שארל דה-גול, נשיאה של הרפובליקה החמישית של צרפת, איש גבוה מרשים ושקרן. הוא בגד בשני עמים: בעם הצרפתי, ובעם היהודי.
העם הצרפתי בגד כאשר החליט לחסל את הנוכחות הצרפתית באלג'יר, למרות שנבחר על סמך עברו כראש הרזיסטנס בדיוק כדי לשמר את האינטרס הצרפתי באלג'יר
העם הצרפתי בגד כאשר החליט לחסל את הנוכחות הצרפתית באלג'יר, למרות שנבחר על סמך עברו כראש הרזיסטנס בדיוק כדי לשמר את האינטרס הצרפתי באלג'יר. מיליון צרפתים שראו באלג'יר את ביתם מזה מאה שנה גלו, והג'יהאד הוכיח את אפסותה של המעצמה הצרפתית. הפלישה של האלג'ירים בעלי האזרחות הצרפתית לצרפת לא איחרה לבוא, וכיום ישנם בצרפת קולוניה מוסלמית הגדולה בעשרת מונים על זה הצרפתית שהייתה בצפון אפריקה.
הבגידה השנייה, הנובעת מזו הראשונה, הייתה בישראל. האוריינטציה הצרפתית של ממשלות ישראל הייתה אבן הפינה של מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון. צה"ל בנה את עצמתו, בייחוד זו האווירית, על ציוד צרפתי. צרפת שיתפה פעולה עם בניין העצמה האטומית. על פי פרסומים זרים, מספרם של יהודי צרפת הנמלטים מאימת הערבים בצפון אפריקה היה למשמעותי, וחילופי התרבות היו נרחבים ביותר. לכן, כה עצום היה ההלם כאשר הנשיא דה-גול השעה את משלוח חמישים מטוסי מיראז' 5 שתמורתם גם שולמה, והטיל אמברגו כללי על ישראל בדיוק בשעתה הקשה ביותר: ערב "מלחמת ששת הימים".
כדי להוסיף חטא על פשע, מכר הנשיא את אותם מטוסים ללוב של קדאפי וישראל נאלצה להבריח, פשוטו כמשמעו, את ספינות הטילים שרכשה מנמל שרבורג לקול נחרות הבוז של האנגלים מן העבר השני של התעלה.
התרסקות האוריינטציה הצרפתית הביא לשינוי עצום. הם הביאו לגילוי אמריקה, לאוריינטציה האמריקנית של יצחק רבין, ולכל התסבוכת שבעקבות אותו גילוי: הוועידות הבינלאומיות, תוכניות רוג'רס, בייקר וכיוצא באלה, הנסיגות וחוסר האונים הכללי של ממשלות ישראל לדורותיהן אל מול הענק האמריקני ששיקוליו מונחים על ידי גורם אחד בלבד, התלות בנפט הערבי.
ארבעים שנה נמשכה העוינות הגוליסטית כלפי ישראל שבבסיסה שיקול קר ומנוכר. ישראל, מדינה קטנה ומבודדת, לא תעמוד לאורך זמן אל מול נחשולי השנאה והמלחמה האופפים אותה מכל עבר. אם צרפת הגדולה נאלצה להיכנע לג'יהאד, ישראל הזערורית על אחת כמה וכמה. 
כיום צרפת וישראל הן מדינות אחיות. שתיהן מאוימות על ידי המיעוט המוסלמי ההולך וגדל בתוכן, החי על חשבונן והיונק את כוחותיו מתוך לשדן
בשנה האחרונה נפל דבר. הנשיא שנבחר ברוב גדול, הוא זה שהראה את כוחו נגד הכיבוש האסלאמי. שר החוץ שלו, כמו תואם מראש ושניהם בקול אחד חד וברור: האנטישמיות המוצהרת של האסלאם הקיצוני, דגם איראן, איננו מקובל. בהמשך, כוונותיו של הג'יהאד השיעי, הסוני, החיזבללאי, הסורי, והיחס של האסלאם לסביבתו איננו מקובלים, וצרפת תוביל את ההתנגדות לג'יהאד. באו"ם נשא הנשיא סרקוזי את הנאום הממוקד ביותר נגד איראן ונשיאה הג'יהאדי, אחמדיניג'אד.
