הממשלה ובעיקר שרת החוץ מרבים לגלגל בלשונם את המושג "הקהילייה הבינלאומית". לעיתים, זה נשמע כאילו מדובר באיגוד אוהבי ישראל, חסידי אומות העולם. הם יתווכו, ישלחו כוחות, ידרשו מלבנון להתנהג בסדר, ינזפו בסוריה ועוד ועוד. ואנו שוכחים לעיתים שמדובר בקהילייה המכבדת את האריה האדום האיראני בצד הסהר האדום, במסגרת הצלב האדום הבינלאומי. אבל שם לא נמצאה פיסת מקום גם למגן דוד אדום, כי מגן דוד מתקבל רק במסגרת הנסיבות של הטלאי הצהוב.
הממשלה ובעיקר שרת החוץ מרבים לגלגל בלשונם את המושג "הקהילייה הבינלאומית". לעיתים, זה נשמע כאילו מדובר באיגוד אוהבי ישראל, חסידי אומות העולם
הקהילייה הזאת אינה רואה בישראל חלק ממשפחת העמים הנורמאלית, והדוגמאות רבות וכולן אינן בגדר תיאוריה. כך בוררויות בינלאומיות או הסכמי גבולות טאבה, גבול ירדן או לבנון מיותרות כי התוצאה ברורה מראש. כך גם הדוגמא הבולטת ביותר כשהאו"ם החליט על הקמת מדינת ישראל, ויום למחרת ההכרזה פלשו לשטחה של החברה החדשה במשפחת העמים, היא הקהילייה הבינלאומית, שבע חברות האו"ם במטרה מוצהרת לחסלה ולהשמיד את אזרחיה. וכך הבהיר מזכיר הליגה הערבית דאז את כוונת הערבים: מעשי הנאצים יחווירו לעומת מה שאנחנו נעשה ליהודים.
אכן, העולם הגיב אז. אמברגו נשק הופעל כלפי המתגוננים... גם על ידי "ידידתנו הגדולה". ריח הנפט הפיג את סרחון המוסר הצבוע סובב התבל. ולמעשה, כל הבעיה לא הייתה באה לעולם, אילולא בריטניה הייתה מקפידה על החלת המנדט שניתן בידה על ארץ ישראל כולה למען העם היהודי, ואילולא ארצות תבל שהפקידו בידה את הסמכות היו מוודאות שהיא אכן מקיימת את הבטחותיה. אגב, אותה בריטניה מוכיחה גם היום את יחסה הנוקשה למדינה היהודית.
גם כשהיהודים כבר הצליחו, התעוררו כל השותקים לגזול את פרי נצחונם. זה כך היה כשבן גוריון אולץ להסיג את כוחותינו מסיני, ב"מלחמת השחרור" ושוב ב"מלחמת קדש". כך, ב"מלחמת יום הכיפורים" אולצה ישראל לוותר על הצלחותיה בהעברת המלחמה לשטח האויב, תוך כיבושו ומיגור האויבים התוקפנים.
סיוע חיילי או"ם בחטיפה ובריגול היה לחלק מתפקידם של חיילי צבא השלום... חטיפה של חיילים ישראליים, כמובן. ואפילו בשנה האחרונה כשהעורף הישראלי הותקף, ובמציאות השוררת בשדרות היום, תוך שהאויב מבצע פשעי מלחמה ללא סיכוי להעמיד את הפושעים לדין.
