ביום 26 ליוני 2007 כינס יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, ישיבה מיוחדת של הוועדה לדון בתופעת התשאולים הפוליטיים בצה"ל. בפני הוועדה הופיע האלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהאלוף שטרן הוזמן לוועדה לדון בנושא זה. את ההזמנה קודמת הוא זנח, ושלח במקומו פקיד ממשרדו. הפעם הבהיר לו ח"כ אורלב כי אם לא יופיע, יובל לוועדה בצו הבאה.
ובכן, המעקב אחרי תשאולים פוליטיים בלשכות הגיוס נמשך, כפי שהתופעה נמשכת גם לאחר הופעת האלוף שטרן בפני הוועדה לביקורת המדינה
בישיבה זאת אישר האלוף שטרן את עובדת קיום תשאולים פוליטיים לנוער אמוני בלשכות הגיוס (פרוטוקול הישיבה מופיעה באתר הכנסת). הוא נתן רמז עבה כי האחראי למדיניות זאת הוא השב"כ, ושסיבת המדיניות היא רצח מספר ערבים בשפרעם על ידי החייל הדתי נתן זאדה, כשבוע לפני הגירוש. העיתונאי נדב שרגאי מ"הארץ" שסקר את הישיבה, כתב שמעט מאוד מהנוכחים בחדר האמינו לסיבה הרשמית שנתן האלוף שטרן לתחקירים הפוליטיים בצה"ל. ח"כ אורלב דרש מהאלוף שטרן לפתור את תופעת התחקירים הפוליטיים, ובשיחה איתי לאחר הישיבה ביקש ח"כ אורלב לעקוב אחרי התופעה בחודשים הקרובים.
הדרך שבה השב"כ הוזכר - בלי - להזכירו על ידי האלוף שטרן גרמה לחלק מהח"כים להפוך למאוד זהירים. הרי אם השב"כ חושש... אז אולי מדובר בחבר'ה מסוכנים המתכננים מעשים אלימים... ובכן, המעקב אחרי תשאולים פוליטיים בלשכות הגיוס נמשך, כפי שהתופעה נמשכת גם לאחר הופעת האלוף שטרן בפני הוועדה לביקורת המדינה. אכן, מדובר בתופעה מסוכנת. אך מי שמסכן את המדינה הם אינם הצעירים העוברים את התשאול, אלא השב"כ.
נביא לפניכם שני מקרים הקשורים לתשאול פוליטי שאירעו בחודש האחרון. שמות המתוחקרים מוזכרים ברשות.
י. ב בן 18, גר בגולן. לפני יותר משנה הוא התייצב להתייצבות ראשונה בלשכת גיוס בטבריה, והראיון האישי שלו עבר ללא אירועים מיוחדים. מעולם לא היה מעורב עם המשטרה. הוא לומד כיום בישיבה.
בחודש סיוון השנה בילה י.ב. שבת עם עוד 4-5 חבר'ה באיזו חירבה ליד היישוב עלי. המקום אינו שטח צבאי סגור. הם לא עשו כלום, סתם קבעו את עירובם ועשו קמפינג. לקראת מוצאי שבת הופיעה המשטרה, גירשה אותם מהמקום, ורשמה פרטים.
תוך 96 שעות קיבל י.ב. לביתו הזמנה למחלקת בריאות הנפש בלשכת גיוס טבריה. הוא פנה ל"מרכז המדיני לישראל" לקבל ייעוץ.
י. ב. התייצב לראיון ביום 05 ביולי. לבקשתנו הוא רשם את פרטי השיחה. הקב"נית שאלה אותו סידרה של שאלות פוליטיות, החל מיחסו ל"התנתקות". י. ב. הניח על שולחנה הנחייה של האלוף אלעזר שטרן עצמו, מיום 15.12.05, האוסר תשאולים פוליטיים בלשכות הגיוס, וסירב לענות. הקב"נית התעצבנה עליו: "בטח שצה"ל יכול להתעניין בדעותיך הפוליטיות. אם אתה לא תשתף פעולה, זה יפגע בגיוסך".
