שאלה: יש לנו בן כבן שנה וחצי. הוא ילד טוב, אבל לפעמים כשהוא רוצה משהו הוא מתחיל לבכות בכי גדול. הבעיה היא שתוך כדי בכי הוא מכחיל בפנים ומתעלף. כבר פעמיים נסענו איתו לבית - חולים, אבל לא מצאו כלום. האם לנו כהורים יש מה לעשות?
בראשונה צריך לבדוק האם יש בעיה גופנית העלולה לגרום להתעלפות. למרות שלפי הסימנים, אני יכול לומר כמעט בוודאות שלא תימצא בעיה גופנית
תשובה: הילדים הם חכמים מאוד, והם מזהים במהירות מה משפיע על הוריהם. הם דורשים תשומת לב, ובצדק. אלא שלפעמים באה הדרישה בצורה שלילית. אולם, לפני שנבדוק סוגיא זו, מאחר ומדובר באירוע גופני, ההתעלפות, יש להתייחס לכך. בראשונה צריך לבדוק האם יש בעיה גופנית העלולה לגרום להתעלפות. למרות שלפי הסימנים, אני יכול לומר כמעט בוודאות שלא תימצא בעיה גופנית.
לאחר מכן, יש לגשת לאבחנה הרוחנית, כפי שכתבתי, והיא: דרישת תשומת הלב. אתם כהורים, ודאי תודו על האמת שהילד הזה, למרות גילו הצעיר, מצליח לרכז סביבו את מרבית תשומת הלב שלכם. השינוי צריך להיות אצלכם ולא אצלו, ולהיעשות כמקשה אחת שלימה של הבנה לנפשו. מבחינתכם הסדר הוא: אהבה, אמונה והבנה.
אהבה: לדעת שיש לכם ילד טוב מאוד הזקוק לאהבתכם בלי כל תנאי, וכך אתם מקבלים ואוהבים אותו.
אמונה: בבריאותו של בנכם (לאחר הבדיקות הרפואיות המתאימות). אמונה שההתעלפות אינה אלא פעולה חיצונית שאין לו ממנה כל נזק. אמונה שהוא מתעלף, כי הוא החליט שהוא רוצה להתעלף כדי להדאיג אתכם ולמשוך את תשומת לבכם.
ככל שתרבו להתייחס להתעלפות, הוא רק יגביר אותה. לכן, עליכם פשוט לחייך ביניכם כאשר הוא מתעלף, להשכיב אותו ולהניח לו לנפשוהבנה: ככל שתרבו להתייחס להתעלפות, הוא רק יגביר אותה. לכן, עליכם פשוט לחייך ביניכם כאשר הוא מתעלף, להשכיב אותו ולהניח לו לנפשו, מתוך ביטחון גמור שאין לו כל בעיה ושום נזק לא יארע לו. בדרך כלל, בימים הראשונים הילד יחריף את צעדי המחאה, כדי לבדוק אתכם שוב ושוב שמא לא שמתם לב לצעקותיו והתעלפותו. אולם, לאחר מספר ימים הוא יבין שההורים יותר חכמים ממנו, והוא אינו מצליח למשוך בכך את תשומת ליבם, ואז מיד יחדל. מצדכם, נדרש חוסן וביטחון בדרך זו ואז התוצאה לא תאחר לבוא.
חיזקו ואימצו.
הערה: לאחר מספר שבועות נתקבלה הודעה מאת ההורים שהם נקטו בדרך זו, ואכן כל התופעה של הצעקות וההתעלפות חלפה כלא הייתה.
המאמר הוא מתוך עלון "קוממיות".