על רקע המצב, נשמעים קולות להקים מפלגה ימנית-חילונית שתקלוט את אלו הדוגלים בארץ ישראל השלימה, ומאידך הם מתנגדים לחיבור בין דת ולאום, תומכים בפתיחת עסקים בימי שבת, וקיום תחבורה ציבורית בכל ימות השנה (למעט יום כיפור).



מדינה לעם היהודי בארץ ישראל הינה זכות מכוח תורת ישראל בלבד (התנ"ך מוכר על ידי כל העולם, והגויים אינם מתכחשים לזיקה שלנו לארץ ישראל). לפיכך, הניסיון להשתית את זכותנו למדינה יהודית כאן, אסור שיתבסס רק על השואה הנאצית

למעשה התנועה הציונית (החל מהרצל ועד קום המדינה), הייתה תנועה ימנית חילונית שכן היא דגלה בכיבוש הארץ (אומנם בדרכי נועם ולא במלחמה), ומאידך דרשה כי הרבנים יוותרו בישיבות ולא יהא להם מעמד פוליטי כל שהוא, השפה שתדובר תהא גרמנית או אנגלית (הרצל לא חלם לדבר בעברית) והתנהלות המוסדות הממלכתיים (קרי  הממשל) תהא כמו במדינות אירופה דאז (בצרפת, אנגליה וכו'). למעט עניין השפה השלטת, יתר חזונו של הרצל התגשם במלואו. מדינת ישראל הוקמה רק על חלק קטן מארץ ישראל, שיטת השלטון והמשפט הושתתה על אדנים חילונים – אירופאיים (וכאילו דמוקרטיים) ולדת ניתנו פירורים הנוגעים לענייני אישות בלבד (קרי – נישואין וגירושין עפ"י ההלכה).

ומה התוצאה מהתנועה הציונית, 59 שנה לאחר קום המדינה?! את זה רואים וחשים כולם, אך ראוי כי נעלה זאת על הכתב ולו רק כדי להפנים את המסקנות.



א. העם היהודי היושב בציון מפולג בין: חרדים, דתיים ושומרי מסורת, חילוניים הרואים עצמם ציונים, ו"ישראלים" שהינם אנטי-דתיים המבקשים לכונן "מדינת כל אזרחיה", תוך שוויון מלא עם הערבים-הישראלים.



ב. שיטת השלטון והמשפט אינה דמוקרטית, אלא רק "בכאילו". ולמעשה הגורם השולט הינו החיבור בין הון לשלטון אשר אפשר לעשר- עשרים משפחות להשתלט על כל מקורות ההון בעזרת כספו של הציבור הרחב, הנמצא בבנקים (וניתן חינם למקורבים הללו; שכן בכל העיסקאות, הבטוחה היחידה לבנק הייתה הנכס הנרכש ותו לא!).



מאידך, אנשי ההון (לאחר שהשתלטו על רוב המשק) תיגמלו את מיטיביהם (הפוליטיקאים) בהעמדת כלי התקשורת ההמונית, לרשותם ובעת בחירות, במתן תרומות למפלגות "הנכונות" (שתי המפלגות הגדולות, ומפלגות הלווין אשר "התמידו" בהצטרפותן לקואליציות שקמו).

ג. בהעדר מטרות אמת וחזון משותף לקיום המדינה, לא ניתן לחנך את הדורות שבאו לעולם. ולפיכך, ערכים כמו: אחריות קולקטיבית, עזרה הדדית וצדק הפכו לקלישאות. ומאידך, ההגשמה העצמית הפכה לבון-טון, ושיא ההגשמה הינו עשיית כסף ובזבוזו (מסעדות גורמה, נסיעות לחו"ל, מכוניות יוקרה, בגדים ותמרוקים של מותגים וכו').



