קמצן שניסה לחסוך על הסוס שלו נתן לו כל יום קצת פחות לאכול והסוס המשיך לסחוב. כשהתפגר לבסוף, התפלא האיש: מדוע, הלא כבר הרגלתי אותו לא לאכול?
שנים על שנים מקצצים במערכת הבריאות. תוכנית למיגור חיידקים עמידים, מלפני ארבע שנים, נגנזה. האוכלוסייה צומחת, אך לא מספר המיטות. באה הקלבסיאלה, ואנשים בורחים מבתי החולים. סוס מערכת הבריאות הישראלית גוסס
שנים על שנים מקצצים במערכת הבריאות. תוכנית למיגור חיידקים עמידים, מלפני ארבע שנים, נגנזה. האוכלוסייה צומחת, אך לא מספר המיטות. באה הקלבסיאלה, ואנשים בורחים מבתי החולים. סוס מערכת הבריאות הישראלית גוסס.
שנים על שנים מנהלים לוחמה פסיכולוגית נגד צבא המילואים, מסרסים את כוחו וממעיטים בערך הלוחמה הקרקעית (אולי מפני שהיא מזכירה את המונח המשוקץ "כיבוש"?), ובכלל מקצצים בביטחון, מפני שכביכול "השלום הוא הביטחון" ושלום קונים תמורת "שטחים". במלחמת האחרונה קרס הסוס.
שנים על שנים מטיפים שוטפי המוחות ש"בעידן הטילים" אין ערך לשטחים וגם הסוס, צה"ל, "חזק" ואין לו בעיה להגן על מדינה שעיקרה כביש אחד מנהרייה לאשקלון עם הסתעפויות אחדות. בא הקסאם, טיל פרימיטיבי, "חפץ מעופף" בפי ווייסגלס, ונתן לחלמאי-השלום שיעור בחשיבות השטח: טווח 9 ק"מ לשדרות, ולאחר ההתנתקות גם אשקלון.
היום מחכים הקודקודים בדפיקות לב לגזר דינה של וועדת ווינוגרד על המחדל הקרקעי ועל המרידה בשכל הפשוט שחייב כיבוש השטח שממנו מועפים "החפצים המעופפים". הסוס ששמו ישראל הורגל למסור "שטחים" למצרים, לירדן, לסוריה, ללבנון ולפלסטינים. כל "תהליך השלום" מתפרנס ממסירת עוד ועוד שטחים. מתי ימות הסוס? ביום שבו ישוגרו "החפצים המעופפים" מן "השטחים" שעליהם יושבות עכשיו עופרה ובית אל על הרצלייה-פיתוח ורמת-אביב.
שנים על שנים אנחנו מקילים ראש בשחיתות הציבורית. מפלגות ובעלי הון מתנפחים על חשבון משאבי המדינה. הצמרת מלאה בחקירות פליליות: נשיא, ראש הממשלה, שר אוצר, חכ"ים וראשי ערים. הסוס ימות כשהשחיתות תבטל את המשחק החופשי של כוחות השוק, מפני שהשוחד, המרמה והפרת האמונים ישימו לאל את המכרזים, הבורסה, התכנון והרישוי.
כל הזמן "מתרגלים" למשכן את העתיד, אך די שייגמר סוס אחד בלבד מכל "הסוסים" האלה והמפעל הציוני הנפלא והחד-פעמי שהקמנו פה פשוט יקרוס
שנים, אנחנו משמיצים את עצמנו לדעת. פרופסורים פוסט-ציונים רוצחים את אופיינו באוניברסיטאות העולם, מחזות וסרטים, תוצרת כחול-לבן, הורסים את תדמיתנו. אין דיבה אנטישמית שאינה יונקת ממקור ישראלי: ספר, עיתון וסרט דוקומנטארי. בחיזבאללה רואים את "בופור" ולומדים מה שובר את מוראל החייל הישראלי. "סיירת שקד" עוזרת להציגנו כרוצחי שבויים. "הבטחוניים" נותנת פרצוף אנושי לרוצחים טרוריסטים. זכרונות-נחמני "מתעדים" את מלחמת השחרור כמסע רצח וגירוש. "ארץ המתנחלים" הופכת ציבור חלוצי וערכי לחבר פורעים ונשלנים.
לסוס אין שנאה עצמית. חברות ומדינות כבר מתו מזה.
וגם התרגלנו לטפטוף היומיומי של הקסאמים, וכבר חדלנו לדרוש מן הממשלה לעשות משהו. כשתבוא חלילה הפגיעה הישירה, מה נעשה? האם נרכיב ועדת חקירה?
והתרגלנו שאלפי עובדים אינם מקבלים שכר, להורים אין כריך לתת לילדיהם לבית הספר ושאנשים מתים ממחלות שיש להן תרופות, אך את הכסף מציל-החיים בולעת השחיתות. התרגלנו לפדות קומץ שבויים תמורת המוני מרצחים שעתידים בוודאות לרצוח מאות. כל הזמן "מתרגלים" למשכן את העתיד, אך די שייגמר סוס אחד בלבד מכל "הסוסים" האלה והמפעל הציוני הנפלא והחד-פעמי שהקמנו פה פשוט יקרוס. הנשארים יתלשו את שערותיהם ולא יבינו מניין זה נפל עליהם, אך את הנעשה לא יוכלו להשיב. הם יצטרכו לחכות עוד 2,000 שנה.