מני מזוז הורה לממשלה שלא לנתק את החשמל לרצועת עזה. מדובר ביועץ משפטי שדעותיו הפוליטיות הקיצוניות מהוות כבר מזמן מקור השראה לגישתו "המקצועית" ששיאה היה בהחלטה לסגור לשרון את תיק "האי היווני", החלטה שהצילה את "ההתנתקות". הווטו האינסטינקטיבי של מזוז מונע הפסקת שירותים חיוניים ליישות טרוריסטית עוינת שממנה מופגזת ישראל יומם ולילה, ונחפרות מנהרות מתחת לגדר לצורך ביצוע מעשי רצח. בארה"ב, למשל, לא חלם שום יועץ משפטי לבלום את הסנקציות שהוטלו על עיראק בתקופת סדאם חוסיין ושגרמו למשבר כלכלי, מחסור בתרופות ותמותת תינוקות.
גישתו של מזוז מהווה בעיה, אך הבעיה הגדולה יותר היא שהממשלה אינה מסוגלת לנטרל את השפעתו, וגרוע מכך היא אינה מעוניינת בכך
גישתו של מזוז מהווה בעיה, אך הבעיה הגדולה יותר היא שהממשלה אינה מסוגלת לנטרל את השפעתו, וגרוע מכך היא אינה מעוניינת בכך. איזו ממשלה משאירה בתפקידו אדם בעייתי שכזה? מי בכלל שואל יועץ משפטי מה דעתו על מדיניות חוץ נגד האויב? איזו ממשלה מספקת לאויביה חשמל, מים, מזון ודלק, במקום לנסות לחנוק אותם בכל דרך? במשך שנים עוברים מישראל לעזה באופן חוקי צינורות המתכת שמהם מייצרים קסאמים. בהתאם להגיון הזה הממשלה הזו מסוגלת לאפשר אספקת חומרים לבניית פצצת אטום לאיראן.
איך יתכן שלא מציבים בפני ערביי עזה את הברירה בין הפסקת התוקפנות לבין סיוע הומניטארי שלנו? למה אין אפילו שר אחד שאומר להם: "אם יש לכם מנהרות, ואתם יודעים להבריח? בבקשה תתחילו להבריח מזון, מים, גנראטורים ודלק. רוצים את העזרה ההומניטארית של "הסרטן הציוני"? יש לנו תנאים:
הפסיקו לחלוטין את האש, חדלו מכריית מנהרות, החזירו מיד את גלעד שליט, התנצלו ושלמו לנו פיצויים על תוקפנות העבר כ"צעדים בוני אמון". לא תעשו זאת? מצידנו תרעבו, תצמאו, ותישארו ללא תרופות ודלק. כעת תבחרו".
לא רק בדרג המשפטי והממשלתי, גם התקשורת אינה שואלת את השאלות הללו. וכך הגיעו כל המערכות העיקריות בישראל למצב נפשי פסיכוטי של הזדהות עם האויב, המלווה בהזנחת האינטרסים הישראליים. שדרות נהרסת, חיי תושביה הפכו לגיהינום, והממסד דואג לאוכלוסיית האויב היורה עלינו.
כך, למרבה האבסורד, ישראל הופכת למדינה פרו - ערבית.
בימים האחרונים פנה מג'אדלה לסורים בהצעה למסירת רמת הגולן. אומנם ישנם גם יהודים בממשלה שזו דעתם, אך שר ערבי זהיר צריך היה לשתוק בסוגיה הזו, לפחות עקב מראית עין של ניגוד אינטרסים
באותו הקשר קשה לשכוח את קטע הווידיאו שבו נראה צעיר ערבי אומר לשר ראלב מג'אדלה, ערב מינויו: "אנחנו רוצים שתקבל תיק מאוד חשוב. יענו עם סודות מדינה, מבין? זה מאד חשוב". ומג'אדלה עונה לו: "עוד מעט". למי שדואג מחשיפתו לסודות מדינה יש עוד סיבה לדאגה.
בימים האחרונים פנה מג'אדלה לסורים בהצעה למסירת רמת הגולן. אומנם ישנם גם יהודים בממשלה שזו דעתם, אך שר ערבי זהיר צריך היה לשתוק בסוגיה הזו, לפחות עקב מראית עין של ניגוד אינטרסים. הצעתו למסירת חבל ארץ לאויב הערבי הסורי, מעשה רגיש ומסוכן בהרבה ממסירת עזה, מהווה שיא חדש שאיש מחבריו בממשלה לא העיר לו על כך כמובן.
כך במקביל לרמיסה העקבית והמתמשכת של כל סממן רוחני יהודי בישראל, מתקיים תהליך נוסף של היחלשות פיזית ומנטאלית של ראשי המדינה ומערכותיה לעמוד על המינימום ההכרחי הנדרש לצורך עצם הקיום הפיזי היהודי במזרח התיכון.