ממשלת אולמרט, המנהלת מלחמה זעירה נגד הטרור ונמנעת מהכרזת מלחמה על מדינת הטרור, מאמינה כנראה שזו הדרך להפסיק את הפצצת העיר

אלה היוצאים משדרות המופצצת מה הם? האם הם פחדנים או אחראים, זהירים או נבונים? והנשארים האם הישארותם תורמת למלחמה, נוכח חוסר האונים של הממשלה מול "החפצים המעופפים", כפי שוויסגלס, אדריכל גירוש היהודים מהרצועה, קרא להם בזלזול. כל תושבי שדרות עומדים בפני השאלה הזאת. 



ממשלת אולמרט, המנהלת מלחמה זעירה נגד הטרור ונמנעת מהכרזת מלחמה על מדינת הטרור, מאמינה כנראה שזו הדרך להפסיק את הפצצת העיר. אם כן, מה התועלת מכך שבתקופה הזאת, שלדברי אולמרט לא תהיה קצרה, יישבו האזרחים בעיר ויסכנו את נפשם ונפש ילדיהם? את מי הקורבן הזה ישרת? מדוע לא יפונו התושבים מעיר שהפכה לקו-חזית עד שהפירות המובטחים של המדיניות הממשלתית יבשילו?

ומן הצד השני, אם טועה הממסד המדיני והביטחוני הישראלי ומדיניות ה"טיפין-טיפין" לא תניב תוצאות וגם כעבור חודשים לא נראה קץ לקסאמים , מה בצע שחלילה יאבדו בתקופה הזאת עוד חיים יקרים? למה ייפלו קורבן על מזבח מדיניות שגויה?  אדרבה, הממשלה רוצה לעשות ניסוי במדיניות של "איפוק". היא תעשה זאת "על יבש" בלי שיישפך לשווא דמם של לא-לוחמים שישיבתם חסרת האונים והמסוייטת תחת אש רק פוגעת במוראל הלאומי.

וקיימת גם אפשרות ביניים שכמות הקסאמים אומנם תופחת, אבל יישאר "טפטוף". אם כן, האם צריכים תושבי שדרות לסבול את המצב הזה הנמשך כבר שבע שנים ושחיים "רגילים" בעיר בישראל הם רולטה רוסית? האם הישארות בעיר בתנאים כאלה אינה משדרת השלמה עם התוקפנות הרצחנית הערבית כשגרת חיים (יותר נכון: שיגרת-מוות?!).

יש למצב בשדרות גם צד פסיכולוגי. כאשר לונדון הופצצה על ידי הגרמנים ודיממה קשות, לפחות ידע כל לונדוני שגם ברלין מופצצת, גרמניה במצור כלכלי, צבאות הברית פלשו לתוכה וזו מלחמה טוטאלית  במטרה לנצח את האויב ולמגר את משטרו. נוכח זאת, ראה האזרח הפשוט טעם לסבלו ולקורבנותיו.

לעומת זאת, איך אנחנו נוהגים מול האויב הפלסטיני?

- ממשלת אולמרט אינה מוכנה, גם לאחר שנתבררה הטעות האיומה של הנסיגה, לתקן את הטעות ולשוב ולהקים את ההתנחלויות שבמשך 38 שנים היו קיר המגן ששמר על הנגב המערבי ועל אשקלון.



- הממשלה אינה מוכנה לתפוס את ציר פילדלפי ולחסום מחדש את המעבר לנשק ולחומרי הנפץ, מפני שאי אפשר להחזיק לאורך הגבול המצרי ב"שרוול" שאורכו 14 ק"מ ורוחבו 100 מ' בלי להישען על העורף האזרחי של גוש קטיף. 



- ממשלת אולמרט מסרבת לתפוס את השטחים שמהם יוצאים הטרור והקסאמים, כי לשמאל כל מה שמריח "כיבוש" הוא תועבה. גם בלבנון הוא פעל רק מן האוויר, מפני שקשה לו לשמוע את המילה  "קרקע".



- הממשלה איננה מטילה על הרצועה מצור כלכלי, איננה מפסיקה ייבוא וייצוא אליה וממנה ואינה סוגרת לה את המים, החשמל והתקשורת מפחד מה יאמר העולם.

יוצא, שמלחמה טוטאלית, כפי שנוהגת כל מדינה נורמאלית שאזרחיה מותקפים, יש רק נגד העיר שדרות:  האויב מגרש את תושביה, משבש את מערכת החינוך שלה, הורס את כלכלתה והופך את בניה ובנותיה לבשר-קסאמים. הערבים הכריזו מלחמה נגד מה שהם קוראים "התנחלות-שדרות", אבל אולמרט אינו מוכן להשיב מלחמה.



ככל שהחיים בעיר המופצצת יהיו יותר "נורמאלים", כך תגדל ההשלמה עם המדיניות התבוסנית של הממשלה שכל כולה מתנהלת על גבם של אזרחי שדרות ועוטף עזה

וכאן נשאלת השאלה: האם תפסיק הישארותם של האזרחים בעיר את השערורייה הזאת או שמא דווקא תנציח אותה? לנו התשובה ברורה. ככל שהחיים בעיר המופצצת יהיו יותר "נורמאלים", כך תגדל ההשלמה עם המדיניות התבוסנית של הממשלה שכל כולה מתנהלת על גבם של אזרחי שדרות ועוטף עזה. לממשלה לא נוח ששדרות תתרוקן מתושביה, מפני שזה יאותת "שחר אדום" לכל עיר וכפר בישראל שהמצב הזה בלתי נסבל והממשלה חייבת לפעול או להתפטר.

"קול ישראל" חשף שבשדרות גם מה שנחשב כביכול "ממוגן" עמיד רק בפני ראש קרבי של קסאם במשקל 3 ק"ג.  ועכשיו, אחרי חורבן גוש קטיף והפקרת ציר פילדלפי, הוכפל ראש החץ וחומר הנפץ שבו הוא "תיקני", כלומר יותר קטלני. ובכל זאת, במקום להשתלח באויב משתלחים הממסד והתקשורת ב... גאידמק.

לאן ילכו התושבים אחרי שירוקנו את העיר? האם יצורו על קריית הממשלה בירושלים? האם יישבו על הכבישים? האם "יתנחלו" במשרדים ממשלתיים או ימצאו כל דרך אחרת לשדר ליושבים בבתיהם ולהולכים ברחובות שאננים וללא פחד שכל עוד בשדרות אין חיים נורמאלים לא יהיו כאלה גם בשום מקום אחר בארץ ישראל?

לא לנו להחליט, אך יידעו נא בשדרות שאם הם לא ישלימו עם הזוועה הזאת, עם ישראל לא ישאיר אותם לבדם.