לפני כשבוע הגיש משרד הביטחון בקשה לבג"ץ לאפשר לו להגיע להסכם פשרה עם מועצת יש"ע בנושא מיגרון. על פי הצעה זאת יועתק הישוב למיקום אחר בסביבה הקרובה. המעבר מן הישוב הנוכחי לישוב החדש יהיה רק לאחר השלמת הישוב החדש.
על פניו, דומה מקרה מיגרון למיקרה עמונה כשתי טיפות מים. תנועת השמאל העוין "שלום עכשיו" מגישה עתירה לבג"ץ בטענה שהבעלות על האדמות היא ערבית, בג"ץ מאמץ בחדווה את הגישה העוינת ומורה להחריב את הישוב
בלי להיכנס לשאלה האם על תושבי מיגרון להסכים לפשרה אם לאו, אין ספק שמשרד הביטחון צעד מבחינתו צעד גדול לקראת מועצת יש"ע וללא ספק זו הצעה הרבה יותר הגיונית, הרבה יותר נכונה והרבה יותר טובה מן ההצעות שהוצעו לתושבי גוש קטיף ולתושבי שכונת הקבע בעמונה.
על פניו, דומה מקרה מיגרון למיקרה עמונה כשתי טיפות מים. תנועת השמאל העוין "שלום עכשיו" מגישה עתירה לבג"ץ בטענה שהבעלות על האדמות היא ערבית, בג"ץ מאמץ בחדווה את הגישה העוינת ומורה להחריב את הישוב. אלא שבעמונה לא היה השלטון מוכן לשום פשרה, ובמיגרון רוצה השלטון בפשרה. מה השתנה? מה קרה? דבר אחד קרה: המאבק בעמונה.
עמונה היא התוצאה של גוש קטיף, מיגרון היא התוצאה של עמונה. בגוש קטיף ראה השלטון אנשים בוכים ומתחבקים, אנשים מאבדים את עולמם והולכים לחורבנם בשתיקה, והוא הבין שבגוש קטיף נסללה הדרך להמשך החורבן. על בסיס הבנה זו פנה אולמרט בנחישות לעמונה בתקווה לניצחון קל ערב הבחירות, אבל בעמונה הייתה נחישות והיה מאבק. מחיר החורבן בעמונה היה כבד מדי עבור השלטון מכדי שיוכל לשלם אותו בשנית.
הפשרה שמציע השלטון אינה פשרת מיגרון, זו פשרת עמונה.
הצעת הפשרה של השילטון היום במיגרון היא ההוכחה הניצחת לנצחונכם אז בעמונה. היא ההוכחה שמאבקכם שם היה גם צודק וגם חכם. היום הוא מניב את פירותיו
וכאן אני חייב כמה מילות הוקרה לנוער הנפלא שזכיתי להיות עמו לפני שנתיים בעמונה. ירדנו אז בסופו של יום הקרב מן הגבעה פצועים וחבולים, הבתים היו הרוסים וכביכול נכשלנו, אבל ידענו כבר אז שניצחנו, ניצחנו כי הכוחניות לא שברה את רוחנו. ניצחנו כי גאלנו את חרפת גוש קטיף.
הצעת הפשרה של השילטון היום במיגרון היא ההוכחה הניצחת לנצחונכם אז בעמונה. היא ההוכחה שמאבקכם שם היה גם צודק וגם חכם. היום הוא מניב את פירותיו. הצורך של משרד הביטחון בפיתרון של שלום ולא של אלימות היא ההישג הגדול שלכם, נערים אלמונים.