העלייה המחודשת לחומש היא התשובה האמיתית לגירוש, לחורבן ולנסיגות
דומה שלמרות כל מה שעברנו כאן, בשפל כזה טרם היינו. ואילו אנו, הציבור המאמין והאידיאליסטי הנלחם כבר שלושה עשורים על דמותה ועתידה של המדינה, ישן על משמרתו. משהו מרדים אותנו
שנתיים לעקירת יישובי חבל עזה וצפון השומרון, שנה למלחמת לבנון, שדרות ויישובי עוטף הנגב עדיין מופגזים. ארגוני הטרור נמצאים בעיצומו של מרוץ חימוש, טילי נ"ט, נשק ותחמושת בכמויות עצומות זורמים מגבול מצרים. הגדר האווילית, חסרת המטרה, ממשיכה לפצוע את יפי ארצנו. מצב הרוח הלאומי בשפל, לכידות חברתית לא נראתה בסביבה לאחרונה. איש לא סומך על ראש הממשלה ובוודאי שלא על שר הביטחון היוצא, וגם לא על זה שנכנס... כוח ההרתעה שלנו בשפל.
דומה שלמרות כל מה שעברנו כאן, בשפל כזה טרם היינו. ואילו אנו, הציבור המאמין והאידיאליסטי הנלחם כבר שלושה עשורים על דמותה ועתידה של המדינה, ישן על משמרתו. משהו מרדים אותנו. אולי זו הדאגה הבלתי פוסקת לאחינו המגורשים שעדיין נעים ונדים ללא בית וללא פרנסה, אולי זו הדאגה לתושבי שדרות שהפכו אף הם חסרי בית, אולי זו הציפייה לבהירות במהלכים הפוליטיים, ואולי הבחירות באופק. אני מסרב להאמין שזהו ייאוש, משום שמדובר כאן בציבור שלא אמר נואש גם ברגעים הקשים ביותר.
אסור לנו להירדם, כי אלו ימים הרי גורל. היום כולם מבינים עד כמה מוטעית והרסנית הייתה תוכנית הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון, ואת הקשר בינה ובין המצב בשדרות. גם הזנחת המגורשים כבר חשופה לעין כל. מצג השווא של השמאל גלוי וברור. הציבור צמא לאמירה אחרת, לדרך ולאלטרנטיבה.
עלינו להתעורר בזמן חולשתה של הממשלה נוכחית לפני שתשוב ותתחזק. אולמרט הרי למד את דרך המילוט מכישלון פוליטי ומשחיתות, תוכניות חורבן ונסיגה במסווה של תוכניות שלום. עקיבא אלדר, מנציגי השמאל הסהרורי, כבר הציע לו עסקה מעין זו בגלוי מעל דפי מאמר המערכת של עיתון "הארץ".
זה הזמן לעלות לחומש. זו התשובה האמיתית לגירוש, לחורבן ולנסיגות. בעלייה הקרובה לחומש אנו אומרים: אנו אוהבים את ארץ ישראל והיא שייכת לנו. אין לנו בית אחר
זה הזמן לעלות לחומש. זו התשובה האמיתית לגירוש, לחורבן ולנסיגות. בעלייה הקרובה לחומש אנו אומרים: אנו אוהבים את ארץ ישראל והיא שייכת לנו. אין לנו בית אחר. די לבריחה, לנסיגה ולחורבן שרק מביאים עלינו עוד טרור, עוד הרוגים ועוד בריחה. די למנהיגי השקר המוליכים את העם שולל בפיתולי הישרדות פוליטית.
בב' באב הקרוב נארוז כולנו תרמילים ושקי שינה, ונלווה את גרעין משפחות מגורשי חומש ושא-נור המבקש לשוב הביתה. יחד איתם נצעד בדרך העולה לחומש. לא נרתע מאיומי הצבא והמשטרה לחסום את הצועדים. בהגיענו לחומש נתחיל לבנות אותה, מחורבותיה ממש. נניח אבן על אבן באמונה ובידיעה שאם לא הפעם, אז בפעם הבאה.
אפשר לחזור לחומש. אם נגלה מסירות דומה לזו שגילינו במאבק על ההתיישבות לכל אורך הדרך.
שנתיים לגירוש. מה יהיה כאן בקיץ הבא? זה כבר תלוי בנו.