מאמר שנכתב בעקבות תוכניותיהם של האחים עופר להקים בערד מכרה פוספטים
הגורל הצפוי לעיר ערד מסכם פחות או יותר את סיפורה של מדינת היהודים שירדה מן הפסים, ויש כאלה הטוענים - כצפוי. מי שמחזיק עדיין את מדינת ישראל כיישות לאומית ריבונית המצליחה להעמיד פנים של בת-קיימא, אלה הם אך ורק הערבים. לולא הערבים כבר לא היה ניתן להסוות את סדקי ההתפוררות הפנימית.
בפעם המי-יודע-כמה מוכיחה לנו הארץ הזאת שלמדינה יהודית אין שום זכות קיום כיישות ריבונית סתמית שכל מטרתה היא לכונן בית לאומי לעם היהודי ככל העמיםבפעם המי-יודע-כמה מוכיחה לנו הארץ הזאת שלמדינה יהודית אין שום זכות קיום כיישות ריבונית סתמית שכל מטרתה היא לכונן בית לאומי לעם היהודי ככל העמים. חדי האבחנה בקרב מנהיגי הציונות וחלוציה גם לא רצו מדינה כזאת, ובחזונם לא הייתה כל פשרה ביעד הגשמתה של מדינה יהודית המהווה מופת רוחני לכל העמים.
את מדינת ישראל, כפי שהיא נראית כיום, היה צריך להקים באוגנדה. מאחר שאוגנדה הגיאוגרפית ירדה מעל הפרק, כוננה היצירתיות היהודית את אוגנדה בארץ ישראל. אלא שארץ ישראל תיפטר מהחטוטרת האוגנדית, כפי שנפטרה משאר הספחות: האשורית, הבבלית, הפרסית, היוונית, הרומאית, הביזנטינית, האסלאמית, הצלבנית, העותומאנית והבריטית.
אוגנדה היהודית היא עוד אפיזודה קולוניאליסטית בארץ ישראל שאינה מיועדת להכתים את רוחניותה בקלון הקולוניאליזם הדורסני, הגס והאווילי, גם אם הוא יהודי.
האוגנדיזם הנדל"ניסטי הגולמי ניכר על כל צעד ושעל באדמתה הפצועה של הארץ הטובה הזאת המתייסרת תחת פשעיהם של בני בלייעל שכל מהותם הקיומית מתגמדת לצרור השלמונים שהם מחלצים מעושק עפרה הקדוש.
האוגנדיזם הישראליסטי אינו רואה בני אדם ממטר: לא יהודים, לא ערבים, לא כל אדם שנשמת חיים באפו. הוא אינו רואה את טבעה המופלא של הארץ, את החי והצומח, את ההר, הגבע והעמק הקורנים יפעההאוגנדיזם הישראליסטי אינו רואה בני אדם ממטר: לא יהודים, לא ערבים, לא כל אדם שנשמת חיים באפו. הוא אינו רואה את טבעה המופלא של הארץ, את החי והצומח, את ההר, הגבע והעמק הקורנים יפעה. כל תכליתו הקיומית של האוגנדיזם מתמצה בפולחן הפרויקטים... טלאי על טלאי, דחפור על דחפור, בטון על בטון, ברזל על ברזל, אספלט על אספלט, פלסטיק על פלסטיק... כריך ערב לכרישי ההון הרעבתניים שבתוכו מפרפר לו בחוסר ישע האדם הקטן...
מאין ייוושעו תושבי ערד הזועקים לעזרה לנוכח פעמיו הרועמים של הגולם המיזמי הקרב ומאיים להחריב את חייהם תחת מכבשיה הרועמים של המפלצת הפרויקטנטית הבאה... מאין יבוא עזרם... כי במקום שבו צפעוני הנדל"ן מזילים את רירם הארסי אל תוך האדמה, גורפים שלמוני בצע מעפרה, משחיתים את פניה בבולמוס עיוור של חמדנות, במקום כזה נרמס האדם ואין מושיע.
זהו המקום שבו מסתיים חלום ארץ ישראל ומפנה את מקומו לסיוט אוגנדה.