המכילתא דורשת על הפסוק "כי תקנה עבד עברי" שעל האדם להעדיף לקנות עבד עברי על פני עבד כנעני. וכתב על כך אור החיים בפירושו: כי אף על פי שעבד כנעני עובד לעולם ואילו עבד עברי יוצא בשש שנים, דורשת התורה להעדיף את העברי.
בשולחן ערוך (חושן ומשפט סימן קע"ה סעיף מ"א) נפסק שהמוכר קרקע ומקבל משני קונים ישראל וגוי שתי הצעות מחיר, אם שניהם מציעים אותו מחיר יש להעדיף את הישראל. אך אם הגוי מוכן לשלם יותר מותר למכור לגוי. עוד נפסק שם שאם רואים שמטרת הגוי לגרום נזק לישראל, אין למכור לו אפילו אם יעלה במחיר (כמובן שמדובר בחו"ל, אך מכירת קרקע או בית בארץ ישראל אסורה לחלוטין בלי קשר לגובה המחיר, מפני שיש בזה איסור "לא תחנם"). הוסיף שם "בעל הנתיבות": אם ישראל נותן מחיר סביר ואילו הגוי מציע מחיר גבוה מהמחיר המקובל, יש להעדיף את ישראל כי סוף סוף אין בכך הפסד. והתירו להעדיף גוי, רק במקום שיש הפסד אך לא כדי להרוויח מעל למקובל.
לפי זה יש לומר: באופן עקרוני יש להשתדל להעדיף עבודה עברית, אולם במקרה שהישראלי דורש מחיר גבוה מעל המקובל מותר להעדיף נוכרי. אך כל זה במקום שאין בזה נזק לישראל. אולם אם בגלל שמשתמשים בכוח עבודה זר נגרמת אבטלה בציבור הישראלי, אין להקל בזה. במיוחד אסור הדבר כשמדובר בפועלים ערביים שמטרתם להרוס את הכלכלה הישראלית ולהעמיק את אחיזתם בארץ, ובפרט שידוע כי הערבים גורמים פעמים רבות נזקים במכוון וכן הם חשודים על שותפות וסיוע לארגוני טרור. גם היבוא של פועלים לזמן ממושך מאירופה גורם להשתקעות אחדים מהם בארץ, גרימת נזקים באיסורי עריות ועבודה זרה המטמאים את הארץ ומחלישים את זכותנו להיקבע בארץ. האיסור הוא הן מצד הנזק שנגרם לכלל האומה והן משום הצורך להחיות את אחינו עמנו כמצוות הכתוב.
מלבד כל זה ידוע כי עבודה עברית נעשית בדרך כלל באחריות ובמסירות לאין ערוך, יותר מעבודה שעושים גויים. כמובן שישנם בכל זה חריגים, אך במקרה כזה על כל אדם להתייעץ עם רב ולא לקבל החלטות בעצמו.
מתוך עלון קוממיות alonkmm@gmail.com