הנה עוד דוגמא כיצד התקשורת מחליפה את "זכות הציבור לדעת" בחובת-הציבור-שלא-לדעת, כל אימת שהדבר משרת את העניין הפלסטיני.
להלן צרור עובדות מתוך החדשות שהתקשורת טייחה, מיסמסה והצניעה את הקשר ביניהן, והקורא יבין מעצמו למה:

האמריקנים הסכימו ככל הנראה לוועידה נוספת במוסקבה, תחת חסות הרוסים. סוריה, הקליינט שלהם, תקבל שם את הגולן. מין שת"פ שכזה בין המעצמות
- פיגועי הטרור בעיראק של הסונים והשיעים כאחד הולכים ופוחתים. במקביל יש מגעים גם בין נותני החסות - הסעודים המגבים את הסונים והאיראנים העומדים מאחורי השיעים.
- בעיראק התקיימו שיחות בין גורמים צבאיים אמריקנים לגורמים איראנים. היו גם שיחות אמריקניות-סוריות.
בלחץ אמריקני נדחה (למעשה בוטל) שיגור לוויין ישראלי מהודו באמצעות רקטה הודית שהיה אמור בין היתר לשכלל מאוד את הפיקוח שלנו מן החלל על איראן. הלוויין כבר הורכב על הטיל והורד סמוך מאוד לשיגור בפועל. לשיגור קדמו כמובן הכנות ממושכות, ללא ספק באישור אמריקני. מדוע חיבלה ארה"ב לפתע בביון הישראלי נגד איראן?
- איראן הפסיקה או לפחות צימצמה את סינון המחבלים והאמל"ח דרך גבולה עם עיראק. גם סוריה אטמה את הגבול ואינה מאפשרת עוד מעבר מחבלים, אמל"ח וכסף לעיראק.
- האמריקנים הסכימו ככל הנראה לוועידה נוספת במוסקבה, תחת חסות הרוסים. סוריה, הקליינט שלהם, תקבל שם את הגולן. מין שת"פ שכזה בין המעצמות: אתה תיתן לי לקרוע נתח מן היהודים כדי לתת לערבי שלי, ואני אתן לך לקרוע מהם להאכיל את הערבי שלך... רק לפני שבועות ספורים עוד מנע בוש כל מו"מ ישראלי-סורי על הגולן. מה קרה?
- אתר "דבקה" חשף ששרת החוץ האמריקנית נתנה אישור אישי לחברת סיסקו-סיסטמס האמריקנית למכור לסוריה ציוד אלקטרוני מתקדם שניתן להשתמש בו במערכות צבאיות כמו מכ"ם לטילים, תחנות התראה וציוד מעקב מודיעיני.

עם זה הלכנו לאנאפוליס, התפשטנו והתבזינו, ואפילו מחלנו על ריבונותנו וקיבלנו על עצמנו השגחה, פיקוח ושיפוט אמריקני צמוד, וגם התערבות פעילה אמריקנית במו"מ עם הפלסטינים שהינה למעשה תכתיב
- הבריטים מסרו רשמית את בצרה כביכול לצבא העיראקי החדש, אך למעשה למיליציות השיעיות, כלומר לאיראן. הפולנים הודיעו שהם מוציאים את כוחותיהם, וגם הקונגרס האמריקני נושף בעורפו של בוש לצאת. מסתמן שבעיראק שלאחר הנסיגה תתחלק ההשפעה בין סעודיה ואיראן, ואמריקה של בוש תשלם את המחיר שיידרש כדי שתוכל לצאת בכבוד והמחיר, כרגיל יהיה אנחנו.
- שני ביטויים גלויים להתקרבות בין סעודיה לאיראן:
לפני זמן מה בוועידת דוחה בירת קטאר אחז עבדאללה, מלך סעודיה, בידו של אחמדינג'ד והובילו לתוך האולם בלווי מחיאות כפיים של ראשי מדינות המפרץ.
מלך סעודיה הזמין את אחמדינג'ד לבוא למכה כדי לפתוח שם ביחד איתו את טכסי העלייה לרגל החאג'.
- את כל האופק הזה האירה כבמכת ברק ההודעה המשותפת של כל שש עשרה סוכנויות הביון האמריקניות, לפיה איראן הפסיקה את התוכנית הגרעינית הצבאית שלה עוד בשנת 2003, הודעה שסתרה כל מה שאמרו רק זמן קצר לפני כן. גם הדו"ח החדש הזה גופו, אם מתעמקים בו, עדיין רואה באטום האיראני סכנה חמורה. אלא, מישהו ערך את החומר בצורה כזאת שהפרשנות המקילה תופיע בראש הדו"ח ותוריד מעל הפרק סנקציות צבאיות או כלכליות נגד איראן. כך סלל הדו" את הדרך להסכמה בעיראק, מפורשת או שקטה.
