יישר כח עצום לכל מי שהגיע, ניסה להגיע או הזדהה.
ההערכות על גודל הקהל שהגיע לחומש נעות בין 15,000 איש כמינימום, ואף הרבה יותר, בייחוד בעיני כמה עיתונאים שנעו ברכב לאורך הטור האדיר. חומת השקרים האחידה בתקשורת הישראלית העויינת שהצליחה, ברוב חסדה, לספור עד 3000, צריכה לרמז לנו עד כמה כואב להם אורכו של טור ההולכים.
כעיקרון בסיסי, אנו במטה "חומש תחילה" לעולם איננו מבקשים אישור להגיע לחומש, כפי שאין צורך לבקש אישור להגיע לאשדוד או כפר סבא
כעיקרון בסיסי, אנו במטה "חומש תחילה" לעולם איננו מבקשים אישור להגיע לחומש, כפי שאין צורך לבקש אישור להגיע לאשדוד או כפר סבא. יסוד זה נמצא בלב הפעולה של החזרה לחומש, כלומר, מאבק בצורך שנוצר לבקש אישור, מאבק באיסור הגזעני על יהודים להיכנס לאיזור.
במקום זאת, אנו מודיעים לצבא על כוונתנו להגיע, ולכל היותר מנהלים דיון בטחוני על צירי הגעה. בפעמים הקודמות הוצג בציבור כאילו היו הסכמות על משך השהיה, ובמטרה שלא לפגוע בכבוד הצבא, לא התאמצנו להכחיש זאת, אך זו לא היתה האמת. הפעם, מטעמי פריימריס, התעקש שר הבטחון שלא לוותר, והמתווה היה "ראש בראש" בגלוי. גם בתסריט הזה הוכח כי אין אפשרות לבלום אלפים, ובודאי לא עשרות אלפים. החסימות לא הועילו, הקהל הגיע בהמוניו, וכשלון נסיון הבלימה היה גלוי ומביך.
נוכח התסכול הזה החליטו בצה"ל "להעניש" אותנו, ולא רק שלא התירו הכנסת אוטובוסים שלנו לחומש לפיזור הקהל, אלא שגם חסמו גישת אמבולנסים אזרחיים, הפעילו באיחור רב אמבולנסים צבאיים, ולא נתנו לאוטובוסים להגיע אפילו לשבי שומרון לאסוף את היורדים ברגל לבתיהם.
מדובר בהתנכלות מכוונת וקטנונית של קצינים מתוסכלים, פעולה בלתי מוסרית ובחלקה אף בלתי חוקית מצד הצבא שהעביר בזמנו לערפאת במוקטעה כל טוב, נגד הציבור שלנו, שכלפיו - הכל מותר.
העלייה לחומש מכוונת להיאבק בדיוק נגד המגמות האלו, שכן ה"התנתקות", מטרתה היחידה היתה לרמוס את הציבור שלנו, לגרש, להרוס ולשבור את רוחו - המהווה סכנה ואיום על שלטון "האליטות".
לכן, למרות מקרי ההתייבשות, ההתמוטטויות, התינוקות שסבלו מקור, איננו מתלוננים ולא מתבכיינים, כי זהו חלק מהמאבק על זכויותינו הבסיסיות ביותר
לפיכך – כל מי שסבל מהעייפות, מהרגליים הכואבות, מהילדים שהתקשו לחזור את כל הדרך ברגל, המבוגרים, שהקילומטראז' שנדרש מהם, הוכפל, יודע היטב שזהו מחיר המאבק לא רק להקמתה של חומש, אלא גם לשינוי האפליה והרמיסה של הציבור שלנו – הנפלא והתורם ביותר, שכל צמיחה ושגשוג שלו הם לצנינים בעיני אובדי הדרך השולטים, עדיין, במדינה. ארץ ישראל, אכן, נקנית בייסורים.
לכן, למרות מקרי ההתייבשות, ההתמוטטויות, התינוקות שסבלו מקור, איננו מתלוננים ולא מתבכיינים, כי זהו חלק מהמאבק על זכויותינו הבסיסיות ביותר, והמחיר הנלווה אליו, ואסור לשכוח שבניגוד למאבקי העבר, העליות לחומש הן יוזמה מצידנו, ולא פעולת התגוננות לבלימת גזרה שנחתה עלינו.
אנחנו, במטה "חומש תחילה", שואבים עידוד עצום מהאמון שהביעו ברגליהם האלפים הרבים מאד שהגיעו, מודים להם, וכמובן נמשיך לתכנן ולבצע את העליות הבאות, עד להקמתה מחדש של חומש, בעזרת השם, בתור התחלה.