ארבע קושיות וחומש

ארבע שאלות נוספות לבנים שיודעים לשאול שאלות.

לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה מומלץ שניתן לעצמנו תשובות ברורות לכמה קושיות מהותיות שהתעוררו בשנים האחרונות והן בנפשנו:

לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה מומלץ שניתן לעצמנו תשובות ברורות לכמה קושיות מהותיות שהתעוררו בשנים האחרונות והן בנפשנו

השאלה הראשונה שעלינו לשאול את עצמנו היא שאלת הזהות: מפני מה מתעקשים אנו להגדיר את עצמנו כ"דתיים"?

למשל בסקר שערך ערוץ 7 לפני חודשיים נשאלה השאלה: "מי אתה? דתי, חרדלי, מסורתי או לא דתי?". כ- 87% מהגולשים באתר ענו שהם "דתיים" או "חרדליים". לדעתי, בעריכת הסקר ובהשתתפות בו באופן מתבדל, נפלנו לפח יקוש וחטאנו חטא גדול...

ראשית, כי עם ישראל הוא אומה ולא דת, לעומת הנצרות והאיסלם שהן דתות. לכן הגדרת עצמך כ"דתי", פשוט איננה נכונה. למיטב זכרוני, הקב"ה נתן את התורה לכל עם ישראל ולא רק לאלו המגדירים עצמם כ"דתיים". שנית, כשאתה מגדיר את עצמך כ"דתי", מיד אתה משייך את עצמך למיעוט, מיעוט שהוא כרגע לא רלוונטי במדינה, בכל מה שקשור לערכים החשובים ביותר עבורך. זו גם טענתו של אהרן ברק נגד הציבור המגדיר את עצמו כ"דתי": "אתם הרי מיעוט, אז מה פתאום שתקבעו? אני לא מצליח להבין את ההגיון בכך שתקבעו לרוב" (ציטוט מהזכרון).

לעומת זאת, אם תגדיר את עצמך כ"יהודי" הרי אתה מיד מתחבר לרוב של למעלה מ- 80% מהעם הגאים בכך שהם "יהודים", מזדהים עם יהדותם וגם שומרים על המסורת. כל אחד בדרכו הוא. פתאום אתה כן יכול לקבוע, כי אתה חלק מהרוב. שלישית, למרות הלחץ החברתי להתבדלות, למגורים בשכונה "דתית" ולהשוואת מידת ה"דתיות", אני מעדיף להגדיר את עצמי כ"יהודי" ומסרב להגדיר את עצמי כ"דתי". כי מעבר לזה שזה לא נכון ולא חכם, כל העיסוק הזה בהשוואה פשוט בא ממקום לא טוב.

השאלה השנייה היא שאלת התקשורת: מפני מה חלקים כל כך גדולים מאיתנו להוטים לספוג לתוכנו את כל הרעל והשנאה של כלי התקשורת? במיוחד אותם כלי תקשורת המייצגים בקושי 10% מהעם המוגדרים לעיתים כמיעוט השמאלני האנטי יהודי.

מפני מה מוכרחים אנו להכניס טלוויזיה לתוך הבית? עם יד על הלב: האם המסרים בטלוויזיה הם של תורה עבודה וגמילות חסדים או שמסריה הם עבודה שהיא זרה לנו: גילוי עריות ושפיכות דמים? מה, לא מספיק טוב לנו עם כלי התקשורת האיכותיים בעלי המסר הערכי והיהודי כדי להתעדכן בנעשה? האם אין אנו מבינים שבעצם הרכישה או הצפייה אנו מפרנסים את מגרשינו ומחריבנו? האם אין אנו מבינים את המסר החינוכי הסותר שאנו מעבירים לילדינו? עד מתי אנו פוסחים על שתי הסעיפים?  תרבות יהודית או תרבות מערבית נוצרית?!

השאלה השלישית שעלינו לשאול את עצמנו היא שאלת קירוב הלבבות. מתי בפעם האחרונה עמדת בדוכן לקירוב לבבות? מתי הזמנת שכן "מסורתי" לקפה? מתי לאחרונה יזמת שיחה בענייני יהדות למתעניינים? כי מי שלא השתתף בפעילות לקירוב לבבות ולא ראה את הצמאון האדיר שיש לאנשים "מסורתיים": לדבר, לשוחח, לשאול ולהתעניין בכל מה שקשור ליהדות, לא מבין את המהפיכה האדירה המתרחשת בשנה האחרונה בארץ בדוכני "מעייני הישועה" ובעוד אינספור פעילויות של קירוב לבבות. לא להתעצל, מצפים לנו.

אם תשתתף באופן פעיל במעשים של צדק, למשל: לסייע למגורשים לחזור לאדמתם, תוכל לראות את עצמך כמי שיצא וגם הוציא אחרים מן המיצרים של העבדות לחיים של חירות

השאלה הרביעית היא שאלת המנהיגות: מפני מה עלינו להשלים עם העובדה שאין לנו שום השפעה במערכות הבחירות? כי אם הרוב במדינה מצביע שמאל, הרי שהוא מקבל ממשלה שמאלנית. אך אם הרוב מצביע לימין, הרי שמקבל ממשלה שמאלנית בריבוע. מפני מה עלינו להשלים עם העובדה שנתניהו יעמוד בראש ממשלת הליכוד הבאה? הרי נתניהו התחבק עם ערפאת, נתן רובים למחבלים והצביע בעד גירוש אחינו מקטיף ומהשומרון. אם שרון גירש 10,000 יהודים בלחץ התקשורת ומערכת המשפט, הרי שנתניהו עלול לגרש 1000,000 יהודים! האם אין לנו שכל ואומץ כדי לתמוך במועמד אמוני לראשות הליכוד? נתניהו עבר את רף 40% מהקולות בפריימריס הקודמים עם בסך הכל כ- 25,000 קולות. בקלות אנחנו מסוגלים לתמוך במועמד של מנהיגות יהודית לראשות הליכוד ולממש בכך את קיום המצע היהודי, הלאומי והמסורתי של הליכוד. האם אין אנו ראויים להיות שותפים במפלגת השלטון?

השאלה החמישית היא השאלה של חומש: איפה היית? מי שלא השתתף באופן כלשהו בעלייה לחומש, אני מבקש לומר לו: "אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים", כי המאבק על החזרה לחומש הוא מאבק על כל יש"ע, המאבק על יש"ע הוא מאבק על כל הארץ, והמאבק על הארץ הוא מאבק על קיומו ושרידותו של העם הזה.

בהגדה של פסח אנו קוראים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים...". וכי כיצד יראה אדם את עצמו משתתף בחוויה היסטורית שהייתה? אלא שמצפים ממך לפעול היום באופן אקטיבי במציאות שלך, כדי להוציא את עצמך מהעבדות לחירות. אם תשתתף באופן פעיל במעשים של צדק, למשל: לסייע למגורשים לחזור לאדמתם, תוכל לראות את עצמך כמי שיצא וגם הוציא אחרים מן המיצרים של העבדות לחיים של חירות.

חג שמח.