- בד בבד עם פרסום הדו"ח האמריקני הודיעה רוסיה, בגיבויו של בוש, על הפעלתו המיידית של הכור האטומי שבנתה לאיראן בבושהר שעוכבה במשך שנים. כאילו ידו של במאי אחד תיזמנה ותיזמרה את כל הארועים האלה לפי מיטב האינטרסים של הצדדים.
- סעודיה ומצרים דחו את רשימת העזתים עולי הרגל ואת מסלול הגעתם למכה, דרך ירדן, שהציע שלטון אבו מאזן וקיבלו תחתה רשימה של אנשי חמאס. המצרים פותחים להם את המעבר דרך סיני, והסעודים את הכניסה לסעודיה ביודעם שפני "עולי הרגל" האלה מועדות לאיראן, לאימונים צבאיים וטרוריסטים.

ואל תאמינו שארגוני הביון העמידו את בוש כביכול בפני עובדה מוגמרת. כאלו בוש הוא "הטוב", ואנשי משרד החוץ והביון הם "הרעים". צריך להיות מאוד נאיבי לחשוב שסוכנויות ביון מחוללות מהפכת חצר נגד נשיא ארה"ב בשידור חי
כל ההתפתחויות המהפכניות הללו השאירו אותנו לא רק זנוחים ומבודדים, אלא גם עלובים ומגוחכים כאילו היינו שוטה הכפר. שהרי אנחנו הלכנו לאנאפוליס מתוך הנחה ותמורת הבטחה שארה"ב מכנסת שם חזית נגד איראן של כל הערבים "המתונים" וסעודיה בראשם, ושם באנאפוליס נתקבל חגיגית לתוך המועדון הכל-ערבי שהשמאל השלטוני שלנו כל כך משתוקק לו. אמרו שכך לא נעמוד מול איראן לבדנו, וגם נפתח לנו "חלון הזדמנות" של שלום היסטורי. והואיל "ואין ארוחות חינם", הסכמנו שנהיה אנחנו הארוחה: מדינה פלסטינית נקים על אדמת מולדתנו, את בירתנו נמסור, 300,000 מבני עמנו נגרש ופליטים שלהם נקלוט. הקורבן הזה יבצר את מעמדה של הפטרונית שלנו אמריקה בעולם הערבי, ויחד נעמוד מול "ציר הרשע": אירן, סוריה, חיזבאללה והחמאס.
עם זה הלכנו לאנאפוליס, התפשטנו והתבזינו, ואפילו מחלנו על ריבונותנו וקיבלנו על עצמנו השגחה, פיקוח ושיפוט אמריקני צמוד, וגם התערבות פעילה אמריקנית במו"מ עם הפלסטינים שהינה למעשה תכתיב. עלינו על עצמנו ונכנענו גם לדרישה הערבית ללוח זמנים: שנה אחת שבסופה חייבת לקום המדינה הפלסטינית.
בוש, "גדול ידידינו", כביכול, אילץ אותנו לחתום על הצהרה האומרת "ארצות הברית תשגיח ותפסוק לגבי מילוי מפת הדרכים על ידי שני הצדדים". הביטוי הוא monitor שפירושו: לייסר, להוכיח, להזהיר, להורות ולנזוף בכל הנוגע להתנהגותו של אדם.
על כך כותבת שרה הוניג בעיתון ג'רוזלם פוסט: "לא הישראלים יוכלו להעריך אם רימו אותם או לא, והאם הצדדים מילאו אחר מפת הדרכים. הישראלים לא יקבעו אם ההתקדמות היא לשביעות רצונם. לא שביעות רצונם חשובה, כי אם שביעות רצונה של קונדוליזה. את החשיבה יעשו פקידי משרד החוץ האמריקני, וג'יימס ג'ונס הוא המפקח שמונה לשמור שהווסלים הבלתי אחראים ילכו בתלם".
"איך תראה הפסיקה הזאת", אומרת שרה הוניג, "ניתן לראות כבר מן ההצהרה המשותפת שכפו האמריקנים על ישראל באנאפוליס, בזה הלשון: "אנחנו (אולמרט ואבו-מאזן) מביעים את החלטתנו להלחם בטרור ובהסתה, בין אם בוצעו ע"י פלסטינים ובין ע"י ישראלים".
שמתם לב? אנחנו לא נשלח יותר מתאבדים יהודים ולא נקים ארגוני טרור, וכדומה. אם זה השיפוט האמריקני "ההוגן", כבר ברור מה מחכה לנו מה"פוסק" ג'יימס ג'ונס וחבריו.