ד. ארגונים חילוניים שהוקמו למטרות אזרחיות גרידא (כמו: "האגודה לזכויות האזרח") הפכו לתנועות למען אוטונומיה תרבותית ולאומית לערביי ישראל. ואילו "תנועות שלום" (כמו – "שלום עכשיו", "גוש-שלום", "יש גבול") הפכו לתנועות אנטי-יהודיות ואנטי לאומיות הקוראות ופועלות לכינון "מדינת כל אזרחיה", ביטול חוק השבות, הפרדה מוחלטת בין הדת היהודית למדינה. כל זאת למרות שערביי- ישראל תומכים בפומבי "באחיהם ב-יש"ע", ובעת מלחמות עם אויבנו הם לא חששו להפגין ולהזדהות עם סוריה, עיראק, איראן ולאחרונה גם עם ארגון "החיזבאללה".



מהן הטעויות שנעשו?



א. מדינה לעם היהודי בארץ ישראל הינה זכות מכוח תורת ישראל בלבד (התנ"ך מוכר על ידי כל העולם, והגויים אינם מתכחשים לזיקה שלנו לארץ ישראל). לפיכך, הניסיון להשתית את זכותנו למדינה יהודית כאן, אסור שיתבסס רק על השואה הנאצית. לא על הטיעון כי ארץ ישראל הייתה ריקה מאדם במאה ה- 19, כאשר ראשוני הציונים התיישבו בה, ולא על הטיעון כי אין לעם היהודי "מקום מגורים משלו". ומכיוון שהגענו לכאן לאחר הניסיון להשמידנו (השואה), אזי יש לאפשר לנו לחיות ככל העמים.



ב. זכותנו בארץ ישראל עולה על זכותה של כל מדינה אחרת, ועל זכותו של כל עם אחר על פני תבל. אף מדינה ואף עם אינו יכול להצביע על מקור זכותו להימצא במקום בו הינו נמצא כיום. גם מדינות עתיקות יומין כמו: סין, רוסיה, אנגליה וצרפת נוצרו יש מאין (כלומר, חיבור בין שבטים שונים אשר נעשה בכוח הזרוע ולצרכים של שליט זה או אחר). רק עם ישראל יכול להציג מסמך כתוב (התנ"ך) אשר מאמת את היותו באיזור זה מזה שלושת אלפים שנה וללא קשר להבטחה האלוקית שניתנה לאבותינו.

ג. אף עם כיום אינו יכול להצביע על היותו צאצא ישיר לעם כל שהוא שחי על פני כדור הארץ לפני אלפי שנים.





קיום תנועה ציונית – חילונית מאיינת את הבסיס החוקי והאמיתי שלנו בארץ ישראל, וגודעת את גזע העץ שעליו אנו ישובים. כל טיעון "חילוני" לעניין זכותנו כאן, ניתן בקלות לסותרו ולהתנגד לו, ובפרט כאשר אנו גרגר אורז בין כל תושבי כדור הארץ

הערבים החיים במצרים של היום אינם העם המצרי ששלט בעולם העתיק במשך אלפי שנים, האיטלקים אינם צאצאים של העם הרומי, והיוונים ביוון של היום אינם צאצאים של אזרחי אתונה וספרטה. מאידך, המדינות החזקות והדומיננטיות דהיום הוקמו מכוח החרב, לאחר השתלטות שבט א' על שבט ב'. כך הוקמו צרפת ואנגליה (לאחר התפוררות האימפריה הרומית). ארה"ב היא דוגמא טרייה להשתלטות פליטים מאירלנד, אנגליה והולנד על שבטים אינדיאנים, עד להשמדתם הפיזית.

קיום תנועה ציונית – חילונית מאיינת את הבסיס החוקי והאמיתי שלנו בארץ ישראל, וגודעת את גזע העץ שעליו אנו ישובים. כל טיעון "חילוני" לעניין זכותנו כאן, ניתן בקלות לסותרו ולהתנגד לו, ובפרט כאשר אנו גרגר אורז בין כל תושבי כדור הארץ. דהיינו, העובדה כי ארה"ב הינה אימפריה שקמה על דמם של שבטי האינדיאנים לא תשנה את יחסי הכוח שבינה ובין יתר המדינות. אולם, אם אנו נטען לזכותנו כאן מכוח תוצאות השואה הנאצית, אזי מנגד יוצג ה"נראטיב" הפלשתיני (שנוצר מהבל פה וכסף רב שזרם לכיסם של אילי תקשורת ומשרדי פרסום ויחצנות). דהיינו, מול הפליטים היהודים שזרמו לכאן לאחר מלחמת העולם השנייה, יוצגו הפליטים הערבים ש"נאלצו" לברוח מכאן (למרות שתחילה ניסו להרגנו ולא הצליחו).



