אחרי שסקרנו בקצרה שבעה מתוך נימוקים רבים נוספים שנתנו ראשונים ואחרונים למצוה זו, נשוב לדברי חז"ל עצמם שרק הם העיקר יותר ממה שאמרו אחרים, ונבין השלכת הדברים לבעיות זמננו. בזמנם שאל אחד מהתלמידים: "מה הטעם לשמיטה?" , ענה לו הרב: "זירעו שש והשמיטו שבע [שביעית], כדי שתדעו שהארץ שלי היא", פירש רש"י: "ולא ירום לבבכם בשבח ארצכם ותשכחו עול מלכותו" (סנהדרין ל"ט, ע"א). כלומר מפרסמים אנו בזאת שארץ ישראל היא של הקב"ה בלבד, ולא של עם ישראל כשלעצמם.



בימינו האומות שוב טוענות נגדנו כי כביכול כבשנו ארץ לא לנו. בימינו מתקיים הפסוק בהלל "מן המיצר קראתי י-ה" וכו', "כל גוים סבבוני". מדוע "כל"? כי התחברו נגדנו שלשת בני נח

בן דורו של אריז"ל הרב משה אלשיך כתב בתחילת פרשת בהר (מהד' לב שמח, עמ' רב) דברי חז"ל המובאים ברש"י (בראשית א', א') מדוע התורה מתחילה במעשי בריאת העולם ע"י הקב"ה? כי אם יטענו האומות שבני ישראל לסטים הם שגזלו ארצותיהם של ז' אומות, התורה מעידה נגדם כי כל הארץ היא רק של הקב"ה והוא הנותן למי שהוא ישר בעיניו. ולכן אין מקום לשום טענות ומענות. כדי להפגין לקח נפלא זה בכל דור ודור, ציוה ה' אותנו על קיום מצות השביעית "למען יתנו אל ליבם ויזכרו כי ה' ברא העולם ונותן למי שהוא רוצה". לכן, שנה של שבת הארץ דומה היא ליום השבת, ללמד על בריאת העולם על ידי הקב"ה כי רק הוא בלבד אדון הארץ.

בימינו האומות שוב טוענות נגדנו כי כביכול כבשנו ארץ לא לנו. בימינו מתקיים הפסוק בהלל "מן המיצר קראתי י-ה" וכו', "כל גוים סבבוני". מדוע "כל"? כי התחברו נגדנו שלשת בני נח: הישמעאלים שהם בני שם, הנשיא בוש והנוצרים שהם בני יפת, ושרת החוץ של ארה"ב נציגת בני חם. מצטרפים אליהם בני בלייעל שהם שונאי בני עמם ישראל. טוב שנזכיר במפורש יסוד גדול זה שלא לקחנו ממי שהוא אחר מאומה. ארץ זו אינה שייכת לשום אדם קרוץ חומר. הקב"ה הוא ריבון העולם, והוא שציוה לנו לגור בארצנו, והוא שציוה על בני נכר "לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" (שמות כ"ג, ל"ג). אפילו אם נערוך באוכלוסיה שלנו "משאל עם" על מסירת חלקי ארץ ישראל לידי נכרים, אינו מועיל. כי אין אנו "בעלים" כלל על ארץ ישראל (דברי רצי"ה קוק, "להלכות ציבור", עמ' ק"י, ק"כ, קכ"א, קכ"ה, קכ"ז ועוד).

לפני מלחמת העולם השניה (שנת 1937) הציעו כמה מאומות העולם לחלק את א"י בינינו לבין הערבים. חלק מראשי היישוב נטו לקבל הצעה זאת, במיוחד לאור המצב המסוכן ומפחיד מאד של יהדות אירופה שהיו מאויימים ב"פתרון הסופי" (כלייה) ע"י הנאצים המתעצמים. באותו זמן כתב תלמידו המובהק של הרב קוק, הרב יעקב משה חרל"פ: "ואין ספק כי אם יגיעו הדברים ויצטרכו [נציגי עמנו] חלילה לחתום על כתב חוזה בינלאומי שמשמעו יהיה ויתור איזה שהו מכל זכותנו על א"י, נוח יותר להחותמים לקצץ בהונות ידיהם [ולסרב לחתום, כמ"ש במדרש תהלים, מזמור קלז, "ונטלו אליוני [בהונות] ידיהם לתוך פיהם ומרצצים אותם", לכן התנצלו "איך נשיר?"] ולא יקצצו בנטיעות גן רוה.



ולכן גם בזמננו ובעידננו הלימוד של שביעית הוא שהארץ היא של ה', לא של אף אחד מבני ישראל [אפילו אישי הממשלה]. "כי גרים ותושבים אתם עמדי", ואין בסמכותנו ולא ביכולתנו לוותר אפילו על מילימטר אחד מארצנו

כשם שהאומר כל התורה מן השמים חוץ מאות אחת, הרי הוא כופר בעיקר (סנהדרין צט.), כן האומר כל א"י לישראל חוץ מן שעל אחד, הרי הוא נוטל מקדושת הארץ, ואת נפש ישראל הוא קובע" (הכרוז מובא בהקדמה ל"ממעיני הישועה", מהד' שנת תשל"ז). והרב חרל"פ לא התחשב בבעיית פקוח נפש למליוני נפש מישראל שמבלעדי הסכם בינלאומי זה לא יוכלו להמלט מאירופה ולבוא ארצה. כי קבע שיש לנו למסור נפש על כך.

ואם יש היום מפלגות דתיות או חילוניות המצטרפות למורדים בה', אותם שסימן היכר שלהם הוא "וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו" (תהלים קו, כד), לקראתם נקרא בלהט ודאגה: "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם, פן תספו בכל חטאותם" (במדבר טז, כו). הרי גם עדת קרח זלזלה בכבוד א"י (שם טז, יג).

ולכן גם בזמננו ובעידננו הלימוד של שביעית הוא שהארץ היא של ה', לא של אף אחד מבני ישראל [אפילו אישי הממשלה]. "כי גרים ותושבים אתם עמדי", ואין בסמכותנו ולא ביכולתנו לוותר אפילו על מילימטר אחד מארצנו. וזה הלימוד שהגמרא אמרה "זירעו שש והשמיטו שבע [שביעית], כדי שתדעו שהארץ שלי היא" (סנהדרין לט ע"א). בימינו זהו עיקר גדול שעלינו ללמוד ממצות השביעית.