רצ"ב מכתבי הגלוי לתיאטרון הקאמרי.
התיאטרון יצא לאנגליה ולגרמניה, במימון משרד החוץ, כדי להציג את חיילי צה"ל כקלגסים אכזריים, חסרי לב ומצפון אשר מתעללים ברוצחים פלסטינאים "תמימים".
ההצגה נכתבה על ידי תמיר גרינברג שהוא הומוסקסואל מוצהר שחי ביפו הכבושה עם שני ערבים. ההצגה בוימה על ידי עודד קוטלר שהזמין בשעתו כאורחת כבוד לתיאטרון חיפה את השחקנית ואנסה רדגרייב, לאחר שזאת הצדיקה את הטבח בכביש החוף, בו נרצחו ונשרפו כ - 30 ישראלים והכל במימון כספי המיסים שלכם.
---------------------------------------------------------------------------------------------
לכבוד,
נועם סמל - מנהל
עומרי ניצן - מנהל אמנותי
תיאטרון הקאמרי
ג. א. נ.
הנידון: חברון - הצגה אנטישמית, אנטי ציונית ואנטי צה"לית.
סימוכין: מכתבכם אליי מיום 12.8.07
בשל שהותי בחו"ל, לא יכולתי לענות מיד על מכתבכם הנ"ל.

התיאטרון יצא לאנגליה ולגרמניה, במימון משרד החוץ, כדי להציג את חיילי צה"ל כקלגסים אכזריים, חסרי לב ומצפון אשר מתעללים ברוצחים פלסטינאים "תמימים"
כאשר חבריי ואני הפגנו נגד ההצגה "חברון" ליד אולם אריסון, ניגש אלינו אחד השחקנים המרכזיים בהצגה ואמר: "אני עימכם אתם צודקים, אבל לי אסור לדבר. אני מתפרנס מזה". האם זה לא מזכיר אירועים מהשלטון הבלשביקי, בימי סטאלין, ברוסיה הקומוניסטית.
הסופר משה שמיר כתב בשעתו את הספר "הוא הלך בשדות", והמחזה על יסוד ספרו זה היה בשנות ה- 50, להיט ענק בתיאטרון. נדמה לי שזה היה בתיאטרון הקאמרי, וגיבור המחזה "אורי" היה אז גיבור התרבות של אותה עת. אותו משה שמיר שהיה חניך השומר הצעיר אומר בראיון למעריב בשנת 2001, כדלקמן:
"אני חושב שאורי יושב היום בהתנחלויות, אלה הם הקיבוצים של ימינו. מה שהקיבוצים עשו בשנות השלושים והארבעים, עושות היום ההתנחלויות. הזמן נשאר אותו הזמן. אין שום שינוי. אנחנו באותה סכנה. היינו במאורעות תרפ"ט ועכשיו אנחנו במאורעות תשס"א. תוקפים אותנו, שורפים את השדות שלנו, הורגים את ילדינו, מפוצצים אותנו, הם השתכללו, אנחנו השתכללנו, אבל זאת אותה מלחמה ... מה שכואב הוא שבמקביל לטרור הערבי פלסטיני מבחוץ, נעשית הריסת מדינת היהודים מבפנים. יש אצלנו טרור פנימי שהורס את עקרונות הציוניות, את שיתוף הגורל היהודי הכלל עולמי, את האחריות שלנו לגבי מה שנעשה בעבר במדינת ישראל ואת זכותנו על ארץ ישראל בארץ אבותינו. עוסקים בזה יומם ולילה בספרות, בקולנוע, בתיאטרון, יש עיתונים שמוקדשים כמעט רק לזה. היהודי אשר נלחם על חייו, היהודי אשר מצליח לפי שעה להילחם על חייו ומכה את רוצחיו מואשם בזה שהוא הורג, רוצח, כובש, מדכא את אלה שאלמלא עשה מה שעשה, היו משמידים אותו".
לפני כ- 70 שנה ב- 1.5.36, פרסם ברל כצנלסון, המנהיג והאידיאולוג של מפא"י (גילגולה הקודם של מפלגת העבודה) מאמר בעיתון הפועלים "דבר", והוא כותב בין השאר:

הסכמי אוסלו הביאו עד כה 1,500 נרצחים שהתפוצצו באוטובוסים, בבתי קפה וברחובות העיר. לא ראינו אפילו הצגה אחת שתתאר את אירועי הזוועה
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות? וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח".
כל מילה בסלע וכל משפט מתאים למציאות של ימינו. אם יש את נפשך לראות הגשמה מלאה של ניתוח פסיכולוגי, זה שנכתב על ידי מנהיג השמאל הציוני, קרא את ספרו של אברהם בורג. מי שחפץ לראות "סילוף שכלי ונפשי" של חלק מעם ישראל, ילך לראות את ההצגה חברון" בתיאטרון הקאמרי-הבימה.
אכן, "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
בקישניב נרצחו 47 יהודים, וביאליק כתב את "על השחיטה" ו"בעיר ההרגה" אשר נלמדו במשך עשרות שנים בבתי הספר.
הסכמי אוסלו הביאו עד כה 1,500 נרצחים שהתפוצצו באוטובוסים, בבתי קפה וברחובות העיר. לא ראינו אפילו הצגה אחת שתתאר את אירועי הזוועה. לא ראינו הצגה אחת שתתאר את ילדי שדרות שמרטיבים תחת מטר הקאסמים אחרי גירוש יהודי גוש קטיף ושריפת הישובים שם.

