נחשו, מי אמר: "...תכנית האוטונומיה היא הרת אסון. הקמת שלטון עצמי... ביטול הממשל הצבאי... יוצרים את הסכנה החמורה ביותר שלגביה היה קיים קונסנסוס לאומי, הקמת מדינה פלסטינאית עצמאית". ומי אמר: "לא ננהל מו"מ עם שום גורם פלסטינאי. עצם ההסכמה לנהל מו"מ כזה, פירושו התייחסות מצד ישראל אל האפשרות של הקמת מדינה שלישית בין ישראל וירדן, ולכך מתנגדת ישראל בכל תוקף".
נתניהו הבחין היטב בסכנת המוות האורבת לנו מן המדינה הפלסטינית ועל כן התנה את הצבעתו בעד "מפת הדרכים לפתרון קבע של שתי מדינות" ב- 14 הסתייגויות ממשלתיות
מי הוא זה שראה במדינה הפלסטינית "סכנה חמורה ביותר" והתנגד לכל מו"מ איתם, כדי שאפילו מחשבה על מדינה פלסטינית לא תעלה על הדעת? לא אחר מאשר יצחק רבין (בנאום בכנסת – 25.9.78, ובעיתון "מעריב"– 5.12.75, בהתאמה). ואם תאמרו: חלפו 30 שנה והרבה השתנה מאז? אכן, המצב השתנה:
שתי אינתיפאדות, רוצחים-מתאבדים, קסאמים, שלטון חמאס טרוריסטי, שוד וגזל ומלחמת כנופיות, אנרכיה שלטונית, חיזבאללה ואלקעידה בתוך הארץ, הקצנה מסוכנת של ערביי ישראל, חדירה איראנית ולמעלה מ-1,500 נרצחים יהודים ואלפי פצועים (רשימה חלקית). לאחר כל אלה, יוצאת הליכוד ומתפייטת בעיניים מצועפות על חזון הקמת "מולדת פלסטינית" בנחלת אבותינו וגם הליכוד בעצמו חדל להתנגד לרעיון האובדני הזה. אל תחפשו הסבר הגיוני, אלא פנו לפסיכיאטר.
הבטחות אמריקניות
נתניהו הבחין היטב בסכנת המוות האורבת לנו מן המדינה הפלסטינית ועל כן התנה את הצבעתו בעד "מפת הדרכים לפתרון קבע של שתי מדינות" ב - 14 הסתייגויות ממשלתיות. אולם קונדוליסה לא רצתה לשמוע על כל התניה והיא הודיעה בגסות שהם לא שאלו אותנו, מפת הדרכים היא עובדה מוגמרת והסתייגויותינו אינן משנות מאומה. בתגובה, נסוגו שרון וממשלתו כעלה נידף מכל לשון של התניה ומיהרו לקרוא להסתייגויות – "הערות". תמורת זאת, הם ביקשו לקבל מן האמריקנים לפחות עלה-תאנה כלשהו כדי לכסות בו את ערוות חתימתם על מפת-דרכים שכל עניינה להפוך את ארץ ישראל לפלסטין. קונדוליסה נענתה והעניקה להם סמרטוט עלוב של מסמך, בו הואילה לאשר "כי הערות ישראל הן ביטוי לחששות אמת" ולהבטיח - "לטפל בהערות אלה באופן מלא ורציני בעת מימוש מפת הדרכים"...
הבנת את זה, ברוך? גם תליין יכול בהחלט לאשר לקורבנו שהחששות לחייו הם "חששות אמת". ועוד איך... לתליין גם לא תהיה בעיה להבטיח לטפל בפחד-המוות של הנידון "באופן מלא ורציני". איך יטפל? למשל, כמו שכדור של 9 מ"מ מטפל בכאב ראש...
האם הניסוחים העלובים והמבישים האלה הרגיעו את פחדיו של נתניהו או שמא שימשו לו כתירוץ בלבד לשמור על כיסאו בממשלה שבגדה בכל מה שהבטיח אי פעם לבוחריו? עכשיו, שהגיעה עת ההוצאה להורג, קונדוליסה שילחה בנו את הכדור הקטלני והפכה את "היוזמה הסעודית" ליוזמה אמריקנית.
אך, אין לבוא בטענות לקונדוליסה ולבוס שלה, הנשיא בוש. היוזמה הסעודית כבר כיכבה בגדול באותה מפת דרכים שממשלת ישראל אישרה, ובאלה המילים: "..ההסדר (שתוצאתו תהיה מדינה פלסטינית בלתי תלויה, דמוקרטית ובעלת חיות) יסיים את הכיבוש שהחל ב-1967, יתבסס על וועידת מדריד, על העיקרון של אדמה תמורת שלום... ועל היוזמה של נסיך הכתר הסעודי עבדאללה, כפי שאושרה על ידי פסגת הליגה הערבית בביירות... יוזמה זו היא אלמנט חיוני"...
