המאבק בין השר פרופ' דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש אינו אישי, אלא לאומי. למאבק זה יש השלכות רבות הנוגעות לנושאים גורליים לעם היהודי, ולכן אעלה כאן מספר שאלות שיבהירו את יסוד המאבק, והבה תהיו כנים וענו על שאלותי: 



המאבק בין השר פרופ' דניאל פרידמן לבין נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש אינו אישי, אלא לאומי. למאבק זה יש השלכות רבות הנוגעות לנושאים גורליים לעם היהודי

א.
 האם בארה"ב (ערש הדמוקרטיה המודרנית) בית המשפט העליון היה מעז להורות לנשיא כיצד לפעול בעיראק? (ושם הצבא האמריקאי עושה מעשים פי כמה חמורים ממה שאנו עושים ביו"ש ועזה).



ב. האם אזרח אמריקאי ממוצא היספאני היה מעז לטעון כי אין זכות קיום לארה"ב, ועליה להחזיר את מרבית שיטחה לאינדיאנים?



ג. האם בית המשפט העליון בוושינגטון היה מעז לפסוק כי מותר להקים ישובים רק לכושים ולאדם לבן אסור לגור בהם? (כפי שקבע בג"צ אצלנו, כי לערבי מותר לגור בישובים יהודים, אך כאשר אזרח יהודי ביקש לרכוש אדמה בישוב ערבי הוא נדחה).



ד. האם בית הלורדים באנגליה היה מעז לקבוע כי המלחמה בפוקלנד (1984) היא כיבוש, ולכן חובה להחזיר לארגנטינה את כל שטח האי? (ומה לאנגליה ולפוקלנד הרחוקה ממנה אלפי מייל?!).



ה. האם בית המשפט העליון בצרפת היה מעז לקבוע כי שליחת חיילים צרפתיים לצ'אד או לאנגולה היא בגדר כיבוש, ולכן בית המשפט יקבע באיזה אופן ילחמו חיילי צרפת שם?



ו. כיצד היה נוהג בית המשפט העליון בקנדה אילו תושבי מחוז קוויבק היו דורשים להכיר בזכויותיהם הלאומיות, וכי קנדה תתמוך רק בצרפת (מאחר ותושבי קוויבק דוברים צרפתית ורואים עצמם כחלק מתרבות צרפת)?



ז. כיצד היה מגיב בית המשפט העליון באיטליה לו תושבי האי סיציליה היו דורשים להתנתק מאיטליה, כיוון שאין להם משותף עם תושבי הצפון (מילאנו), אלא עם משפחות הפשע בניו-יורק?



ח. מדוע בג"צ מתיר לרשימות ערביות לרוץ לכנסת, למרות אלו מתנגדות למדינת ישראל כמדינת העם היהודי?





באיזו מדינה נאורה נשיא בית המשפט העליון היה מתייצב לדיון של הוועדה המשפטית של בית המחוקקים, ונוכח בעת הצבעה על שינוי תקנה המשנה סמכות שיפוט של בתי המשפט?

ט.
 באיזו מדינה נאורה נשיא בית המשפט העליון היה מתייצב לדיון של הוועדה המשפטית של בית המחוקקים, ונוכח בעת הצבעה על שינוי תקנה המשנה סמכות שיפוט של בתי המשפט? רק בישראל, אהרון ברק נכח בהצבעה של ועדת החוקה. למרות שכל המשקיפים נתבקשו לצאת מחדר הוועדה, ברק נשאר לשבת ליד יו"ר הוועדה דאז, אופיר פינס (כדי לוודא שרוב הח"כים יצביעו "נכון").



י. באיזו מדינה מתוקנת נשיא בית המשפט העליון היה מעז להיפגש לבדו עם שגריר מדינת ענק, ואחר כך להסביר כי עדכן את השגריר בפסיקות של בית המשפט? רק בישראל השופטת דורית בייניש נפגשה עם שגריר ארה"ב. האם השגריר נזקק לנשיאת בית המשפט העליון, כדי לדעת אופי פסיקות כאן? ברור כשמש כי מי שיזם את הפגישה היה השגריר ולא כדי להתעדכן, אלא כדי ללחוץ על הגב' בייניש לחדד את הפסיקות של בית המשפט העליון בעניין פינוי מאחזים ביו"ש ועוד מרעין ובישין שכאלו.



יא. איך יתכן כי משטרת ישראל מעזה למנוע מנהגי אוטובוסים להסיע אנשים להפגנות של הימין ובית המשפט שותק?



יב. איך יתכן כי מזה שנים מפגיני השמאל פוגעים מידי יום ו' בגדר הביטחון בכפר בילעין ואף אחד מהם לא נשפט למאסר, אך מפגינים ממחנה הימין נשפטים לחומרה בגין שטויות?



יג. באיזו מדינה מתוקנת באירופה מפגינים נשפטו לשנים, גם כאשר שרפו צמיגים בכבישים ועצרו תחבורה?



אפילו זורקי בקבוקי מולוטוב בעת כינוסי הג'-7 לא נכלאו לשנים, אך אצלנו השלטון "הדמוקרטי", בחסות בתי המשפט, עצר וכלא אנשים שרק עמדו ליד צמתים ונשאו סרטים כתומים, ואלו שחסמו כבישים נשפטו לשנים.



יד. איך יתכן כי צביה שריאל, נערה בת 18, מואשמת בתקיפת ערבים, כאשר אלו נכנסו לישוב בו גרה כדי ליצור פרובוקציה? (שניזומה על ידי המינהל האזרחי וזה הוכח בדיון מיום 4.3.08) ונכלאת למשך חודשים, רק משום שסירבה להכיר בסמכות השיפוט של מערכת בתי המשפט?! מה הפלא שסירבה, כאשר מאז 2005 יש שיסוי בחסות "החוק", בכל מי שדורש כי רק העם היהודי יכריע בשאלה: מה יהא אופייה של המדינה, גודלה וסוג החיים בה?



טו. האם אנו דמוקרטיה, או דמוקטטורה?



מאחר ונפשו של שר המשפטים נקעה מהמצב, מה הפלא שרוב הציבור היהודי הסובל מתחלואי המערכת, תומך בו (ואיני מונה את המגזר הערבי-הישראלי שמצביע רק נגד האינטרסים של העם היהודי)

מאחר ונפשו של שר המשפטים נקעה מהמצב, מה הפלא שרוב הציבור היהודי הסובל מתחלואי המערכת, תומך בו (ואיני מונה את המגזר הערבי-הישראלי שמצביע רק נגד האינטרסים של העם היהודי). ומה הפלא שרוב הציבור היהודי מואס בבג"צ ובמערכת המשפט?!

חוט דק מפריד בין מאיסה ובין כינון מערכת בתי משפט אלטרנטיבית, ולא רחוק היום שחוט זה ייקרע.

אני חסיד של שלטון החוק והמשפט, ובתנאי שזה נועד לשרת את האמת והצדק של העם היהודי בלבד. אך כאשר המשפט משרת מטרות זרות ומסכן את המשך קיומו של עם ישראל, אזי אין ברירה אלא להיאבק בו. ובפרט לאור העובדה כי מערכת המשפט מתייחסת אל אנשי המחנה הלאומי כאל אויב המדינה.