כריתת הסכם אוסלו א' הייתה טעות קולוסאלית, וכאשר הלכו לעולמם "קורבנות השלום" זו הייתה העת לבטלו. לצערי ולבושתי, באו אח"כ אוסלו ב', הסכם Y, מפת הדרכים, גירוש יהודים מעזה וכעת על הפרק (גם אצל הליכוד) עוד ויתור ביו"ש.

ללא כל קשר להסכמי שלום כל שהם, אין להשלים עם קיום הרשות הפלשתינית ובוודאי לא עם ממשלה בראשות "החמאס". לא די שאינה מכירה בזכות הקיום של מדינת ישראל, אלא קוראת להשמדתה.

המסקנות לביצוע



א. חובה עלינו לציין בכל מסמך ממלכתי כי העם היהודי זכאי לכל ארץ ישראל, לפחות בין הים לירדן. ואם איננו מצויים בגבולות אלו, אזי לא מחמת ויתור, אלא מכורח מדיני זמני.



ב. כל עוד מתנהל מאבק לחיים או למוות, בינינו ובין מדינות ערב, כל תמיכה או גילוי תמיכה באוייב הינו בגדר בגידה והוא מחייב העמדה לדין פלילי וגם סנקציה אזרחית (כמו שלילת אזרחות).



ג. לא יעלה על הדעת כי יותר ליהודים (גם אם רואים עצמם "כישראלים" בלבד) לקרוא תיגר על עצם קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, ויותר מכך, יותר לכאלו לכהן בתפקידי חינוך ומחקר באוניברסיטאות ומכללות שונות.



ד. החלטת ממשלה וחקיקת חוק לפיו כל ההסכמים שנחתמו עם הרשות הפלשתינית בטלים ומבוטלים, הרשות תפורק לאלתר, וכל מי שיאבק בנשק נגד מדינת ישראל ייחשב כאוייב שניתן להורגו.





כדי להחזיר את השלטון לעם, יש לכונן או לבחור כנסת מיוחדת שתהא "כנסת מכוננת". וכאן תחוקק שיטת שלטון ומשפט. על פיה תבחרנה הכנסות בעתיד ועל פיה תתנהל מערכת המשפט

ה. שיטת שלטון המבוססת על מפלגות כאשר אלו אינן כפופות לפיקוח אמיתי, ומאידך חומסות את כספי המדינה, הינה בגדר אסון. כן לדמוקרטיה, בתנאי שהעם היהודי הינו הריבון ולא החברים "במרכזי" המפלגות השונות. די להחזיר את השלטון לעם. יש לכונן או לבחור כנסת מיוחדת שתהא "כנסת מכוננת" וכאן תחוקק שיטת שלטון ומשפט על פיה תבחרנה הכנסות בעתיד ועל פיה תתנהל מערכת המשפט.

ו. בחירות חדשות לאלתר, באופן שהיה עד כה, לא ישנה כהוא זה את אופייה של מדינת ישראל שכן הליכוד הינו חלק אינטגרלי משיטת השלטון הקלוקלת. ולעניין מימוש מטרות האמת של המדינה היהודית, הליכוד הוכיח אפסיות מוחלטת (ראה תמיכתו בגירוש מעזה ודברי ביבי נתניהו בעיתון "הארץ" לפני כשבוע, לפיהם יהא צורך בעוד ויתורים כואבים ביו"ש).



מאידך, חובה לסלק מהשלטון את הראשים הנוכחים שעדיין נותרו (ובראשם – אהוד אולמרט ועמיר פרץ). לפיכך, יש לדרוש בחירות כלליות לאלתר שיפוקחו על ידי גוף מיוחד ובלי שיאושרו תקציבי ענק למפלגות, ובהן תבחר כנסת לשנה אחת בלבד. ובמהלך תקופה זו יוחלט על אופן כינון "כנסת מכוננת".