כאשר עזמי בשארה הציג את מועמדותו לראשות הממשלה, הוא זכה להתבטאות ליברלית ומכבדת מצידו של ח"כ בני בגין, ראש מפלגת חרות דאז ומועמד לראשות הממשלה בעצמו. בגין שראה עצמו נציג אותנטי של המורשת הליברלית מבית זאב ז'בוטינסקי וגדל על ברכי השיר: "שם ירווה לו בשפע ועושר בן ערב בן נצרת ובני", כינה את המועמדות של בשארה: "ראויה ורצויה". היה זה במהלך הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה בשנת 1999.
התבטאותו של בגין זכתה למענה מיידי מצידי כאשר למחרת היום הגשתי, כנציג חרות בוועדת הבחירות המרכזית, בקשה לפסילת מועמדותו של בשארה
התבטאותו של בגין זכתה למענה מיידי מצידי כאשר למחרת היום הגשתי, כנציג חרות בוועדת הבחירות המרכזית, בקשה לפסילת מועמדותו של בשארה. אם בשארה אינו נקרא לשרת בצבא מטעמי ביטחון ואם בשארה אינו יכול לכהן בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מטעמי ביטחון, ובוודאי שלא בוועדות המשנה החשאיות שלה, כיצד ייתכן שיהיה מועמד לראשות ממשלה, תפקיד השמור למי שמחזיק בכל סודותיה הכמוסים ביותר של המדינה? ניסיון הפסילה לא צלח. מנגד, עלו בתגובה פאבלובית הקולות המאשימים אותי בגזענות ופשיזם.
תקצר היריעה מלתאר את מסע ההתכתבויות המפרך שניהלתי בשנת 2001 עם רשויות המדינה (היועץ המשפטי לממשלה, רשם המפלגות ושר הפנים) במטרה למנוע מתן רישיון של יומון לעיתונו של בשארה. כמו כן, ניסיתי לשלול את אזרחותו באקט מינהלי של שר הפנים שאינו מחייב את הסרת החסינות, לסלקו מהכנסת, לפסול את מפלגתו בשל החשד שהיא מהווה מסווה לפעילות בלתי חוקית ולהעמידו לדין בגין בגידה במדינה והסתה לטרור. הבגידה הייתה בשל נאומו מחרחר המלחמה והטרור, בעת ביקור בסוריה שם לצד נסארללה וג'יבריל קרא למאבק מזוין בישראל, דבריו בערוץ הטלוויזיה המצרי "נייל" בו הוא הביע תמיכה בפיגועים בשטחי יש"ע ודבריו בוועידת דרבן בהם אמר כי הוא מייחל לניצחון ההתקוממות הפלשתינית על האויב הישראלי.
במהלך אוגוסט 2001 קיבלתי שתי הודעות משמחות ממשרד המשפטים: הודעה אחת התקבלה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה ולפיה הוחלט להגיש כתב אישום נגד בשארה בגין ארגון המשלחות לסוריה ובגין הזדהותו המפורשת עם ארגון החיזבאללה בשני אירועים: עצרת האום- אל פחם לציון 33 שנה ל"מלחמת ששת הימים" ואירוע בעיר קרדחה בסוריה לציון יום השנה למותו של חאפז אל אסד.
ההודעה השנייה התקבלה מפרקליטות המדינה ובה הודיעו לי כי לא יעמידו אותי לדין בגין דברים שלכאורה נאמרו על ידי, בהם נטען בין היתר כי חברי הכנסת הערבים עוסקים בריגול וכי חבר הכנסת מחמיד מעביר חומר סודי מוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לרשות הפלשתינית.
באמת, היו אלה בשורות מצוינות. מאוד הוקל לי. שמחתי שסוף סוף החליט היועץ המשפטי לא להתעלם יותר מהתופעה החמורה שחבר כנסת של המדינה היהודית, אחד שהתיימר לראות בעצמו מועמד לראשות ממשלתה, מזדהה בגלוי עם אויביה וקורא להם למלחמה בה. האמת היא שגם ההודעה השנייה הייתה חשובה לא פחות. כי לאור שתיקת הרשויות נוכח התבטאויות חמורות של חברי הכנסת הערבים נגד המדינה, צה"ל והרמטכ"ל, אפשר היה להתרשם שאולי טיבי, בשארה, דהמשא, בארכה וחבריהם הם כולם מגויסי השב"כ והמוסד המשרתים על תקן: קוקה-קולה, סודה, ספרייט ומשקאות תוססים ומתסיסים אחרים שמטרתם לפעול בקרב ערביי ישראל, כדי לשלוט באלימות ולחשוף חוליות טרור.
עד כדי כך הרחיקו לכת הדברים שבשארה עצמו זכה לכינוי עראק בחלק מהעיתונות הערבית (וסיפורי קונספירציה שנועדו להסביר אוזלת יד ישראלית הצליחו להצית את הדמיון הציבורי עד ששמעתי לא מעט אנשים מעלים את הסברה שאפילו ערפאת הוא סוכן ישראלי).
לא די בכך שבשארה לא הורשע בעבירות שיוחסו לו, שחלק מהן נעשו לאור היום, הוא אף חזר ואמר בגלוי ובעזות מצח כי אין לו כוונה לחדול מהן (ארגון המשלחות לסוריה)
מאז שהוגשו שני כתבי האישום נגד בשארה, הצלחנו במאמץ משותף של מפלגות המחנה הלאומי להביא לפסילת רשימתו לכנסת. באורח מאוד לא מפתיע הפך הבג"ץ את ההחלטה על פיה.
לא די בכך שבשארה לא הורשע בעבירות שיוחסו לו, שחלק מהן נעשו לאור היום, הוא אף חזר ואמר בגלוי ובעזות מצח כי אין לו כוונה לחדול מהן (ארגון המשלחות לסוריה). לא די בכך ששר הפנים לא אזר עוז לשלול את אזרחותו ולא די בכך שרשם המפלגות נמנע מלפרק את מפלגתו, בא בג"צ והעניק לו חסינות על.
בשם הדמוקרטיה המטומטמת בעולם שלא הפיקה לקחים מהשואה וטרם למדה מהי דמוקרטיה מתגוננת, נבחר בשארה פעם נוספת לכנסת ואף חיזק את כוחו.
זה לא הוא, זה אנחנו.