למה חסמנו את הכביש לתושבי ירושלים? כי יותר כבר אי אפשר. אנחנו כבר לא יכולים לשבת בשקט ולשמוע את אותם אמירות נבובות של הממשלה, ולא לעשות כלום. נמאס לנו מהממשלה הזאת ומראשיה. נמאס לנו מהסיסמאות שהם מפריחים לאוויר, אחרי עוד משפחה שחייה נהרסו בשבריר של שנייה.

שדרות מדממת למוות, ונראה שלקברניטי המדינה זה לא מזיז. נשארנו לבד מאחור. אין לנו הגנה ולא הנהגה. מה שנותר לנו לעשות זה להתפלל לאלוקים שיעזור לנו (באמת היו לנו המון ניסים בשדרות, וכבר הפסקנו לספור). אבל במסורת היהודית מקובל שאין סומכים על הנס, למרות שזו המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל שיודעת שבכל רגע נתון, אם הפלסטינים ירצו בכך הם מעלים את שדרות באש ואולמרט לא יעשה דבר כדי לעצור את זה. כי כל עוד הכוחות לא בשטח של האויב, הפלסטינים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, אבל נקווה לטוב, כך אומרים במסדרונות הממשלה בירושלים.



לכן, מה שנותר לנו לעשות זה לשבור את הכלים כנהוג במאבקים חברתיים ופוליטיים במדינת ישראל. להוריד את הכפפות ולצאת למאבק לא אלים, אבל גם לא פשרני יותר מדי. אחרת לא מקשיבים לך

לכן, מה שנותר לנו לעשות זה לשבור את הכלים כנהוג במאבקים חברתיים ופוליטיים במדינת ישראל. להוריד את הכפפות ולצאת למאבק לא אלים, אבל גם לא פשרני יותר מדי. אחרת לא מקשיבים לך.

תושבי שדרות ואני ביחד איתם היינו נאיביים מדי, כל כך תמימים. כאשר קיבלנו את ההבטחות של כל ראשי הממשלות בעשור האחרון שהבטיחו שבעיית הקאסם תיפתר: "זה רק עניין של זמן עד שצה"ל הגדול יכנס בהם בפלסטינים וישבור להם את הרגליים והידיים", כך הבטיחו לנו במשרדי הממשלה. הם הבטיחו.

לא ידענו שיש לנו עסק עם פחדנים ושקרנים. פחדנים, כי הם מפחדים לעשות את המעשה הנכון, הראוי והמוסרי להגן עלינו בכל מחיר, כמו כל מדינה חפצת חיים שנלחמת למען אזרחיה.

מה שהפלסטינים מעוללים בדרום כבר כל כך הרבה שנים זה פשע. בזה אין ספק, אבל אין לי טענות נגד החמאס. הם מגדירים אותי כאויב, והם פועלים כדי לחסל אותי ואת כל ההתיישבות הישראלית בנגב המערבי. הם אומרים את זה בריש גלי, לא מסתירים שום דבר. הבעיה שלי זה הממשלה שלי שמגלה רפיסות מדהימה מול חוליות הטרור של משגרי הקאסם. שנים על גבי שנים הם הורסים לנו את החיים בדרום, ושום דבר לא נעשה. ושלא יספרו לנו סיפורים ש"חיסול הקאסם זה לא זבנג וגמרנו". שמונה שנים זה מספיק זמן כדי למצוא פתרונות אסטרטגיים, צבאיים ומדיניים כדי לחסל את הטרור האווירי מעזה. גם ממשלת אולמרט כבר מספיק זמן נמצאת על כס ההנהגה, והחידלון שלה הוא הנורא מכולם כי בתקופת ממשלת אולמרט כוחות הטרור ברצועה מכפילים ומשלשים את כוחם הצבאי, אבל אולמרט לא עושה דבר גם כשהטילים מרחפים להם כבר מעל אשקלון. ולא, חיסולים ממוקדים אינם הפיתרון משום שהפלסטינים מיומנים וחזקים. הם אויב מר וקשה, וכדי לשבור אותו צריך לפעול בעוצמה ולא בפעולות נקודתית. 





יצאנו לחסום את כבישי ירושלים, כי נמאס לנו להיות מושפלים. מאסנו בהשפלה המתמשכת ובחידלון הישראלי. נמאס לנו לראות את החברים שלנו בטלוויזיה ממררים בבכי כל יום מחדש אחרי עוד קאסם שהרס משפחה

ממשלות ישראל גם שיקרו את תושבי שדרות בהבטחות ללא כיסוי על פתרונות צבאיים שמעולם לא התרחשו. ובל נשכח את תוכנית ההתנתקות המפוארת שהייתה אמורה לספק ביטחון, צידוק מוסרי, וגיבוי בינלאומי כביכול לפעולות צה"ל בעזה במידה שהקאסמים ימשיכו להתפוצץ ברחובות העיר. איזה הגנה ואיזה גיבוי בינלאומי. שום דבר מזה לא נשאר. רימו אותנו. לא רק את תושבי שדרות, אלא את כל אזרחי מדינת ישראל.

יצאנו לחסום את כבישי ירושלים, כי נמאס לנו להיות מושפלים. מאסנו בהשפלה המתמשכת ובחידלון הישראלי. נמאס לנו לראות את החברים שלנו בטלוויזיה ממררים בבכי כל יום מחדש אחרי עוד קאסם שהרס משפחה. נמאס לנו מהסיסמאות והספינים של ממשלת ישראל והעומד בראשה.

די, מספיק.