ועידת אוויאן, ערב "מלחמת העולם השניה", חשפה את היחס ליהודים בעולם באכזריות נוקבת. הוועידה כונסה, כזכור, כדי למצוא מענה בינלאומי לרוחות הרעות שסערו מגרמניה. האיום על יהודים, כולל טף ונשים, היה ממשי. הקהילייה הבינלאומית התכנסה כדי למצוא מענה ראוי. לכינוס, 11 יום לאחר ה"אנשלוס" של אוסטריה לגרמניה המתפשטת (יולי 38), הייתה תוצאה קטסטרופאלית. היטלר למד להבין שאף אחד לא יעזור ליהודים, באירופה או באפריקה. איש לא יסבול מנדודי שינה אם הוא ירצח את שנואי העולם. ואדרבה, יהיו רבים שיעלזו. הוועידה שכונסה במטרה להציל יהודים הבהירה שאפשר להשמידם ללא הפרעה. וכדאי לזכור ולא לשכוח, ובוודאי לא לסלוח, את ההתבטאויות של נציגי מדינות העולם באותה ועידה.
32 מדינות שלחו את נציגיהן לוועידה היזומה על ידי ארצות הברית שהודיעה מראש שלא תגדיל את מכסות ההגירה של הנידונים למוות הגרמני אליה. הבריטים, קרי מזג מתמיד, הכריזו ששטחי הקיסרות שלהם כבר צפופים דיים. אולי במזרח אפריקה תתאפשר קליטת מספר מוגבל של מהגרים. את ארץ ישראל הם הוציאו בכלל מן הדיון. וכמובן שבריטניה עצמה אינה באה בחשבון לקליטת מהגרים.
אין קהילייה כשמדובר ביהודים או בישראל. היחס כלפינו מוצה על ידי חז"ל בניסוח קצר ומצמרר: "בידוע שעשיו שונא ליעקב". זה הגורם וזה המפתח. זו המציאות וזו המסקנה
נציג צרפת, זו שרוממות החירות, השוויון והאחווה בגרונה, ציין שמדינתו הגיעה לנקודת רוויה קיצונית באשר לקליטת פליטים. כך טען גם הבלגי. ההולנדי התנה קליטת מהגרים בעזיבתם של פליטים שנמצאים בה במעבר לארץ אחרת. ואסור לשכוח שמדובר ביהודים שהקרקע הגרמנית כבר בערה מתחת לרגליהם, ובכל אירופה כבר נצתה האש. האוסטרלים, בעלי יבשת כמעט ריקה, לא רצו להפריע את מנוחת הקנגורו: "היות ואין לנו בעיית גזענות ממש, ואיננו מעוניינים לייבא בעיה כזאת". הנציג הניו זילנדי השליו הסביר שבגלל בעיות כלכליות תוכל ארצו לקלוט רק מעט מהגרים. גם הקנדים נתלו במשבר כלכלי בארצם. באמריקה הלטינית חששו מהחמרה במצב האבטלה. כתב אמריקני תיאר את המתרחש בועידה במילים: רוב הממשלות המיוצגות פעלו בלא דיחוי בכך שטרקו את שעריהן בפני פליטים יהודים.
גם במהלך המלחמה לא נעשה כל מאמץ להפסיק את רצח היהודים. דיווחים מהימנים שפרטו את ההשמדה, כולל עדות של שניים שברחו מאושוויץ, נגנזו והוסתרו. בקשות להפצצת המסילות לאושוויץ או את אושוויץ עצמה, נדחו כלאחר יד. אפשר לחזור גם למסעות הצלב ופגיעה ביהודים באשר הם בארצות התרבות האירופיות, ולציין את גירוש: אנגליה, הולנד, ספרד ופורטוגל. כל אלו עובדות היסטוריות ששרי ממשלות ישראל כנראה אינם מכירים אותם.
אין קהילייה כשמדובר ביהודים או בישראל. היחס כלפינו מוצה על ידי חז"ל בניסוח קצר ומצמרר: "בידוע שעשיו שונא ליעקב". זה הגורם וזה המפתח. זו המציאות וזו המסקנה. אכן, לא נעים ולעיתים גם נורא, אך גרוע יותר הוא הניסיון לא להישיר מבט אל האמת, להתעלם מהמציאות שלנגד עינינו ולהסתמך על הקנה הרצוץ הזה.