ב-14 לחודש אוגוסט, הידוע בכינויו "עונת המלפפונים", תקיים תנועת הליכוד בחירות מקדימות לראשות התנועה ומועמדה לראשות הממשלה בכנסת ה-18.
כאחד ממייסדי הפורום המשפטי למען ארץ - ישראל ומי שהיה מראשי המאבק למניעת הנסיגה והגירוש מחבל עזה וצפון השומרון, אני נשאל כל הזמן הכיצד אני יכול לתמוך בבנימין נתניהו?
העיתוי בעייתי ואולם לא הייתה לליכוד ברירה, נוכח סירובו של ח"כ סילבן שלום להגיע למועד מוסכם בטווח הקרוב. בעיניי, הפריימריס הללו מיותרים לגמרי שכן ברור לכל בר דעת (כולל פייגלין) שנתניהו ייבחר לראשות הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה. קורה לעיתים שבגוף דמוקרטי יש רק מתמודד אחד בעל סיכוי להיבחר, ואז הבחירות מתייתרות. כך היה למשל בבחירות האחרונות לראשות המועצה בגוש עציון כאשר לא היה אף מתמודד בעל סיכוי מול ראש המועצה המכהן, שאול גולדשטיין, וממילא הבחירות התייתרו והוא נבחר לראשות המועצה.
אין כל פגם דמוקרטי במצב כזה, ולהיפך. זה חוסך לאותו גוף משאבים רבים. במקרה זה, עצם ההתמודדות של פייגלין על ראשות הליכוד מזיקה לתנועת הליכוד ולמחנה הלאומי כולו. לפיכך קראתי לו להסיר את מועמדותו, קריאה שלצערי לא נענתה.
כאחד ממייסדי הפורום המשפטי למען ארץ - ישראל ומי שהיה מראשי המאבק למניעת הנסיגה והגירוש מחבל עזה וצפון השומרון, אני נשאל כל הזמן הכיצד אני יכול לתמוך בבנימין נתניהו?
ובכן, כדי להשיב לשאלה זו, אני מעדיף להשיב לשאלה ששואל משה פייגלין בפליירים שהופצו בישובי יש"ע והיא: "למה מפחדים ממשה פייגלין?". מפחדים ממשה פייגלין משום שהוא מעביר מסרים ולפיהם הוא אינו מכיר בחוקי מדינת ישראל ומוסדותיה. מפחדים ממשה פייגלין משום שהוא משמיץ את כל ראשי מועצת יש"ע שעשו ועושים לילות כימים במשך עשרות שנים למען ההתיישבות. מפחדים ממשה פייגלין משום שהוא פוסל את כל נציגי הציבור האמוני בכנסת, מיולי אדלשטיין ועד בני אלון. מפחדים ממשה פייגלין כי הוא מפורר את הציונות הדתית מבפנים וגורם לחורבן הממלכתיות שלה. מפחדים ממשה פייגלין משום שהוא מזכיר משיחיות שקר קודמת בהיסטוריה של עמנו שהובילה אל עברי פי פחת. ובעיקר, מפחדים ממשה פייגלין שכן הוא דוחף את מצביעי הליכוד המצויים במרכז המפה הפוליטית, שמאלה לידיו החמות של אהוד ברק.
פייגלין מרבה לומר שביבי לא יכול לנצח את ברק. ואני אומר שפייגלין צודק שכן כל עוד הוא ימשיך "להפחיד" את כולם, הוא ימליך במו ידיו את אהוד ברק כראש הממשלה הבא. ולמעשה, הנסיגה המלאה במתכונת קמפ-דיויד 2000 תהיה רק שאלה של זמן, והיא תהיה חתומה גם על פייגלין.
פייגלין מרבה לומר שביבי לא יכול לנצח את ברק. ואני אומר שפייגלין צודק שכן כל עוד הוא ימשיך "להפחיד" את כולם, הוא ימליך במו ידיו את אהוד ברק כראש הממשלה הבא
והרי נתניהו "החזיר את חברון", "התחבק עם ערפאת", ו"לא מנע את ההתנתקות"? כל זה נכון. ולכן מה? עדיף לעם ישראל מנהיג כמו אהוד ברק שמוכן לסגת מכל יהודה ושומרון ולמסור את הר הבית לאבו מאזן?
אלא שאת פייגלין ואת ראש מטה הבחירות שלו, מיכאל פואה, זה לא מעניין.
פעם בעיצומו של המאבק ב"התנתקות" הכשיל מיכאל פואה מהלך פנימי בתנועה שיזמתי ואשר נועד לעצור את ההתקדמות של אריאל שרון במימוש ההתנתקות, וזאת מטעמים טכניים של בחירות למוסדות הליכוד. כאשר שאלתי אותו איך זה ייתכן? ענה לי בלי שום מצמוץ שהם לא נכנסו לליכוד כדי לעצור תוכניות לנסיגה משטחי מולדת, אלא כדי לבנות מנהיגות אמונית למדינה.