ראיתי את ההצגה חברון. וכחובב תיאטרון זה עשרות שנים, אני יכול לומר ב"עדינות": "אפילו בקאמרי כבר ראיתי הצגות טובות יותר". אבל, אי אפשר לדרוש מהצגה שהיא תשדיר שירות, לארגוני הרצח הפלסטינאים, להיות אומנות במיטבה
התרגלנו כבר שהתיאטרון הישראלי מקדם את השמאל, אבל להציג את חיילי צה"ל כקלגסים חסרי לב ומצפון ולתארם כסדיסטים אטומים, ואת הבחורים הנפלאים שמסכנים נפשם כדי שאוטובוסים לא יתפוצצו בתיאטרון הקאמרי, זה לא שמאלנות, אלא אנטישמיות אנטי ציונית.
הציטוטים במכתבכם מדברי ה"מבקרים" על ההצגה חברון אינם מרשימים, כיוון שמדובר באותם "מבקרים" שמשבחים כל מצגת אנטי ישראלית, אנטי ציונית ואנטי יהודית. אבל שבחים אלה הם כאין וכאפס לעומת השבחים שההצגה תקבל מהאנטישמים והאנטי ישראלים ברחבי העולם.
ראיתי את ההצגה חברון. וכחובב תיאטרון זה עשרות שנים, אני יכול לומר ב"עדינות": "אפילו בקאמרי כבר ראיתי הצגות טובות יותר". אבל, אי אפשר לדרוש מהצגה שהיא תשדיר שירות, לארגוני הרצח הפלסטינאים, להיות אומנות במיטבה.
הצגה שנועדה לעורר אנטישמיות בלונדון ובברלין, בוודאי אינה יכולה להיות תרבות של ממש.
הצגת תעמולה מגמתית שמטרתה להקל על המצפון הגרמני בגין רצח מיליון וחצי ילדים יהודיים בשואה, אין לצפות ממנה שתהיה גם הצגה אומנותית.
אין ספק שהביקורת והתשואות שההצגה תקבל בלונדון יעלו על התשואות של ה"מבקרים" בישראל. והביקורות הנלהבות שההצגה תקבל בגרמניה, מגלוחי הראש ושותפיהם, ודאי יעלו על אלה בלונדון כיוון שההצגה תקל על המצפון של עם המרצחים הגרמני. אבל, יעלו על כולם השבחים, המחמאות והתשואות שתקבלו מטהרן. השבחים והתרעות מלונדון ומברלין ממש יתגמדו מול התשואות של אנשי אחמדניג'אד.
במאבק הדמים של עם ישראל, על עצם קיומו כמדינה יהודית בארץ ישראל, אתם התייצבתם באופן ברור בצד השני. ואתם אינכם יריב פוליטי. אתם פשוט חסידי האויב. אני מנוי בהבימה וגם בקאמרי, אבל מהיום כף רגלי לא תדרוך עוד בתיאטרון שלכם ולא בהבימה, כל עוד ההנהלות הנוכחיות ימשיכו לכהן. אני אעשה כל מאמץ, בכוחותיי הדלים, לנתק אתכם ככל האפשר מצינור הכספי הציבורי של משלם המיסים הישראלי.

אגב, גרינברג הינו מתנחל אמיתי. הוא גר וחי בשטח הכבוש של יפו, ואילו תושבי חברון הם רק מתנחלים "מתחזים", כיוון שהם גרים על אדמה בבעלות יהודית מזה דורי דורות
אני מקווה לשכנע את הממונים על השיבר הכספי, כי תוכלו בנקל לשאוב כספים רבים מהאיחוד האירופי שתומך בכל פעילות אנטי יהודית. תוכלו וודאי לקבל מימון רב מקרנות אנטי ישראליות בגרמניה, וכן יוכלו בוודאי לזרום לקופתכם כספים מתקציב התעמולה של החאמס ומכספי הנפט האירני, כי אותם אתם משרתים בנאמנות.
אבל, יורשה לי לסיים בנימה אופטימית. אם משטר התרבות, התעמולה ושטיפת המוח הבולשביקי בברית מועצת התמוטט, גם המשטר הבולשביקי בתרבות הישראלית לא יחזיק מעמד לאורך ימים. ואני מבסס את אמונתי על הגורם הדמוגראפי.
לאורית שטרוק בחברון יש 11 ילדים, ולנועם ארנון מחברון יש 8 ילדים, אבל כמה ילדים יהיו למחזאי חברון, תמיר גרינברג?
זאת ועוד, הילדים הגדלים בחברון יחיו בארץ ישראל, מה שלא בטוח לגבי בניכם ונכדיהם של אלה שנהנים להשפיל את צה"ל, את תושבי חברון ואת כל יהודי מדינת ישראל. אגב, גרינברג הינו מתנחל אמיתי. הוא גר וחי בשטח הכבוש של יפו, ואילו תושבי חברון הם רק מתנחלים "מתחזים", כיוון שהם גרים על אדמה בבעלות יהודית מזה דורי דורות.
אני מצרף לכם את צילום השלטים שהופיעו בהפגנה שלנו, לדיראון עולם לתיאטרון שלכם.
בכבוד רב,
חיים יואבי רבינוביץ
אזרח פשוט.
העתקים:
מר יגאל וינשטיין - יו"ר ההנהלה תיאטרון הבימה
חברי ועדת הכספים של הכנסת
עיתונות
