"וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך" [רמב"ם].
הווידוי בתפילת יום הכיפורים מורכב משני חלקים: בראשונה וידוי תמציתי של "אשמנו בגדנו", הנוסח הרגיל בכל יום. לאחר מכן וידוי מיוחד ליום הכיפורים: "על חטא שחטאנו לפניך" שבו החטאים מפורטים הרבה יותר. צריך לברר מדוע אנו חוזרים על המשפט "על חטא שחטאנו לפניך'' לפני כל חטא? האם לא היה מתאים יותר לומר בתחילת הווידוי את המילים "על חטאים שחטאנו לפניך", ואז לפרוט את כל הרשימה ברצף?
עיקר הכוונה וההשקעה הנפשית בשעת הווידוי היא בתחושה שכל מעשינו התרחשו בנוכחות ה'. דבר זה מעצים מאוד את משמעות החטא. אנו זוכרים שגם הווידוי הוא לפני ה'
אפשר לומר שהדבר העיקרי שאנו צריכים להתוודות עליו הוא שכל חטא היה "חטא שחטאנו לפניך". אדם הזוכר שחטא במחשבות אסורות, הרי זה מצער מאוד. אולם כשהוא מפנים את ההכרה שבשעה שחטא, החטא היה לפניו יתברך, אזי אין הוא יודע את נפשו מרוב צער ובושה. עיקר הכוונה וההשקעה הנפשית בשעת הווידוי היא בתחושה שכל מעשינו התרחשו בנוכחות ה'. דבר זה מעצים מאוד את משמעות החטא. אנו זוכרים שגם הווידוי הוא לפני ה'. כעת, הקב''ה מאזין לבושתנו וחרטתנו ומוחל לנו שכל המתבייש מחטאיו מוחלים לו עליהם.
הטהרה לפני ה'
המילה "לפניך" היא מילת מפתח ביום הכיפורים. הרב צבי יהודה בשיחותיו ליום הכיפורים אומר שעניינו של היום הזה הוא ''לפני ה' תטהרו''. כל מעשי היום הזה הווידוי, בקשת הסליחה, והכפרה כולם מתרחשים לפני ה' וזוהי קדושתו המיוחדת של יום הכיפורים.
ההעמק דבר על הפסוק ''לפני ה' תטהרו'' אומר שמפסוק זה למד רבי עקיבא שהטהרה שאנו מטהרים את עצמנו על ידי התשובה הינה רק הפתח לטהרה הגדולה שמתרחשת ביום הכיפורים. "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם, אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם... מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל" [יומא ח', ט'].
המהר"ל בדרשתו לשבת תשובה מסביר את המשל. המקווה הוא טהור ולא שייך בו טומאה. כאשר האדם נבלע בתוכו ללא כל חציצה הריהו מתבטל אליו וגם הוא נהיה טהור. כך גם בנמשל, ביום הכיפורים מתגלה שישראל דבקים בקב"ה דבקות מעצם חייהם ומתבטלים אליו. מכיוון שהקב''ה מסולק מן החטא כך גם הדבקים בו מסתלק מהם החטא, וזוהי מהות הכפרה "לפני ה' תטהרו". ומסיים המהר"ל שם: ''אשרינו ואשרי חלקנו בטהרתנו במקום טהור וקדוש הזה, אשר לא יטוהרו בו מלאכים עליונים".
ביום הכיפורים מתגלה שישראל דבקים בקב"ה דבקות מעצם חייהם ומתבטלים אליו. מכיוון שהקב''ה מסולק מן החטא כך גם הדבקים בו מסתלק מהם החטא, וזוהי מהות הכפרה "לפני ה' תטהרו"
השם משמואל [פרשת אחרי מות תרע"ג] מסביר את הפסוק "לפני ה'" שביום זה מתגלה שאנו שייכים לקב''ה, כי אנו בנים לאבינו שבשמים ונמשכים ממנו. משמעות הדבר היא שביום הזה מתגלה נשמת ישראל שהיא תמיד עומדת לפני ה' בטהרתה. זהו יום מיוחד במינו, מצד אחד אנו עדיין בעולם הזה ומצד שני מתגלה בנו מדרגת נשמה. מהחיים הפנימיים נמשכת הטהרה אל החיים החיצוניים, כך יום הכיפורים מכפר. על פי עקרון זה מסביר הרב צבי יהודה מדוע אנו אין אוכלים ושותים ביום הכיפורים, כאשר אנו במדרגה זו אנו פחות שייכים לאכילה ושתייה. אולי החיים החיצוניים שלנו לא יודעים כל כך סוד זה, ולכן דורשים את שלהם... אבל החיים הפנימיים יודעים ולכן מיטהרים. ביום זה איננו מתנהגים לפי כללי החיים החיצוניים, אלא הפנימיים.
לפני ולפנים
ביום הכיפורים מתגלה שבשורש חיינו אנו עומדים "לפני ה' ", ולכן ביום זה אנו יכולים לעשות בבית המקדש מה שאי אפשר לעשות בשום יום אחר. ביום הכיפורים שליחו של עם ישראל נכנס למקום שבו נפגשים שמים וארץ, לקודש הקודשים. שם "לפני ולפנים" הוא עומד "לפני ה' " ומושך כפרה לעם ישראל. ביום רגיל בו אנו מתנהגים לפי הכללים של העולם הזה, לא שייך להיכנס למקום ששם חלים כללים של עולם עליון: "מקום ארון אינו מן המידה" (הארון לא תפס מקום פיזי). אבל ביום מתרחש מפגש בתוכנו בין הנשמה לגוף, ביום זה יש לנו את היכולת להיכנס למקום עליון כזה.
מהפנים החוצה
דווקא ביום זה, בגלל שהוא כל כך עליון, אנו ניגשים לטפל במעשים הכי קטנים ומכוערים שלנו. ביום זה כאשר אנו מתוודים ואומרים שאנו לא שייכים לחטא. אנו מתכוונים לזה ברצינות, כי ביום זה אנו שייכים למימד האמיתי של חיינו.
דווקא ביום זה, בגלל שהוא כל כך עליון, אנו ניגשים לטפל במעשים הכי קטנים ומכוערים שלנו. ביום זה כאשר אנו מתוודים ואומרים שאנו לא שייכים לחטא. אנו מתכוונים לזה ברצינות, כי ביום זה אנו שייכים למימד האמיתי של חיינור' צדוק הכהן [יום הכיפורים אות ז'] מוסיף כוונה נוספת בביטוי "לפני מי אתם מטהרים". זו הסיבה שאנו רוצים להיטהר כדי להיות "לפני ה' ". ביום זה אנו באמת רוצים להיות לפני ה' ולזרוק מאיתנו את כל החטאים. ביום זה אנו עסוקים בחלקים השפלים של האישיות כדי לא לתת להם לקלקל את חיינו.
בתפילת מוסף, בסדר העבודה, נהיה במחשבתנו עם כל ישראל בבית המקדש. יחד עימם נשמע את הכהן הגדול אומר: "אנא השם עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל, אנא בשם כפר נא... ככתוב... לפני ה' תטהרו". ויחד עם כל ישראל נכרע ונטבול במקווה האלוקי כאשר נשמע את שם ה' "והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול, היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם".
יהי רצון שנזכה בעזרת ה' שגם לנו 'ישמיענו "סלחתי".