מי שוועידת המדינות התורמות השבוע בפריז מזכירה לו את אוסלו, אינו טועה.
היום כמו אז, אחד הגורמים בעלי העוצמה שמניעים את המשכו של האבסורד שנקרא "תהליך השלום" הוא הכסף הענק הכרוך בו והמגיע לשורה של בעלי הון, מתווכים ופוליטיקאים
היום כמו אז, אחד הגורמים בעלי העוצמה שמניעים את המשכו של האבסורד שנקרא "תהליך השלום" הוא הכסף הענק הכרוך בו והמגיע לשורה של בעלי הון, מתווכים ופוליטיקאים.
מי שקרא את הספר "בתוך הכיס של הראיס" של עזרד לב שהיה שותפו של יוסי גנוסר המנוח ויועץ כלכלי לרשות הפלשתינית בימי אוסלו, זכה להצצה נדירה לעולם נסתר ומסועף של עסקים, שוחד ועמלות. לב מתאר כיצד ניצל ערפאת את שכרון השלום והנהנתנות הישראלי והפך את יוסי גינוסר למכשיר שלו בתוך צמרת השלטון. דרכו הוא שאב מידע, זרע דיסאינפורמציה, ושיחק בממשלת ברק כמו עם בובה. כמו כן מתוארת ההתנהגות התמוהה של גופי המודיעין הישראליים שלבטח ידעו על המשחק המסוכן הזה, ושתקו שתיקה שעד היום שווה חקירה.
משרדים וחברות של עו"ד דב וייסגלס ייצגו את מוחמד ראשיד, יועצו הכספי הקרוב של ערפאת, ואת הקזינו ביריחו שבו היו שותפים ערפאת ומרטין שלאף, המיליארדר היהודי האוסטרי החשוד במעורבות גם בפרשת סיריל קרן – שרון. גם הסכם ניגוד העניינים שעשה (בניגוד ליוסי גנוסר) כשקיבל תפקיד ממלכתי בלשכת שרון, לא יכול להסיר את הצחנה, לפחות המוסרית, הנודפת מהמצב של היותו יועץ ראש הממשלה, ישראלי ויהודי, ובה בעת פרקליט הקזינו שלדברי מתאם הפעולות בשטחים בשנת 1999, אלוף יעקב (מנדי) אור, רווחיו זרמו למימון הטרור.
שדה הגז שהתגלה מול חופי עזה מוערך בשווי של 4.5 מיליארד דולר. ערפאת התעקש שלא לשתף ישראלים בפרויקט, ולכן צורפה לעסקה עם הרשות הפלשתינית חברת "בריטיש גז" במקום חברה ישראלית – אמריקאית שיזמה את חיפושי הגז באיזור. כן צורפה לעסקה חברת תשתיות בשם "ccc" אשר ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, גילה שהיא מעורבת במימון טרור. רק העמלה הראשונית שאותה, לדברי לב, עמדו לקבל המתווכים גינוסר, מוחמד ראשיד ומרטין שלאף אמורה הייתה להיות כ- 2%, כלומר 90 מליון דולר! האתגר שלהם היה להשיג אישור ביטחוני ישראלי לקדוח בשדה ולשווק בסוף התהליך את הגז לישראל, תוך החרמת כל גורם ישראלי בהתאם לרצונו של ערפאת.
בספר מתוארת ההצלחה האדירה של גנוסר וחבריו שהתגברו על לחצם של האמריקאים שרצו להיות מעורבים בפרויקט, וגם על לחץ מצד מערכת הביטחון וגופי שלטון בישראל שנחרדו מהקשר שבין מכרה הזהב הזה לרשות הטרוריסטית
בספר מתוארת ההצלחה האדירה של גנוסר וחבריו שהתגברו על לחצם של האמריקאים שרצו להיות מעורבים בפרויקט, וגם על לחץ מצד מערכת הביטחון וגופי שלטון בישראל שנחרדו מהקשר שבין מכרה הזהב הזה לרשות הטרוריסטית. כן מתואר כיצד תומרן ברק לאשר על דעת עצמו, ללא החלטת ממשלה, קידוחי ניסיון בשדה למרות שבעיצומם פרצה מלחמת אוסלו.
"אוסלו היה מרחב פסיכולוגי וירטואלי שהכל מותר בו" מיטיב להגדיר עזרד לב את אווירת התקופה, תוך תיאורי המסעות בעולם, הבילוי במסעדות הצמרת, והשהייה במלונות הליגה העולמית. חגיגה מתמשכת מחוץ להישג ידן של מערכות המס והאכיפה של ישראל או של מדינה כלשהי, ותוך מחיאות כפיים של השמאל והתקשורת המתענגים על "השלום". התמורה להתעשרות המהירה הייתה מכירה צינית של האינטרסים הישראליים הנעלים והמקודשים ביותר שגם הובילה לגל הטרור שעזרד לב מוכיח כיצד מומן על ידי תרגילי ערפאת וכנופייתו, על רקע השתיקה והחידלון הישראליים.
"המרחב הפסיכולוגי הווירטואלי" של "השלום" תורגם לפסים מעשיים מאוד. מתווכים וחברות עשו ועושים הון "חוקי" מעמלות ועסקאות מפוקפקות לאספקת אנרגיה ומוצרי יסוד לרשות הפלשתינית שאינה אלא תשלובת פשע מאורגן מהגדולות בעולם השולחת זרועותיה לעסקי סחר נשק, סמים, גניבת רכב וחלפים, ותעשיית הזיוף שאוסלו העניקה לה טריטוריה וחסינות דיפלומטית בינלאומית.
עיתון "מקור ראשון" פרסם עוד לפני הבחירות כי מפלגת "קדימה" היא בכלל רעיון של מרטין שלאף, ואכן השלטון הנוכחי מאגד חלק גדול ממקורביו בישראל: אולמרט, רמון, פרס וליברמן.
השבוע שפכו המדינות התורמות 7 מיליארד דולר למדורת הטרור והשחיתות. נציגי ממשלת ישראל תמכו בכל כוחם כשכולם צובטים את עצמם נוכח המדיניות הבלתי נתפסת של שחרורי מחבלים וציודם בנשק, תוך כדי אדישות השלטון לקסאמים הממשיכים ליפול, שדרות הננטשת והמשק השובת. הספר של עזרד לב עשוי לספק חומר למחשבה למי יכולים להיות אינטרסים כספיים כל כך גדולים שמצבה המידרדר של ישראל אינה אלא שיקול משני.