לפי ידיעות רבות עומדת להתקיים עסקת "שבויים" עם החיזבאללה שבמסגרתה ישוחררו ארבעת מחבלים לבנונים, עשרות מחבלים פלשתינים וכן המפלצת סמיר קונטר, רוצח משפחת הרן. התמורה, לפי אותן ידיעות, תהיה גופותיהם של רגב וגולדווסר שלדאבוננו כנראה נהרגו בהתקפת החיזבאללה.
במשך שנים רבות הייתה ישראל סמל המלחמה בטרור ואי כניעה לדרישותיו. לאחר טבח הספורטאים שביצעו כנופיות ערפאת באולימפיאדת מינכן ב-1972 חיסלה ישראל בעקביות את האשמים במשך שנים
אם הידיעה הזו נכונה, מדובר בשיא חדש של תבוסנות, חוליה נוספת בשרשרת עסקאות מופקרות שביצעו ממשלותינו הכושלות שלאורך השנים הגבירו את תיאבון הערבים לדרישות מופרכות תמורת שבויינו, ובכך עודדו חטיפות נוספות.
במשך שנים רבות הייתה ישראל סמל המלחמה בטרור ואי כניעה לדרישותיו. לאחר טבח הספורטאים שביצעו כנופיות ערפאת באולימפיאדת מינכן ב-1972 חיסלה ישראל בעקביות את האשמים במשך שנים. ישראל לימדה את העולם כיצד מאבטחים מצליחים למנוע חטיפת מטוסים, והשיא היה במבצע יהונתן - פעולת השחרור הדמיונית באוגנדה של נוסעי מטוס שנחטף.
ישראל שהוכיחה לטרור שהפשע אינו משתלם הידרדרה מאז, וכיום היא הסמן הקיצוני של התרפסות, ויתורים, וכניעה לטרור.
ישראל שילמה בשחרור 1,750 מחבלים תמורת 9 שבויים מ"מלחמת לבנון הראשונה" בשתי עסקאות חליפין, ובפעם הראשונה חלקם הגדול הוחזרו ליש"ע והפכו למובילי הטרור.
בימים שעוד רצינו לחיות נחטפו מלבנון עבור רון ארד במבצעים מסוכנים מוסטפה דיראני ועבד אל כרים עובייד, אך הם שוחררו ע"י שרון יחד עם עוד כ-400 מחבלים פלשתינים, תמורת גופות וסוחר הסמים טננבאום. בכך ויתרה ישראל על שחרור רון ארד ו\או על גביית מחיר תמורתו. כעת אנו מגיעים לשיא, יותר נכון לתחתית, כשהפעם מדובר בעסקה של שחרור מחבלים רק תמורת גופות, כלומר: למעשה בחינם.
ההפקרות של שחרורי המחבלים היא מדד אמין להתדרדרות הכללית ברצון הקיום של ישראל.
במקביל לעסקאות שהפכו מופקרות יותר, כן גברה הבגידה בבני בריתנו כשננטשו סוכנינו הערבים ביש"ע, כשבגדנו בצד"ל, בעטנו בפולארד ורון ארד, שברנו את הכלל שלא מפקירים פצועים בשטח בפרשת מדחת יוסף וגם בקרב הפחות מפורסם בהר עיבל שבוע לאחר מכן, גירשנו את טובי אזרחינו מבתיהם בגוש קטיף והשומרון, ונתנו לטרור את יישוביהם כפרס.
לאורך אותה תקופה התקדם גם סרטן הוויתורים המדיניים: באוסלו הכנסנו אלינו הביתה את ערפאת וכנופייתו, שאף קיבל בזכותנו את פרס נובל לשלום, ולאחר מכן ברחנו מלבנון ומעזה.
יש מי שימצא את הקשר לכל זה עם קצב זרימת המעטפות ל"מנהיגינו" ולמפלס האישומים למיניהם, החל מהטרדות מיניות וכלה בשחיתות "פשוטה".
ישראל שילמה בשחרור 1,750 מחבלים תמורת 9 שבויים מ"מלחמת לבנון הראשונה" בשתי עסקאות חליפין, ובפעם הראשונה חלקם הגדול הוחזרו ליש"ע והפכו למובילי הטרור
כעת, כל תהליכי ההרס מצטרפים לתמונה אחת מפחידה. שיא השחיתות מצטרף לשיא הוויתורים וההפקרות הביטחונית, אלו מצטרפים לשיא בשאיפה לגרש עוד עשרות אלפי אזרחים מבתיהם, והמחוג המורה על התהליך ההרסני הוא עסקת השבויים הזו.
אהוד אולמרט מבטא באישיותו את כל היבטי הנפילה. האיש הרים דגל לבן כבר לפני שלוש שנים בכנס בניו יורק, כשאמר שנה לפני שהוביל אותנו לקריסה בלבנון: "אנו עייפים מללחום, אנו עייפים מלהיות אמיצים, אנו עייפים מלנצח, אנו עייפים מלהביס את אויבינו". האיש בעל משפחת השמאל הקיצוני, איש המעטפות והקומבינות, איש הויתורים ביו"ש, בגולן וגירוש היהודים הוא גם איש עסקת קונטאר תמורת גופות.
לכן, מספיק לראות את רמת ההפקרות של עסקת השבויים התורנית כדי ללמוד לאן התדרדרה רמת המנהיגות, רמת השחיתות, רמת הריקבון של "האליטה" שבשלטון, ומידת רצונה לקיים את המדינה.