למרות דרישתו, היא סירבה להזדהות בשם מלא ובתעודה. לאחר ראיון זה היא העבירה אותו לראש מדור תנועה בלשכת הגיוס, שם נשאל על יחסיו לערבים. מרות שאף זה נחשב בעינינו כתשאול פוליטי, הצענו מראש לי.ב. להשיב על שאלות אלו תשובות מלאות לבל יחשדו בו חס וחלילה כמי שרוצה לפגוע בחפים מפשע, וכן הוא עשה.
מיד לאחר מכן שיגר ח"כ אריה אלדד מכתב לקצין רפואה ראשי בצה"ל. הלה אישר כי "בדיקתו" של י.ב. לא העלתה ממצאים רפואיים כלשהם.
למרות זאת, ביום ראשון, 08 ליולי, קיבל י.ב. זימון טלפוני לראיון נוסף בלשכת הגיוס. את מטרת הזימון סירבו להבהיר לו, וגם פנייה רשמית מעו"ד לא זכתה לתשובה. למרות שהזימון נקבע ליום המחרת, דחה י.ב. את הראיון למועד מאוחר יותר מסיבות משפחתיות. הראיון יתקיים בקרוב.
השב"כ מטיל חשד בציבור שלם בגלל אמונותיו. ישנו מגוון דעות בציבור הישראלי בנושאים שנויים במחלוקת, והשב"כ ניכס לעצמו הסמכות להחליט את דעותיו של מי כשרות ושל מי פסולות
הבה נלבן את משמעות המקרה של י.ב.
1. נראה כי סיבת זימונו של י.ב. לראיון נוסף הוא כדי להעביר תחקיר פוליטי על ה"התנתקות". על כל שאלה הקשורה לאפשרות שיבצע מעשה כמו זה של החייל נתן זאדה, השיב באופן משביע רצון. אין עילה רפואית לזימונו, כך אישר קצין רפואה ראשי. הנושא היחידי שהוא סירב לענות עליו היה הנושא שאסור לשאול אותו שאלות לגביו, דעותיו הפוליטיות לגבי ה"התנתקות".
2. י.ב. אינו מסוכן לציבור. איש אינו חושד בו כי ינסה לפוצץ בית ספר ערבי או שישחיז נינג'ות לפיזור על דרך איילון. אפילו חסימה הוא אינו מתכנן. כל מה שקרה הוא שהמשטרה רשמה את שמו על אף שלא ביצע שום עבירה.
י.ב. הוזמן לקב"ן, כי השב"כ סימן את הציבור האמוני כולו כחשודים בחתרנות פוליטית נפשעת. כדי להיות חשוד לא צריך להיות בעל רקע בטחוני בעייתי, אלא בעל האמונות הלא נכונות. אין למערכת הביטחון כוח אדם לתשאל כל אחד ואחד, אך כל אירוע הנראה מבחינתם חריג, גם אם אין בו ממש, יוביל לתחקור פוליטי. במקרה של י.ב. מדובר ברישום משטרתי ללא עילה כלשהי. במקרים אחרים מדובר בצעירים שהתייצבו בלשכת גיוס עם צמיד כתום או חולצה של האיחוד הלאומי/מפד"ל, ושעברו תחקיר פוליטי.
המשמעות היא שהתופעה חמורה. השב"כ מטיל חשד בציבור שלם בגלל אמונותיו. ישנו מגוון דעות בציבור הישראלי בנושאים שנויים במחלוקת, והשב"כ ניכס לעצמו הסמכות להחליט את דעותיו של מי כשרות ושל מי פסולות. מי שאינו ישראלי חילוני המצביע ליכוד ושמאלה, הרי הוא אזרח סוג ב' בעיני השב"כ וצה"ל. דעות פוליטיות אינן אמורות להיות פשע או עילה לחקירת שב"כ, כל שכן אינן עילה לעיכוב גיוס או פסילה למסגרות שירות מסוימות.
