לעיתים יוצאת בת קול מן השמיים ומכריזה על האמת.
אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל נחלקים מזה ארבעים שנה על סוגיה אחת מרכזית: היכן היא מדינת ישראל? וביתר דיוק, היכן חלים חוקיה של מדינת ישראל? 
אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל נחלקים מזה ארבעים שנה על סוגיה אחת מרכזית: היכן היא מדינת ישראל? וביתר דיוק, היכן חלים חוקיה של מדינת ישראל?
עם סיום "מלחמת ששת הימים" החליטה ממשלת ישראל שהיא איננה מחילה את החוק הישראלי על שטחי ארץ ישראל ששוחררו מעול הכיבוש הירדני, מסיבה אחת: הכלה רצויה, אבל הנדוניה לא רצויה. הכלה היא ארץ ישראל, והנדוניה היא הערבים שהשתלטו על ארץ ישראל. החוק הירדני נשאר על כנו והניהול נמסר בידי משרד הביטחון, אבל החלטה אמיתית לא נעשתה ולכן העם החליט בשבילה.
כיום, כחצי מיליון יהודים חיים במקום שבו לא הייתה שליטה ישראלית עד לשביעי ביוני 1967. מחד מזה 14 שנה שלפלסטינים תושבי יהודה ושומרון יש תעודת זהות של פלסטין, בעוד שלפלסטינים בעלי תעודת זהות כחולה יש אזרחות ישראלית. מאידך, השבת המצב לרביעי ביוני 1967 מחייבת הגליית חצי מיליון יהודים מבתיהם, דבר עליו שוקדים כל האנטישמים בעולם מאבו-מאזן, יריב אופנהיימר ועד בית הדין הגבוה לצדק. המצב המוזר שבו ביחידת שטח מנהלית אחת ישנן שלוש מערכות חוקים מעורר מחלוקות ובעיות, ומוליד שהידים רצחניים אין-ספור.
צדיקים, כידוע מלאכתם נעשית בידי אחרים. שנים רבות הועסקו פלסטינים, בעלי תעודת זהות פלסטינית, במפעלים, במוסדות ובערים של יהודים. העידוד העיקרי להעסקתם היה שכר עבודה נמוך ועלות העסקה נמוכה עוד יותר. כאזרחים של רשות זרה, ירדנית או פלסטינית, לא הופרשו עבורם כל אותם תשלומים ומיסים אשר הופכים את העובד הישראלי לאחד העובדים היקרים בעולם. יתר על כן, העסקת אותם עובדים זרים בשטח ישראלי ללא זכויות, לא נחשבה לעבירה שכן השטח על פי תפיסת כל הגורמים לא היה ישראלי ולא חלו עליו חוקי ישראל. באו שונאי ישראל למיניהם שעינם צרה בכך שהישראלים ירוויחו על עבודה של הפלסטינים ועתרו לבג"צ. בג"צ פסק באופן הברור ביותר, ואני מצטט:
יתר על כן, לאותם ישובים ישראלים יש שטח מוניציפאלי נרחב שכבר אושר על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, מכיוון שבג"צ הפקיע ממשרד הביטחון את האחריות על המובלעות, על שטחיהן המוניציפאליים. 
"אולם הלכה למעשה המובלעות הישראליות מהוות מבחינה משפטית ישובים ישראלים, לכל הפחות מבחינת תחולתו של הדין הישראלי ובפרט דיני העבודה".
תשעה שופטים ללא מחלוקות בעמדה אחת ברורה, הישובים היהודיים ביהודה, שומרון והגולן הם ישובים ישראלים מבחינה משפטית, וחל עליהם המשפט הישראלי האזרחי ולא הצבאי. שכן, לא יתכן שהמשפט הישראלי חל רק על גופם שהרי זה אפליה ברורה. אני מצטט " לא ניתן להבחין בין עובדים ישראלים לבין עמיתיהם לעבודה פלשתינים 'אשר אינם שונים מהם לכל עניין ודבר מלבד זהותם הלאומית', וזאת בהתבסס על עיקרון השוויון."
