מזה שנים איני מסתיר את סלידתי והתנגדותי לשיטת השלטון הנהוגה אצלנו, ואני קורא בכל בימה לכונן "כנסת מכוננת" כדי לקבוע שיטה הוגנת הדרושה לעם היהודי. אולם, עקב הנסיבות המאוד חריגות כיום חובה לערוך בחירות כלליות-כעת, גם אם הם תערכנה על פי השיטה הקיימת.

מדוע אני חרד ונזעק?





מזה שנים איני מסתיר את סלידתי והתנגדותי לשיטת השלטון הנהוגה אצלנו, ואני קורא בכל בימה לכונן "כנסת מכוננת" כדי לקבוע שיטה הוגנת הדרושה לעם היהודי

א.
 "מלחמת לבנון השנייה" וחשיפת פרשות שחיתות "בצמרת" המדינה גרמו לעם שוק גדול ואת זה לא ניתן לטאטא, אלא חייב לעשות "תיקון" (תרתי משמע) מיידי של הקיים. התיקון המינימאלי הוא בחירות חדשות לכנסת ומיד.



ב. רק בחירות כלליות עשויות לשכך את זעם העם ולגרום לו שלא לברוח מכאן (פיזית או רוחנית, כלומר: לחיות בבועה או אסקיפיזם).

בחירות הינן שיקוף אמיתי לרצון העם ובפרט כאשר הנסיבות שמאז הבחירות הקודמות השתנו לחלוטין. יש לאפשר לציבור לתת ביטוי מיידי לנסיבות החדשות (האיום במלחמה נוספת בזמן הקרוב והידיעה בדבר חוסר השליטה וההתמצאות של "המנהיגות" הנוכחית).



אהוד אולמרט, עמיר פרץ ויתר ראשי המפלגות בקואליציה יודעים את האמור דלעיל, ולכן הם רוצים להציל את עצמם בכך שייעשו "חילופי כסאות מוזיקאליים", דהיינו: כעת השר שכשל בתפקידו כשר ביטחון יהיה שר חברתי ובכורסת שר הביטחון יתיישב גנרל או אדמירל לשעבר. ראשי מפלגת העבודה אינם רוצים בחירות "חדשות" מפני הם חוששים מאובדן מנדטים ובעקבות כך החלשות כוחם ליד שולחן הממשלה (פחות שרים וגם מנוף יותר קטן על דוושת "הויתורים" הנוספים ביו"ש).



גם השמאל המתון והקיצוני אינם רוצים בבחירות כלליות עכשיו, אלא אך ורק לסלק את אהוד אולמרט מכסא ראש הממשלה ולהמליך במקומו את שמעון פרס או ציפי לבני. ומדוע? מפני שברור להם כי אולמרט היום הוא "ברווז צולע", ולכן הוא לא יהיה מסוגל לבצע נסיגה חד צדדית מיו"ש ולסלק מאחזים. לעומת זאת, המלכת פרס או לבני תאפשר ביצוע של מהלכים אלו (שכן לפנינו אנשים "נקיים").

אהוד אולמרט ועמיר פרץ יודעים היטב את רצון השמאל, ולכן אני סבור כי הם יזמו מהלך פוליטי שיוצג לציבור מיד לאחר הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה. וזה יהיה כך: עמיר פרץ ימונה שר האוצר או שר "חברתי" ( רמון לא מקבל את התפקיד ללא קשר "למשפט הנשיקה"). עמי אילון או אהוד ברק יקבלו את תפקיד שר הביטחון ( מי שינצח בבחירות הפנימיות). פרץ יודע היטב כי הוא יפסיד בבחירות הפנימיות, וכדי להישאר ב"חיים הפוליטיים" הוא יסכים להתמנות כשר כל שהוא.



מה שעלינו, העם, לעשות הוא: לא לאפשר אף מהלך שתואר, אלא לדרוש בחירות כלליות לכנסת שייעשו תוך 90 יום מהיום. אסור לנו, וזה לא דמוקרטי, לחייב את אהוד אולמרט לפרוש לאלתר מכיסאו

"הקרב" האמיתי הוא בין עמי אילון ואהוד ברק, כאשר ברור או מוסכם ביניהם כי גם המפסיד ימונה לשר בכיר.

השמאל היותר קיצוני יודע מה מתבשל, ולכן הוא מנסה בכל כוחו למנוע "דיל" שכזה כדי שהדבר ימנע המלכת פרס או לבני.



המניעה נעשית בדרך של "הפגנות" אזרחים הקוראים להתפטרות אולמרט לאלתר, ודה-לגיטימציה בכל דרך אפשרית בתקשורת וזה מאוד קל על רקע החשדות הכבדים העולים מדו"חות מבקר המדינה.

האזרחים התמימים אינם מבינים לקראת מה הם מובלים, וכרגיל הם נוהים אחרי סיסמאות מבלי לחשוב צעד קדימה.

מה שעלינו, העם, לעשות הוא: לא לאפשר אף מהלך שתואר, אלא לדרוש בחירות כלליות לכנסת שייעשו תוך 90 יום מהיום. אסור לנו, וזה לא דמוקרטי, לחייב את אהוד אולמרט לפרוש לאלתר מכיסאו. לכן, אם מפלגת "קדימה" תחליט להעמיד את אולמרט בראשה לקראת הבחירות הבאות, זו הבעיה שלה.

איני מבין מדוע מפלגות האופוזיציה אינן עושות מהומות בדרישה לקיים בחירות חדשות? הלא נשמת אפה של אופוזיציה היא הפלת ממשלה ורצון לכונן ממשלה אחרת. מדוע ביבי נתניהו אינו מקיים עצרת המונים שבה יקרא בקולו שלו לקיים בחירות לאלתר?!

מדוע לעניין זה נשלחים לציבור שליחים מטעם ראשי המפלגות אשר "כאילו" מדברים בשמם הם, אך "הראשים" נותרים בצל? 





האם מפלגות האופוזיציה חוששות ממשהו שעדיף להסתירו מעין הציבור? האם נרקמת תוכנית כל-שהיא בין חברי הכנסת שתמנע קיומו של משאל עם אמיתי?

האם מפלגות האופוזיציה חוששות ממשהו שעדיף להסתירו מעין הציבור? האם נרקמת תוכנית כל-שהיא בין חברי הכנסת שתמנע קיומו של משאל עם אמיתי?

אף אזרח אינו מוכן לחיות בערפל, ובפרט כאשר ברקע איומים להשמדת המדינה.



אם לא נקבל מנהיגות נבחרת, אל תתפלאו אם ניהול המדינה יצא מכלל שליטה ולוואקום שיווצר יכנסו גורמים רבים, חלקם זרים וחלקם עוינים.

כדי למנוע מצב שכזה, שכלל אינו היפותטי, על הציבור להפגין בכל דרך ובדרישה לקיים בחירות כלליות עכשיו.