מאז ומתמיד סברתי כי הנתק והניכור הנובעים מהגירוש יהיו יותר עמוקים וחמורים חמש שנים לאחר הגירוש מאשר למחרתו. כך זה עובד: הגירוש יצר חוסר אמון הדדי בין המדינה הישראלית לבין הציבור האמוני, ונציגי המדינה מסלימים אותו.
ישנם סימנים שצה"ל מתחיל למאוס בתפקידו כקמב"ץ הפעילות הפוליטית של השב"כ. הנה המקרה של י.מ. הוא מעולם לא בא במגע עם המשטרה. הוא השתתף בגיבוש ליחידה מובחרת בימים שצה"ל החריב את יישובי צפון השומרון, וענד צמיד כתום. למרות תפקודו המעולה בגיבוש, לא קלטו אותו ליחידה. במקום זה, הוא זומן לקב"ן. לאחר הראיון עם הקב"ן, הוא התעקש וקיבל זימון לגיבוש אחר.
ביום 05 ביולי הגיע י.מ. ללשכת הגיוס תל-השומר עם צו גיוס בידו, יחד עם כל המחזור שלו בישיבה, לקראת גיוסם ב-31 ביולי. אמרו לו: "לא מגייסים אותך, לך הביתה". הוא לא זכה להסבר מדוע מפלים אותו לרעה לעומת כל המחזור שלו. המום ופגוע חזר י.מ. לביתו. רק לאחר שבוע התקשר ל"מרכז המדיני לישראל" לקבל ייעוץ.
עורך דין מטעם "המרכז המדיני לישראל" שלח מכתב ללשכת הגיוס הדורש הסבר. במקביל פעלו גורמים בתוך צה"ל המכירים אישית את המשפחה, כדי לברר את פשר הדבר. מסיבה זאת או אחרת, קיבל י.מ. זימון טלפוני דחוף לראיון מיוחד בלשכת הגיוס. הוא התייצב למחרת, ה-26 ביולי.
ה"ראיון" היה בדיחה. זה ארך 180 שניות. י.מ. נשאל אם הוא מתכוון לפגוע בערבים או אם הוא משתייך ל"ארגון קיצוני". הוא השיב בשלילה. הורו לו להתייצב ביום שלישי, ה-31 לחודש, כדי להתגייס יחד עם כל המחזור שלו. נאחל לו שירות מועיל, אך משעמם.
ברור כי בראיון המוזר הזה לא הייתה כל תועלת של ממש. צה"ל לא למד שום דבר על י.מ. שלא ידע קודם לכן. כל מטרת הראיון היה לשים V"" באיזו משבצת כדי שצה"ל יוכל לטעון שי.מ. נבדק ונמצא כשר לגיוס. כך, כנראה, צה"ל "כיסה" את מה שיש לכסות מבחינתו לעומת השב"כ. אם יש הסבר אחר, יואיל נא מישהו לבוא ולהסבירו לציבור.
התנהלות השב"כ מול הציבור האמוני, המחזיק בדעות פוליטיות לגיטימיות, מקומם ומגוחך, אך יותר מכל מסוכן. מדיניות השב"כ היא כמו חיידק מזהם הפוגע באחדות העם וחירויותיוהתנהלות השב"כ מול הציבור האמוני, המחזיק בדעות פוליטיות לגיטימיות, מקומם ומגוחך, אך יותר מכל מסוכן. מדיניות השב"כ היא כמו חיידק מזהם הפוגע באחדות העם וחירויותיו. כמו חיידק, התרופה הטובה ביותר היא חשיפה לאוויר העולם ולאור השמש.
חשוב לדווח על כל תופעה של תשאול פוליטי, ולחשוף אותו בציבור. המידע מועבר במקביל לח"כים ולוועדה לביקורת המדינה.
אם כולנו נעקוב אחרי המדיניות הפסולה של השב"כ, נתעד ונחשוף, מדיניותה, שהיא חסרת תועלת למדינה, תהפוך גם לבלתי ישימה בפועל ותגווע מאליה.