מעיניו של נתניהו לא נעלם שהיוזמה הזאת מכתיבה חזרה עד לקו הירוק, כולל בירושלים, וקליטת כל פליטי תש'ח הערבים, על פי ההמלצה 194 של עצרת האו"ם שהערבים אינם חדלים לדקלם אותה. כיצד אפוא הצביע בעד מפת הדרכים? האם שם את מבטחו ב-"הערה" מספר 0, שבה נאמר: "ביטול כל התייחסות להחלטות בינלאומיות...(היוזמה הסעודית והיוזמה הערבית שאומצה בביירות)"?
השבוע הגיע שעת מבחנה של "ההערה" הזאת. קונדוליסה פתחה כביש-עוקף-מפת-דרכים המבטל למעשה את המסמך כולו ומשאיר מתוכו רק את היוזמה הסעודית, ואותה הפכה ליוזמה אמריקנית: פעילה, יוזמת, דוחפת וכופה
השבוע הגיע שעת מבחנה של "ההערה" הזאת. קונדוליסה פתחה כביש-עוקף-מפת-דרכים המבטל למעשה את המסמך כולו ומשאיר מתוכו רק את היוזמה הסעודית, ואותה הפכה ליוזמה אמריקנית: פעילה, יוזמת, דוחפת וכופה. זכר לא נשאר מכל הירושה הפוליטית של שרון ומכל הסייגים שבהם ניסה לעטוף את הסכמתו המופקרת לאמץ את רעיון המדינה הפלסטינית.
לפי התכתיב האמריקני החדש:
• המו"מ יהיה תחת טרור ואש קסאמים.
• ארגוני הטרור לא יפורקו ונשקם לא ייאסף, אלא להיפך: הם ימשיכו לאייש את ממשלת פלסטין.
• לא יהיה ויתור על אלימות. ישראל תיסוג ובו-זמנית תמשיך הרצועה להפוך למבצר מאיים, דמוי דרום-לבנון.
• ההסתה והחינוך לטרור יימשכו באין מפריע.
• לא יהיה אפילו מס-שפתיים של הכרה בישראל. המו"מ יהיה עם הטרוריסטים.
• לא יהיה שלב- ביניים של מדינה פלסטינית "זמנית". תוך כדי טרור יימסר לידי ממשלת-טרור כל השטח כולו כ"מצב - קבע".
איך עומד בנחשול הזה הסכר של "הערות הממשלה"? לו הסמרטוט העלוב שקראו לו "הערות הממשלה" היה שווה פרוטה, אולמרט היה קורא לגברת רייס את הסעיף 10 ל"הערות" ומודיע לה שהיוזמה הסעודית "בטלה". תחת זאת, הוא שיבח את "היוזמה", כינה אותה "מעניינת" והודיע שישראל מוכנה "לבחון" אותה. בחשאי הוא מנהל זה חודשים בירדן פלירט עם הנסיך בנדר הסעודי ומלקק את השפתיים אחרי כל מפגש. בקיצור, מהסכר לא נשאר זכר .
ולא זו בלבד, אלא שכל המקורות מדווחים כי רק סוגיית הזרמת הפליטים לתוך ישראל נותרה עדיין פתוחה. חיובה של ישראל לסגת עד לקו הירוק, להשמיד את היישובים ולחלק את ירושלים אינו עוד במחלוקת. ובכל זאת, לא אחר מאשר שמעון פרס מצא לנכון למלמל משהו על ירושלים. מפריע לו שתורה יגיע "כל כך מהר". ברוח זו, צריך לתקן את הפסוק הידוע "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" ולומר: תשכח ימינו של מי ששוכח את ירושלים מהר מדי.
ועוד פרט קטן: זוכרים את המכתב הנשיאותי ששרון נופף בו להצדיק את ה"התנתקות" ואת התחייבותו של בוש שישראל לא תאולץ לקלוט פליטים? הכל חלף עם הרוחועוד פרט קטן: זוכרים את המכתב הנשיאותי ששרון נופף בו להצדיק את ה"התנתקות" ואת התחייבותו של בוש שישראל לא תאולץ לקלוט פליטים? הכל חלף עם הרוח. קונדוליסה מכריזה עכשיו שארה"ב אינה דורשת הכנסת כל שינוי ב"יוזמה הסעודית". אמור מעתה, "זכות השיבה" היא מעכשיו דרישה אמריקנית.
בהיסטוריה ובפוליטיקה הבינלאומית קוראים למצב שאליו נקלעה מדינת היהודים כתוצאה ממדיניות "ההתנתקות" – שח-מט, קטסטרופה, קריסה, מפולת, התמוטטות, ובצרפתית debacle – תבוסה גמורה. רצה הגורל ויחד עם הקריסה המדינית נפלה עלינו גם קריסה מוסרית: מהנשיא, ראש הממשלה ושר האוצר, ודרומה. נבגדים על ידי האמריקנים, רדופים ע"י המשטרה ומושפלים ע"י התקשורת והסקרים. מה עוד מעסיק את חבורת הצמרת האומללה הזאת בימים אלה? בית אחד שקנו יהודים בחברון, גבעה חרבה אחת בשומרון שמעט אידיאליסטים שנותרו לנו מבקשים לבנות את חורבותיה.
זעקי, ארץ אהובה!