינת ישראל מחיר כבד עד כדי כך שעצם קיומה תלוי על בלימה בחסד הניסים. אין אלטרנטיבה לשמאל, והשמאל יודע זאת. כפי שאמר ח"כ אורון ממר"צ לעמיתו מהימין, במהלך שיח טלוויזיוני בנושאי עקירת יישובים עוד טרם צצה "ההתנתקות" למציאות הישראלית: "לא אנחנו נעקור יישובים, אלא אתם"... אמר, וידע היטב מה הוא אומר.
הכשל המנהיגותי של הימין הוא זה שמשחק לידי השמאל ומאפשר לו להשריש בציבור את תודעת הקיצוניות הימנית. כל נבחר ציבור מהימין שמיעז להצהיר על נאמנותו לערכיה הרעיוניים של תנועתו מתויג כקיצוני, מסוכן ובלתי רלוונטי. הציבור הורגל לזליגת הפוליטיקאים מהימין אל השמאל, ללא שום תנועה מאזנת מן השמאל אל הימין. הציבור גם הסתגל לתופעה הבוגדנית והאנטי-דמוקרטית של מנהיגי ימין הפוצחים בזמירות שמאל לאחר בחירתם. יתירה מזאת, הציבוריות הישראלית אף מתייחסת לימין כמחנה הפוליטי שאמור ליישם מהלכים מדיניים המזוהים עם השקפות השמאל הקיצוני.
מאז עלה הימין לשלטון, לפני כשלושים שנה, הוא החמיץ הזדמנויות פז לקדם את סדר היום הלאומי שלו, וכאילו לא די בכך הוסיפו נבחריו חטא על פשע בכך שסייעו להטמעתן של השקפות השמאל בתודעה הציבורית. כנבחר ציבור אופייני מהימין שנגוע באותה תסמונת חרדה שלטונית המשתקת את הימין ומנוונת אותו לכדי סרח עודף של השמאל, נתניהו נבעת ומתחלחל מעצם האפשרות המסתמנת לפתיחתו של חלון הזדמנויות לשלטון הימין ולמימוש רעיונותיו ברמה הממלכתית.
מכאן ואילך אין צורך להיות פרשן פוליטי ובוחן כליות ולב על מנת לנחש את מהלכיו של נתניהו שמתנהל על פי אותם דפוסים פתולוגיים שהותירו אחריהם קודמיו מקרב צמרת הימיןמכאן ואילך אין צורך להיות פרשן פוליטי ובוחן כליות ולב על מנת לנחש את מהלכיו של נתניהו שמתנהל על פי אותם דפוסים פתולוגיים שהותירו אחריהם קודמיו מקרב צמרת הימין. כאמור, לנוכח נתוניהם המבטיחים של סקרי דעת הקהל החוזים את חזרתו לראשות הממשלה, הוא מפריח סיסמאות שמאלניות על מנת להיראות כאיש קונצנזוס, מרכזי, רציונאלי, שפוי ואמין, ובכך להתנער מכל חשש של תדמית ימנית קיצונית. מאחר שהוא חף מכל סגולה מנהיגותית, הוא אינו בטוח אפילו שיוכל לעמוד בלחצם של "הקיצונים" מקרב מפלגתו. ולכן הוא מזדעק ומשווע לעזרתם של פורשי "קדימה", אותו ציבור מושחת ואינטרסנטי שאינו חשוד בשום נטיות ימניות כלשהן שאמור להתגייס למען נתניהו כקיר מגן יעיל נגד אופוזיציה ימנית פנימית.
הסתמכות על סקרי דעת הקהל, המצביעים על מגמת מפלתם של "קדימה" ו"העבודה", עלולה להפיח תקוות שווא בקרב המחנה הלאומי ונאמני שלמות הארץ. התנהלותו התבוסתנית של נתניהו, עוד טרם היבחרו, ממחישה עד כמה אנושה ומושרשת היא מגיפת ההתבטלות העצמית של הימין. בעת הזאת, ויגידו הסקרים אשר יגידו, אין אלטרנטיבה שלטונית לשמאל. נתניהו ומרעיו רק מתחזים לאנשי ימין.
מוטב לנו שמאל גלוי שנראה כשמאל, במקום זאבים שמאלניים בעור כבש ימני.