לכל הטרגדיה הזאת עוד חסר האקט הסופי, זה שבו מגרשים את שוטה הכפר מן העיר: לאחר שעשינו כל כך הרבה ויתורים, כולל על חשבון ביטחוננו, "כדי לחזק את מעמדו של אבו-מאזן" במלחמתו בחמאס ובטרור
גם לשר אבי דיכטר חזות קשה. "האמריקנים 'טעו' בדו"ח המודיעין שלהם על הגרעין האיראני", אמר, "והדבר עלול להוביל ל'יום כיפור אזורי'. באנאפוליס ארה"ב הוסמכה להיות שופטת, האם הפלסטינים מיישמים את התחייבויותיהם במפת הדרכים בכל הקשור ללחימה בטרור. (אולם) אותם גופים בארה"ב עלולים לטעות ולקבוע שהפלסטינים עמדו בהתחייבויות ואז יהיו לכך משמעויות קשות מבחינת ישראל".
ובלשון פחות דיפלומטית: כשם שעיוותו לצרכים פוליטיים, דו"ח על ההכנות הגרעיניות האיראניות, כך הם יפעילו כאן את הפיקוח והשיפוט שלהם לטובת הערבים. יוצא שבאנאפוליס ה"ה אולמרט, ברק ולבני הכניסו אותנו לתוך מלכודת. ישראל מישכנה את עתידה תמורת חלום תעתועים, פאטה מורגנה, בלוף – של כביכול חזית כל-ערבית אנטי-איראנית בניצוח אמריקני, כאשר במועד קיומה של אנאפוליס כל המשתתפים, ואמריקה בראש, כבר היו במקום אחר לגמרי, בהליכה לקראת איראן וסוריה ולא נגדן (ולכן סוריה השתתפה). כולם היו שותפים (שר מצרי ביקר באיראן, לראשונה אחרי הרבה זמן!), והכל ידעו שמגמת פניה של אנאפוליס הפוכה בדיוק, חוץ משוטה הכפר זה שלא מתייעצים איתו ולא מספרים לו, כי אם פשוט אומרים לו מה לעשות.
ואל תאמינו שארגוני הביון העמידו את בוש כביכול בפני עובדה מוגמרת. כאלו בוש הוא "הטוב", ואנשי משרד החוץ והביון הם "הרעים". צריך להיות מאוד נאיבי לחשוב שסוכנויות ביון מחוללות מהפכת חצר נגד נשיא ארה"ב בשידור חי. סביר יותר שהנשיא הורה לסוכנויות הביון לנסח את הדו"ח שלהם כך שיתאים למדיניות החדשה וגם את הספין, כאילו הם כפו את זאת עליו, הכינו מראש, ושוטה הכפר קנה.
עכשיו נבין גם מדוע נשיא ארה"ב עומד לכבד אותנו בשני ביקורים. סרקוזי הצרפתי התבטא שהבעייה עם הגרעין האירני אינה פתורה עדיין, הואיל וישראל המאויימת עלולה עוד להגיב בעצמה. שולחים אפוא את הנשיא לתת לנו כבוד ואולי גם איזו "הבטחה נשיאותית" חלולה וחסרת ערך כדי ששוטה הכפר לא יחולל שערוריה.
יש עוד סיבה למה צריך להטריח הנה את בוש: מעם נורמלי, מאומה גאה, מציבור חפשי וריבוני, היו מצפים שכשמתברר לו שרימו אותו ואף שמו אותו לצחוק ולקלס הוא יתקומם ויודיע לכל הפחות שההתחייבויות שהוצאו ממנו במירמה ובטענות שווא בטלות. ואנחנו חופשיים מכבלי אנאפוליס מחשש, פן ישראל הכנועה והמבולבלת הנוהגת כמוכת ירח, עדיין מסוגלת להגיב כך, יבוא הנה בוש כדי לוודא שלמרות שהופקרנו ונבגדנו, אנחנו את הדרך אל האבדון שקוראים לה מפת הדרכים נלך עד הסוף.
על כן, עתידים לנו גינוני כבוד ומחמאות לרוב והכל כדי להקל על אולמרט להאכיל אותנו את הגלולה המרה של המפלה המדינית המחפירה ביותר שנפלה על איזה שהוא עם מאז צ'כוסלובקיה של מינכן.
בימי קדם נהגו לצפות את קרנות איל הקורבן בזהב ולהובילו אל סופו בתהלוכה מפוארת: מעין זה הוא הכבוד שמכינים לנו האמריקנים לרגל עלותנו לקרבן במעמד ההתקרבות של אמריקה וכל הערבים ה"מתונים" לאיראן, לסוריה לחיזבאללה ולחמאס, כשהקמת מדינת פלסטין על חורבות מולדתנו ההיסטורית היא נקודת החיבור.
לכל הטרגדיה הזאת עוד חסר האקט הסופי, זה שבו מגרשים את שוטה הכפר מן העיר: לאחר שעשינו כל כך הרבה ויתורים, כולל על חשבון ביטחוננו, "כדי לחזק את מעמדו של אבו-מאזן" במלחמתו בחמאס ובטרור. עוד נוזמן ל"אנאפוליס לעניים" כאן בארצנו לסעודת הפיוס בין פת'ח לחמאס, בין מחמוד עבאס לכאלד משעל.
ומי יעלה שם על הצלחת? שוב אנחנו, כמובן.