מה הקשר? אז, זהו שיש קשר.
נסו לרגע להיכנס לנעליה של משפחה שלא התקבלה ליישוב מסוים על רקע של "חוסר התאמה". מה הייתם מרגישים? נסו לחשוב כיצד הייתם מרגישים אם לא היו מקבלים את הבן שלכם לישיבה תיכונית, מכיוון שהוא לא נראה מספיק "דתי". תופעות אלו עדיין קיימות במחנה שלנו, והגיע הזמן שנבין גם את ההשלכות השליליות של התנהגות מעין זו. נכון שתירוצים יש לנו המון, אך אולי הגיע הזמן להבין שיש לנו גם אחריות כלפי אחינו?
ציבור גדול מאוד שהוא דתי- מסורתי ובמיוחד ספרדי-דתי-מסורתי, עד כדי 50% או יותר מהציבור היהודי היום בארץ, חווה הרבה מאוד חוויות שליליות של דחייה בשנים האחרונות
ציבור גדול מאוד שהוא דתי- מסורתי ובמיוחד ספרדי-דתי-מסורתי, עד כדי 50% או יותר מהציבור היהודי היום בארץ, חווה הרבה מאוד חוויות שליליות של דחייה בשנים האחרונות, בנסיונותיו להתקבל ליישובים ביש"ע או למוסדות דתיים לאומיים "נחשבים". חוויות שליליות אלה של אחינו חקוקות בצער, בעלבון ובכאב רב לאורך הרבה מאוד שנים. האם ידינו לא שפכו את הדם הזה?
אם הציבור הדתי לאומי ימשיך להתבדל ולגרש מחייו את הדתי חילוני, הדתי לייט, הדתי-מסורתי והמסורתי על רקע גודל הכיפה ושאר סממנים חיצוניים, אז שלא נתפלא אם אלו האחרונים יגמלו לנו בחוסר איכפתיות ואפילו באדישות נוכח אפשרויות גירוש למיניהם בעבר ובעתיד. וכאן מתבקשת הבהרה: אני ממש תומך באילו המדגישים את יהדותם על ידי כיפות גדולות, ציציות בחוץ ולבוש ארוך וצנוע. אך מי שמחמיר על עצמו, ברוך יהיה ובלבד שלא ידרוש זאת מזולתו ובוודאי שלא יפסול אחרים על רקע זה.
לאחרונה, התבטא אחד הרבנים בזכות הדרישה לכיפה בקוטר מסוים. מעבר לעובדה שרוב רובם של הרבנים לא חושבים שגודל הכיפה הוא עניין הלכתי, לדעתי צריך להתבונן על העניין גם מצד נוסף: אם חובשי כיפות גדולות יחשבו שהם דתיים יותר או טובים יותר מחובשי כיפות קטנות וימשיכו במגמת התנשאות והתבדלות, אזי כולנו עלולים לשלם על כך ביוקר.
כל הפעילות הברוכה של ארגונים כמו "מכון מאיר", "מעייני הישועה", "ראש יהודי", הגרעינים תורניים ועוד רבים יוצאים מתוך נקודת מוצא חיובית ואוהדת כלפי השונה והאחר. זה הגיוני מאוד, כי כשהתורה מצווה אותנו "ואהבת לרעך כמוך". היא מתכוונת שיש מצוה לאהוב את השני דווקא כשהוא לבוש אחרת, חושב אחרת או מדבר אחרת ממני. כי אם אני אוהב רק את מי שדומה לי, אז אני אוהב את עצמי בלבד וזהו ההיפך מכוונת התורה.
אולי הגיע הזמן שנתגבר על הנטייה הטבעית הזו להתבדל ולהוכיח לעצמנו ולסביבה כמה אנו דתיים וטובים יותר, במיוחד על הרקע של סממנים חיצוניים כמו כיפה ולבוש, ונתחיל להתחבר באמת לאחינו?תראו אילו מאמצים עושה השמאל החילוני כדי לצרף אליו את הציבור המסורתי. אילו משאבים תודעתיים אדירים הוא משקיע כדי לחלק את הציבור היהודי לשניים: חילוניים ודתיים. לפי טענתו, אם אתה הולך ללא כיפה אז אתה חילוני. השמאל החילוני מתעלם בכוונה מהציבור הגדול מאוד של המסורתיים ההולכים אומנם לעיתים ללא כיפה, אך תמצא אותם בשבתות ובחגים בבית הכנסת, שומרים על טהרת המשפחה, חוגגים את חגי ישראל ולעיתים גם תמצא אותם בכל יום בבית הכנסת בשיעור של הרב.
אם נקבל את חלוקת השמאל החילוני ונשתף פעולה עם חלוקה זו, אזי באמת נהיה מיעוט חסר חשיבות ובמיוחד בנושאים החשובים לנו ביותר בארץ הזו.
אולי הגיע הזמן שנתגבר על הנטייה הטבעית הזו להתבדל ולהוכיח לעצמנו ולסביבה כמה אנו דתיים וטובים יותר, במיוחד על הרקע של סממנים חיצוניים כמו כיפה ולבוש, ונתחיל להתחבר באמת לאחינו?
בנפשנו הדבר.