יש משהו מביש ולא ראוי מוסרית, ערכית ופוליטית בהצעה של אינטרסנטים שונים לעכב את החקירות של המשטרה נגד ראש הממשלה עד לסיום הקדנציה שלו. גם אלה שמציגים את עצמם כמי שמודאגים מן האפשרות שדעתו של ראש הממשלה תשתבש עליו בגלל הצורך להתכונן לחקירות האלה וגם מי שסבורים שעל ראש הממשלה להיות פנוי כדי לטפל בענייניו הכואבים של הציבור כולו, טועים ומטעים. יכול להיות שבארצות אחרות, בצרפת למשל, יצרו הפוליטיקאים מנגנון מן הסוג הזה, אבל לא יכול להיות ספק שבמדינת ישראל מצב כזה יתקיים משום בחינה שהיא.
אם ראש הממשלה לקח שוחד או עשה מעשים אחרים שיש בהם אבק של פלילים, על הציבור כולו לדעת מה האמת בחשדות כדי להיות בטוח שמי שמקבל את ההחלטות עושה זאת מתוך שיקולים טהורים
לא רק בגלל התפקיד הקרדינאלי שיש למחזיק במשרה זו במחוזותינו, שלא כמו במקומות אחרים, ששם הבעיות שעל העומד בראש הפירמידה הפוליטית להתמודד עימן הן כמעט טריוויאליות, אלא בעיקר בגלל העובדה שאצלנו הנושא בתפקיד הזה הוא זה שמכריע בגורל של כולנו. הוא זה ששולח את בנינו לקרב שממנו הם עלולים שלא לשוב, והוא זה שמחליט החלטות שחלקן לפחות הן בלתי הפיכות.
בעת "מלחמת לבנון השנייה", לדוגמא, החלטותיו של אהוד אולמרט גרמו למותם של כ- 160 אנשים ולפציעתם של עוד מאות. ההכרעה לצאת למבצע קרקעי, לאחר שכבר הושג הסכם עקרוני להפסקת אש, צריכה להיבחן מהרבה זוויות. לא כולן צבאיות, אלא חלקן בוודאי כרוכות בשאלות של מוסר וערכים ושל רצון לשרוד פוליטית.
אז מה צריך לחשוב אב שכול שבנו נהרג, למשל בשמי סוריה, על טיבה של ההחלטה או על מהות המחליט, כאשר מתברר לו שמי שהחליט לשלוח את בנו למשימה שממנה הוא לא שב, עשה אולי את מה שהוא עשה מתוך שיקולים שחלקם לפחות נגזרים מן החשש מפני מיצוייה של חקירה פלילית ומפני ההמלצה שתבוא בסיומה.
אם ראש הממשלה לקח שוחד או עשה מעשים אחרים שיש בהם אבק של פלילים, על הציבור כולו לדעת מה האמת בחשדות כדי להיות בטוח שמי שמקבל את ההחלטות עושה זאת מתוך שיקולים טהורים. דחיית החקירה הפלילית עד לסיום הקדנציה בוודאי שאינה יכולה להרגיע איש. באיטליה, חקירות פליליות של ראש ממשלה יכולות להמתין. האיש ברחוב אפילו לא יודע בדרך כלל מי עומד בראש ממשלתו, אבל אצלנו זה אחרת ולגמרי אחרת.
ראש ממשלה שקיבל שוחד או נהג באופן שיש בו משום עבירה פלילית, אינו האיש שבו ניתן לבטוח. הסיכוי ששיקולים זרים ינחו אותו במצבים קריטיים לגורלם של אזרחים או חיילים, בוודאי אינו מופרך לגמריאף אחד לא מעלה על דעתו, בלי שום ספק, שאהוד אולמרט הכריע בעד המבצע בצפון סוריה כדי לשפר את מעמדו בקרב הציבור או כדי לשדר לפרקליטות המדינה שהוא עסוק כרגע בשאלות חשובות יותר מן השאלה אם הוא ניסה להשפיע על מכרז זה או אחר. אבל אם חס וחלילה המשימה הייתה מסתיימת אחרת, ברור שטענות מן הסוג הזה היו עולות.
ראש הממשלה באמת צריך להיות פנוי נפשית להתמודדות הבלתי נגמרת עם בעיותיה של מדינת ישראל שאין כמותן לאף ראש מדינה בעולם, ולכן ההצעה לאפשר לו תקופה של "נבצרות" שבמהלכה יועבר שרביט הניהול של המדינה אל ממלא מקום היא הצעה נכונה, וכל מי שעתידנו כאן חשוב לו צריך לתמוך בה. שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים על-פי הכרעה של ועדה בכנסת הן פרק זמן סביר בהחלט כדי לגבש כתב אישום או כדי לזרוק את כל החשדות לפח האשפה.
הרי המצב האבסורדי שבו ועדת בדיקה/חקירה/מריחה (מחק את המיותר) מדשדשת כמעט שנה וחצי לאחר האירוע שהיא התבקשה לבחון, למרוח או לחקור, בוודאי שאינו יכול להתקיים כאשר מדובר במעשים לכאורה פליליים.
ראש ממשלה שקיבל שוחד או נהג באופן שיש בו משום עבירה פלילית, אינו האיש שבו ניתן לבטוח. הסיכוי ששיקולים זרים ינחו אותו במצבים קריטיים לגורלם של אזרחים או חיילים, בוודאי אינו מופרך לגמרי.