התבוננות בחצרו של האחר היא לעיתים מפלטו של הנבל או המתוסכל. קל לבקר את השני, ונוח יותר להצביע עליו מאשר לראות את הנעשה אצל האדם המצביע לשם. זה משהו שיכול לקרות לכל אחד מאיתנו. אולי זו גם בחינה מסוימת של דברי חז"ל: "הרוצה לשקר ירחיק עדותו". כשהדברים מופנים לכתובת אחרת יש פה הימלטות מהבעיות האישיות, כמו גם פיצוי עצמי האומר שזה שם ולא כאן בבית שלנו. זה לא נורא אילולא המצביע לשם מתעלם במכוון ממה שקורה בחצרו שלו.
התבוננות בחצרו של האחר היא לעיתים מפלטו של הנבל או המתוסכל. קל לבקר את השני, ונוח יותר להצביע עליו מאשר לראות את הנעשה אצל האדם המצביע לשם
ונסתפק בכמה דוגמאות:
המהומות ברמאללה סביב הוועידה באנאפוליס ריגשו ישראלים רבים. שם יצאו שוטרים ערבים של הרשעות הפליסטינאית, ופיזרו הפגנות באלימות בולטת עד כדי הריגתו של מפגין. בשבוע שעבר, ביום שלישי בשעה 17.00 אחר הצהריים דיווח גל ברגר, כתב בקול ישראל, על מה שאירע שם. באופן טבעי הוא גם הוסיף שהשוטרים של אש"ף, אנשי אבו מאזן, מכים במפגינים. ואין זה שונה, לדבריו, ממה שמתרחש בעזה (שם, כזכור, אנשי החמאס הכו את אנשי אש"ף ואפילו רצחו לא מעט מהם). משמע, אין שוטרי אש"ף שונים ממתנגדיהם שהשתלטו בכוח על חבל עזה. וכאן חיכיתי להמשך. ומכיוון שהוא לא בא, אשלים אני: "וזה מזכיר לנו מאוד את אנשי הבטחון הישראלים שהכו את אנשי עמונה שבחבל בנימין, מתנחלים כמובן, לא פחות משחבריהם הפעילו אלימות קשה כלפי היהודים שהם עקרו מחבל עזה". ואגב, באותה מידת אלימות שהם נקטו בכבישי ישראל נגד מפגינים ללא נשק, ובלי שאלו סיכנו בכלל את המשטר המוכתר בשם "דמוקרטיה".
העיקרון הזה בלט גם בדבריו של ח"כ אפרים סנה ששימש עד לא מכבר בתפקיד סגן שר הביטחון. סנה התייחס לטיל האיראני החדש. זה, על פי הפרסומים, יכול להגיע לטווחים של אלפיים ק"מ, ותרגומם הגיאוגרפי הוא לא רק איום על ישראל, כמובן, אלא גם על אירופה. הפרסום הזה ערב הוועידה הוא בבירור אינו מקרי, ומכוון רמז עבה לעולם כולו. וסנה ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא למדינות אירופה שיתעוררו סוף - סוף אל נוכח האיום האיראני על חייהם. ומוזר שהד"ר הפוליטיקאי הזה לא שם לב שהוא זה שצריך להתעורר ראשון. מה הוא רוצה מאירופה אם הממשלה שהוא היה חבר בה בתפקיד בכיר ממשיכה לישון כשקאסאמים נוחתים על עריה, ופצמ"רים מתפוצצים על אזרחיה. אכן, לא מדובר ב-2,000 קילומטרים, אלא במרחקים שנמדדים במטרים.
המהומות ברמאללה סביב הוועידה באנאפוליס ריגשו ישראלים רבים. שם יצאו שוטרים ערבים של הרשעות הפליסטינאית, ופיזרו הפגנות באלימות בולטת עד כדי הריגתו של מפגיןישובים ישראליים נמצאים תחת אש אויב והממשלה טרם התעוררה. אז על מה בדיוק מלין האיש החבר גם כיום, בקואליציה המנהלת את המדינה?
ועוד דוגמא: אנחנו יודעים לזלזל ב"דמוקרטיה" אצל שכנינו, ובחוסר ההפרדה של הרשויות אצלם כשראש המדינה הוא השליט האמיתי. הוא קובע את חוקיה ואת מה שתעשה הרשות המבצעת, והוא מכפיף אליה את רשויות המשפט. אבל אצלנו... כן, מה אצלנו? אצלנו משתחררים מחבלים על רקע ביטחוני, בהחלטת ממשלה ותוך עקיפת בתי המשפט. הצדק אפילו איננו נראה, ואיננו יודעים כלל כיצד נעלמים ופורחים להם האישומים והעונשים. מה גם שזה על רקע גזעני מוחלט. יהודי שפגע בערבי אין לו סיכוי כלל להשתחרר מהכלא טרם ריצוי עונשו, אבל ערבי שפגע ביהודי בהחלט כן.
בעקרון קשה שלא להבחין בהבדל. פשע על רקע אידיאולוגי של ערבי, נתפס כמעט כאות כבוד לא רק בחברה שלו, אלא גם בהתייחסות שלטונית ותקשורתית שלנו של הנפגעים היהודים. אם זה מחבל או בשם החדש "פעיל חמאס או פתח" או הדובר שלהם הוא מרואיין ביראת כבוד ברדיו שאזרחי ישראל מממנים, ואפילו אזרח ישראלי ממוצא לא יהודי הפוגע בשוטר בפקיעין או חוטף שוטרת. גם גנב בדואי או כל ערבי אחר זוכה לטיפול בכפפות של משי. אצלו האידיאולוגיה מכבדת את בעליה, והתנועה לשחרור פלסטין יושבת במקום כבוד בוועידה שאנו שותפים בה. אבל "פשיעה על רקע אידיאולוגי" של יהודי מחייבת, באופן נחרץ, החמרה בענישה ויחס קשה במיוחד. כי כפי שבתי משפט פסקו, יש לה חומרה יתירה.
אכן, יש בכך מנה גדושה של צביעות אלא שמעטים מוכנים לחשוף או להתמודד עימה. דרך העולם, הם יפטירו בשפה רפה ויעברו לאייטם הבא
הדשא של השכן ירוק הרבה יותר.
אכן, יש בכך מנה גדושה של צביעות אלא שמעטים מוכנים לחשוף או להתמודד עימה. דרך העולם, הם יפטירו בשפה רפה ויעברו לאייטם הבא. ואולי צודקים המתבוננים אלינו מבחוץ, כי טרם הצלחנו להבין שיש לנו מדינה. אנו ממשיכים להתנהל כמו קהילה יהודית מושפלת וחסרת ביטחון בגולה של פעם.