כיום צרפת וישראל הן מדינות אחיות. שתיהן מאוימות על ידי המיעוט המוסלמי ההולך וגדל בתוכן, החי על חשבונן והיונק את כוחותיו מתוך לשדן. בצרפת, כמו בישראל, מרבית הפשע מרוכז בערים וברובעים המאוכלסים במוסלמים. בצרפת, כמו בישראל, האסלאם הקיצוני, הג'יהאדי, הולך ותופס בכורה בקרב הדור הצעיר. בצרפת, כמו בישראל, ישנן ערים ורובעים של דאר-אל-אסלאם שאליהם שוטר או כל נציג של השלטון לא נכנס, אלא עם גיבוי כמו-צבאי. אם בישראל חמישית מן האוכלוסייה מוסלמית, ועוינת את סביבתה ומטילה עליה את חתתה (כפר תבור, באר שבע, קיבוצי הנגב, קציר), כך גם בצרפת. מהומות הדמים של שנת 2005 יוכיחו.
בצרפת, כמו בישראל, הולכת וגוברת התחושה שהפייסנות כלפי הג'יהאד מובילה רק להגברת האלימות ולא לשיכוכה. יהדות צרפת חשה כי האדמה בוערת תחת רגליה, ומתחילה להסתלק לישראל ולקנדה. גם נשיא צרפת יודע שמדינה שאיבדה את יהודיה, מאבדת ברבות הימים את בכורתה. ואם ליהודים אין הוא יכול להבטיח שלווה, גם לצרפתים לא תהייה שלווה.
לאוריינטציה הצרפתית יש יתרון גדול על פני האוריינטציה האמריקנית. צרפת איננה תלויה בנפט באותו אופן כמו אמריקה. בצרפת 80 אחוז מן החשמל מופק מכורים אטומיים. התחבורה הציבורית מפותחת היטב, וגם היא מבוססת חשמל. רוב המטענים מוסעים במערכת הרכבות, וחלק גדול מן הצרפתים לא חשים בצורך במכונית. צרפת לא מאוימת על ידי קרטל הנפט הערבי, אלא על ידי הגייס החמישי הערבי שבתוכה. בניגוד לארצות הברית שחשה כי הסכנה, גם אם הפילה חללים רבים, מצויה מעבר לאוקיינוס.
הגיעה העת להפריח את האוריינטציה הצרפתית מחדש: לחדש את שיתוף הפעולה ההיסטורי שבין מערכות הביטחון, וזאת ללא עוינות כלפי האמריקנים אלא כציר מחבר. לחדש את שיתוף הפעולה המדיני נגד ציר הרשע, איראן-סוריה-רוסיה של קג"ב. להעמיד מחסום אמיתי בפני הג'יהאד המשתולל, ולהקים ציר חדש של שיתוף פעולה עם אירופה בלי פוליטיקה.
הפרוייקט הראשון במעלה שצרפת יכולה לבצע הוא תעלת הימים. אותה תוכנית עתיקה ומחויבת המציאות שתציל את ים המלח מהתייבשות, תייצר חשמל בתחנה הידרו-חשמלית, ותתפיל מים בתהליך של אוסמוזה במיליוני טונותהפרוייקט הראשון במעלה שצרפת יכולה לבצע הוא תעלת הימים. אותה תוכנית עתיקה ומחויבת המציאות שתציל את ים המלח מהתייבשות, תייצר חשמל בתחנה הידרו-חשמלית, ותתפיל מים בתהליך של אוסמוזה במיליוני טונות. ומה עם התוואי בין אשקלון ומצפה שלם? לצרפתים ניסיון עצום במנהרות, בהפקת חשמל מכורים אטומיים, ואשקלון היא כבר היום עיר חצי-צרפתית.
הפרויקט השני הוא פיתוח מטוס קרב משותף שיעלה על כל דבר שהצרפתים מסוגלים לפתח עם אירופה.
תוכניות טילים וחלל משותפות, על בסיס המושבות הצרפתיות באוקיינוס השקט. בניגוד לשותפות עם אמריקה שהיא תמיד שותפות זוטרה, השותפות עם צרפת תהיה על בסיס של שוויון. אין גבול להזדמנויות ששותפות אסטרטגית צרפתית-ישראלית יכולה לספק.
מעל הכל, ההישענות על אמריקה בלבד מסוכנת לישראל. לאמריקה הדמוקרטית, לסטייט-דפרטמנט, שכולו על טהרת הערביסטים שגדלו על דייטת הנפט, אין סימפטיה לישראל. לבוגר אנאפוליס ג'ימי קרטר ודומיו לא חסרה נימה של אנטישמיות. על כן יש לגוון את הברית האסטרטגית ולתת לה גם טעם של שמפיניון, ולא רק מקדונלד.
גילוי נאות: הכותב בוגר של בית הספר אליאנס, ודובר צרפתית ככה-ככה.