שמונה שנים לרצח הפאלון – גונג בסין
הפאלון-גונג, שיטה המתבססת על "אמת חמלה וסובלנות" צברה פופולאריות רבה בסין בשנים 1992 - 1999. אפילו אנשים מהמפלגה הקומוניסטית, וביניהם ראש הממשלה דאז, תמכו בשיטה. אך ב- 1999 הזמין ג'יאנג-זמין, נשיא המפלגה הקומוניסטית, סקר בעניין. נתגלה שלשיטה היו יותר חברים מאשר מספר החברים הרשומים במפלגה הקומוניסטית הסינית.
ג
ב-20 ביולי 2007 מלאו 8 שנים למסע הרצח הזה, כאשר חלק מרכזי ברדיפה היא התעמולה. המפלגה הקומוניסטית הפיצה שקרים בקנה מידה מאסיבי בעזרת כל אמצעי התקשורת
'יאנג-זמין נתקף בקנאה וזעם כאשר מידע זה הובא לפניו, וכמי שהיה ידוע בתור דיקטטור אכזרי ובעל מזג חם הוא התהפך לרעה. פתאום הוא לא יכול היה לסבול שיטה כמו הפאלון-גונג שעקרונותיה מדברים על טוב, הרמוניה ויחס אוהד כלפי התרבות הסינית המסורתית. כי האידיאולוגיה הקומוניסטית מדברת על מאבק מתמיד ואלים, שוללת את האמונה בכוח עליון ומתנגדת לעקרונות המסורתיים של חמלה וסובלנות. עובדות אלה גרמו לג'יאנג-זמין להוביל את המפלגה הקומוניסטית למסע רדיפה מטורף, אף בניגוד לעמדת עמיתיו למפלגה.
ב-20 ביולי 2007 מלאו 8 שנים למסע הרצח הזה, כאשר חלק מרכזי ברדיפה היא התעמולה. המפלגה הקומוניסטית הפיצה שקרים בקנה מידה מאסיבי בעזרת כל אמצעי התקשורת. העיתון הרשמי של המפלגה הסינית פירסם בחודש הראשון לרדיפה יותר מ- 300 מאמרים המשמיצים את הפאלון-גונג.
מטרת התעמולה והדה-לגיטימציה מוכרת לנו היטב: לתת לגיטימציה לפגוע פיזית בפאלון-גונג, ועוד לגרום לאזרחים תמימים לחשוב שזה מעשה חיובי.
כפי שגבלס בשעתו גרם לגרמנים לחשוב ש"הפתרון הסופי" הוא הדרך היחידה בה גרמניה תחזור לעוצמתה, כך הצליחו לגרום לסינים לחשוב שלרדוף את הפאלון-גונג שקול להגנה על סין. תעמולה זו גרמה לכך שמיליוני מאנשי הפאלון-גונג איבדו את פרנסתם ואת זכויותיהם הבסיסיות. ילדים איבדו את הזכות ללמוד בבתי ספר, ומאות אלפים הוכרחו לרדת למחתרת כדי לשרוד. מאות אלפים נשלחו למחנות עבודה בכפייה לחינוך מחדש וסבלו מעינויים קשים, לעיתים קרובות עד מוות.
עד כה לא ידוע המספר המדויק של הנרצחים, מכיוון שסין חוסמת את זרימת המידע בנושא. על פי מידע שנאסף על ידי הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני, קיימים היום בסין כ-1,000 מחנות ריכוז מסוגים שונים. העדויות על העינויים מתועדות בדו"חות של כל ארגוני זכויות האדם העולמיים והרדיפה גונתה באופן חריף על-ידי ארגוני זכויות אדם, חברי פרלמנטים וממשלות ברחבי העולם. ישנן גם עדויות מצולמות של אנשים אשר עברו עינויים. תמונות אשר בהחלט מזכירות לנו את ימי השואה.
בשנה האחרונה אף התגלה כי ישנם מחנות ריכוז רבים בסין בהם קוצרים איברים מאנשי הפאלון-גונג בעודם בחיים. את הגופות שורפים על-פי רוב מיידית כדי להשמיד עדויות. קצירת האיברים נעשית בעיקר כדי לממש רווחים נאים משנואי נפשה של הממשלה הסינית.
דו"ח בלתי תלוי של צוות חקירה קנדי עצמאי, ברשותם של קילגור ומטאס, הגיעו למסקנות חד משמעיות בדבר נכונות השמועות על הרצח בסין. דיוויד קילגור, המזכיר לשעבר לענייני אסיה פאסיפיק וחבר פרלמנט קנדי, ודיוויד מטאס עורך-דין בין-לאומי לזכויות אדם, בחנו את הטענות ואמרו כי על מרביתן אין עוררין: "כשכל ההוכחות מצטרפות יחדיו הן מציירות תמונה מרשיעה שלמה". עורך-דין מטאס, אשר בעברו הביא לדין פושע נאצי והידוע כלוחם נגד אנטישמיות, כינה את קצירת האיברים המתרחשת בסין כ"צורת רשע שטרם ראינו בעולמנו".
לאחרונה, יש התעוררות מסוימת בהתייחסות הישראלית לתופעה. סימן חיובי בולט הוא הפסקת המימון של כל קופות החולים למבקשים לעבור השתלה בסין
לאחרונה, נערך כנס בין לאומי בישראל בנושא השתלות איברים. במהלך הכנס נשאל המזכיר הראשון של שגרירות סין על ידי מנהל ההשתלות בבית חולים תל השומר פרופ' עמרם איילון: "מדוע סין לא מאפשרת חקירה בין לאומית לנושא?". לנציג הסיני לא הייתה תשובה.
לאחרונה, יש התעוררות מסוימת בהתייחסות הישראלית לתופעה. סימן חיובי בולט הוא הפסקת המימון של כל קופות החולים למבקשים לעבור השתלה בסין. גם נעשו מספר דיונים בכנסת במטרה להגן על איסור המימון בחקיקה, כאשר אחד הפעילים הוא אבו וילן.
מי שציפה לשמוע את זעקת "יפי הנפש" של התקשורת בארץ, עשוי להתאכזב. לעומתם, תגובות רבות נגד הרצח יוצאות מפיהם של רבנים: הרב אורי שרקי דיבר בחריפות נגד הרצח ונגד ההשתלות בסין בכמה הזדמנויות. הרב שלמה אבינר אמר ש"זו בושה וחרפה למין האנושי שיש צורך להעלות לסדר היום הציבורי את הרצח למטרה רפואית, המזכיר לנו את הנאצים". הרב יובל שרלו קרא למצב בסין: "אחת הזוועות המוסריות הקשות ביותר בעולמנו". הרב יוסף שלום אלישיב פסק שאין לנסוע להשתלה בסין, וזאת גם אם נשקפת סכנת חיים ממשית לחולה. מנכ"ל תנועת מנהיגות יהודית מיכאל פואה הודיע ש"עד שלא יפסק הסחר הנורא הזה באיברי בני אדם, אני מחרים את סין ואני מבקש מכם להצטרף אלי".
גם היום קיימים תירוצים רבים התומכים למעשה בהמשך ההשתלות והרצח, כמו: "אם הסינים ממילא הורגים סינים, אז מה איכפת לי להשתמש באיברים?" גם בזמנו, רבים סירבו להאמין לתיאורי הזוועה שדלפו ממחנות השמדת היהודים מימי "מלחמת העולם השנייה" ואף ממשלות וכלי תקשורת נמנעו מפרסום הדברים.
עד מתי נמשיך לשתוק?