עוד נקודה להתפלאות מאופיו הנהדר של יוסף הצדיק. עת שגילה את זהותו האמיתית לאחיו, קרא בקול "לכל [המצריים] הניצבים עליו, ויקרא: 'הוציאו כל איש מעלי!' ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו" (בראשית מ"ה, א'). אמרו חז"ל (תנחומא) "לסכנה גדולה ירד יוסף, שאם הרגוהו אחיו אין בריה בעולם מכירו. אלא כך אמר יוסף: מוטב שאהרג [לשון נפעל] ולא אבייש את אחי מפני המצריים". כלומר, כבר היו בהיסטוריה מעשה רצח של מנהיגים, והרוצח נמלט על נפשו, כמו מעשהו של אהוד (שופטים ג', י"ט-כ"א). אפשר כי עד שיספיק יוסף לדבר ולגלות להם כי הוא אחיהם שהם מבקשים, יספיקו לרצוח אותו מתוך התרגשותם על העלילה נגד בנימין. כלום זו מהחכמה להוציא מהחדר כל הזקיפים ושומרי ראשו? אבל יוסף היה מוכן לשלם גם מחיר זה ובלבד לא לבייש. ומדובר באלו שמכרו אותו לגורל שהוא קשה מהמוות, גם איתם היטיב.
למדנו כאן פרק בתיקון המידות, בהתעלות מוסרית, בריחוק מלשון הרע ולא לצער את הזולת. אשרינו שאלו הם הדמויות של אבותינו.