אם כך המקום בו הם יושבים הוא ישראלי, וחלים עליו חוקי ישראל. לכן, בכל האמור לבנייה, ביוב, אספקת מים וכו' הופקע השטח מידי משרד הביטחון. כל הסמכויות הללו נתונות בשטח ישראלי על פי הדין הישראלי בידי הרשות המקומית, וכל עוד היא עומדת בכללים זכותה לפתח את השטח כרצון התושבים.
יתר על כן, לאותם ישובים ישראלים יש שטח מוניציפאלי נרחב שכבר אושר על ידי ממשלות ישראל לדורותיהן, מכיוון שבג"צ הפקיע ממשרד הביטחון את האחריות על המובלעות, על שטחיהן המוניציפאליים. כל בנייה של מה שקרוי "מאחז" בשטח אותן ערים ומועצות, כל עוד היא נעשית לפי המנהל התקין של אותן מועצות ישראליות, היא כשרה למהדרין. בג"צ הכשיר למעשה את כל הישובים הישראלים ואת שטחי המועצות הישראליות שכן לא יתכן שחוקי ישראל התקפים בהן הם חוקי התעסוקה בלבד. זו תהיה אפליה כלפי המעסיקים היהודיים, אם רק הם צריכים לציית לחוק.
בג"צ קבע אם כך כלל חדש: ישוב ישראלי הוא טריטוריה ישראלית בה חלים חוקי ישראל. כל חוקי ישראל, ולא רק מה שנוח ליריב אופנהיימר וחבריו המלומדים. עם זה אפשר לצאת ולהמשיך את המלחמה על ארץ ישראל להחלת השלטון המשפט הישראלי על פני כל חבלי ארץ ישראל.
מתוך שלא לשמה בא לשמה. בג"צ מתוך רצונו לכבד את כל העובדים באשר הם, נתן גושפנקא חוקית בלתי הפיכה לישראליותם של הישובים הישראלים ביו"שעכשיו נלך לספקולציות. נניח שכל הפועלים הפלסטינים אשר עבדו עבור מעסיק ישראלי כלשהו ברצועת עזה בארבעים השנה האחרונות יפעילו עכשיו את באי כוחם, וידרשו את כל מה שלא קיבלו, שכר מינימום, ואת כל הזכויות החברתיות שנתנו לעובדים ישראלים באותו מקום. הבג"צ ידון בעניין בכובד ראש ויאמר אכן כן, גם על המובלעות הישראליות ברצועת עזה חל החוק הישראלי, הלכה למעשה. ולכן, הטריטוריה הישראלית ופינוין היה בלתי חוקי שכן לא היו שטח מוחזק, אלא שטח ישראלי שבו חל הדין הישראלי. אם כך מה המעמד החוקי של גירוש גוש קטיף וצפון השומרון?
לבסוף, מעתה והלאה הסתיים העידוד להעסקה של פועלים זרים וזולים. המצב המגוחך שבו רשויות ישראליות ומפעלים ישראלים מספקים פרנסה לאבותיהם של השהידים ולאימותיהם של הרוצחים יסתיים. ללא הפרנסה שמספקים להם המעסיקים הישראלים, יעדיפו הפלסטינים להגר למחוזות מזמינים יותר. ככל שמספר הפועלים הדורשים לעבור במחסומים ירד, ישתפר המצב הביטחוני.
מתוך שלא לשמה בא לשמה. בג"צ מתוך רצונו לכבד את כל העובדים באשר הם, נתן גושפנקא חוקית בלתי הפיכה לישראליותם של הישובים הישראלים ביו"ש. הפעם הוכח כי יש דין ויש דיין. הצדק יוצא אל האור, ומכאן אפשר להמשיך את הציונות.