לו התנתה הממשלה מראש שאת קונטאר ניתן לקבל רק תמורת שבויים חיים, היא הייתה מציבה את חייהם של הבנים בלב המו"מ ושוללת מנסראללה את היכולת להתעלל במשפחות ולהתקלס בנו. אולם את כללי המשחק קובעים בשבילנו תמיד הערבים.



לו התנתה הממשלה מראש שאת קונטאר ניתן לקבל רק תמורת שבויים חיים, היא הייתה מציבה את חייהם של הבנים בלב המו"מ ושוללת מנסראללה את היכולת להתעלל במשפחות ולהתקלס בנו. אולם את כללי המשחק קובעים בשבילנו תמיד הערבים

בדרום אנו רוקדים לפי חלילו של החמאס: "רגיעה" בלי שליט, התחמשות נמשכת, טפטופי קסאמים, ופתיחה מצרית לסירוגין של מעבר רפיח. במו"מ על הגולן קובעים הסורים את התנאים המוקדמים להסכמתם להראות לנו את פרצופיהם: ויתור מראש על כל השטח, ושיתוף ארה"ב ככוח כפייה. למצרים הרשינו להכתיב לנו מערכת יחסים של נחיתות. ראשינו נוסעים לקהיר ולשארם, ראש ממשלה מצרי רגלו לא תדרוך בארצנו. והם קובעים, מי לא יבוא בשעריהם. השר בן אליעזר, למשל, שהרבה להתחנף אליהם והעז לבקרם. הם מצידם רשאים להשתלח בנו ללא הגבלה, כבודנו מחול. תיווך מצרי הופך לשיפוט, כשממשלתנו מנמקת קבלת "תהדייה" רעה בצורך "לרצות את המצרים". גם מלך ירדן נותן לנו שיעורי התנהגות, ואנו שומעים ושותקים. וכשאבו-מאזן ואנשיו מגדפים אותנו מעל כל במה עולמית, אנחנו נזהרים בכבודו של "הפרטנר" האחד והיחיד.

סאדאת הסכים לקבל ישראל מוקטנת ומוחלשת "במימדיה הטבעיים". ריח חזק של "דימי-איזם" (המעמד הנחות השמור באסלאם ללא-מאמינים) נודף מן הנדיבות הזאת. בינתיים רק "דימי-לייט", אך התהליך בראשיתו.

שחרור קונטאר לא נכפה עלינו. לא היה כאן אילוץ אמריקני, דמוגראפי, צבאי או פלילי,אלא רק התפוררות הרצון הלאומי. "מדינת 4 האמהות", כוחה ככוח החלשה שבחוליותיה. הכלל מתפרק לפרודות, והתהליך הזה מקבל תאוצה מן ההשחתה המתקדמת של המערכת הציבורית כי למושחתים, כידוע, אין עקרונות.



רק שלא יתחסדו שמי שאינו מוכן להחליף חיילים מתים בטרוריסטים חיים הוא אדם פחות "ערכי","מוסרי" או "אנושי" מהם, להיפך: דווקא כעת גלעד שליט בסכנה, לאחר שהממשלה קבעה שבחייו הוא לא יביא לשוביו יותר תועלת מאשר במותו, חלילה.

גם ההסתמכות האדוקה פתאום, על ההלכה, היא גלגול עיניים צבוע. התפיסה היהודית אוסרת תשלום מחיר "יתר על כדי דמיהן" "מפני תיקון העולם" (שלא לעודד חטיפות). דווקא בגולה לא הקרבנו את האינטרס הציבורי (היום – הממלכתי) לטובת "תיקון הפרט".



ה"בליץ" התקשורתי לטובת עסקת-הביש נעדר בסיס מוסרי. שכחו שמדובר במפלצת שרוצצה את מוחה של ילדה קטנה, התעלמו מן הסיוטים של קרוביה. ומה בדבר עקרון "שלטון החוק" המקודש?

ה"בליץ" התקשורתי לטובת עסקת-הביש נעדר בסיס מוסרי. שכחו שמדובר במפלצת שרוצצה את מוחה של ילדה קטנה, התעלמו מן הסיוטים של קרוביה. ומה בדבר עקרון "שלטון החוק" המקודש? האם שופטינו דחלילים, מערכת הצדק שלנו וירטואלית, והנשיא המעניק לחלאה "חנינה" בובה?



שחרור קונטאר היה יעדו של נסראללה בחטיפת שני חיילינו. על כך יצאנו למלחמה, וביום שחרורו של המרצח היא תסתיים בניצחונו הסופי. צריבת התוצאה הזאת, מעשה ידינו בתודעה, עלולה לעלות לנו בדם רב.

עוד לא מאוחר לשים קץ למשחק המקאברי של נסראללה, ולומר לו: אם רצחת את רגב וגולדווסר לא תקבל אף מחבל חי. ואם חשוב לך לקבל את גוויות חלליך וגם את ההתחייבות שלא נשאיר עוד אצלנו גוויות מחבלים בעתיד אותה סחטת מאיתנו, ניחא: החזר בתמורה את חללינו, אם יש כאלה. גמרנו להיות פראיירים.

אמרו: מדוע אינה מגיעה לעם הזה הנפלא ממשלה עם טיפת לב ומעט תבונה וקמצוץ, רק קמצוץ, של כבוד לאומי?!